השירשור הלא קשור

[the allman brothers]

השירשור הלא קשור

וסליחה על האיחור ..

ההמלצה שלי תבוא מיד

 

[the allman brothers]

ההמלצה שלי היום היא על להקה

שדודי הפסיכאדלי המליץ לי עליה. קוראים להם neotural hotel milk, אין לי מושג מה יש להם שעושה את המוזיקה שלהם כזאת פצצה. אלה שירים עם גיטרה, תופים, באס, שאף אחד מהם לא בולט. פשוט שירים יפים עם לחן שיוצאים מיוחדים ברמות. אולי זה הזמר החמוד ? מי שמת עליהם גם שיסביר לי ..

 

[Barmelai]

אני מת עליהם

למעשה זה האלבום המושמע ביותר אצלי בשבועיים האחרונים עם סכוי רציני להתברג בין הקלאסיקות הגדולות בספריה. רק לפני שאנסה להסביר לך למה אני מת עליהם צריך לברר אם אנחנו מתכוונים לאותו אלבום של NMH. שלי נקרא IN AN AEROPLANE OVER THE SEA ואני חושד שזה לא אותו אחד שיש לך. האלבום שלי עושה שימוש (גאוני) בחטיבת כלי נשיפה שנשמעים קצת חלודים ולא מכוונים, ואתה מדבר על גיטרה-באס-תופים. איך נקרא האלבום שלך?

 

[the allman brothers]

אנחנו מדברים על אותו אלבום

שאמרתי באס-תופים-גיטרה לא התכוונתי אשכרה לכלי נגינה זה יעני ביטוי לזה שהמוזיקה היא רוק'נ'רול בסיסי כזה .. הבנת ?

 

[Mr Mustard]

אלבום ענק.

רק שהוא דווקא נראה לי די קשור. מדובר ברוק פסיכדלי עצבני כמו שהרבה איתנו אוהבים בשילוב של קצת אלטרנטיבי ונויז של עכשיו, אבל ממש בקטנה. בקיצור, אבל חזק במיוחד עם המון נשמה. ואם כבר ממליצים על החברה הללו אני אשמח לשוב ולהמליץ על להקה שקרובה לליבי והיא Olivia Tremor Control. לכל מי שאהוב את הביצ' בויז בPet Sounds, ואת הביטלס ב Magical Mystery Tour ובכלל, מתחבר לפופ הפסיכדלי של התקופה, אך עדיין מוכן לקפוץ למחוזות פחות מוכרים והרבה הרבה יותר הזויים, מדובר פה באחד האלבומים הגדולים בתחום. גם אם אתם מפחדים קצת ממוזיקה עכשווית, אסור בשום אופן שתפספסו את הדבר המדהים הזה.

 

[Barmelai]

לא קשור - רק בגלל שנת ההוצאה

אבל אתה צודק - הדבר היחיד שעומד בינו לבין הפורום היא השנה - 1998 שבה יצא הדיסק. יש לי חשד כבד שהשנה הזאת הצליחה להחביא אותו מהאוזניים הפוטנציאלות שהיו אמורות לשמוע אתו, שזה האזניים של כולנו. היום לאחר שבועיים שיש לי אותו, אני מבריג את IN AN AEROPLAIN OVER THE SEA של NEUTRAL MILK HOTEL בין האלבומים היפים והחשובים ביותר של שנות התשעים. זה אלבום לכאורה פשוט, כמו שאולמן אומר. אבל רק לכאורה. מאחרי המלודיות ההורסות כבר מהשמיעות הראשונות והמלים החידתיות עומד הר געש של כישרון. ג'ף מנגום, המוח מאחרי NMH מביא רעננות וטירוף אדירים, בעצם מבלי לחדש כלום ומבלי לאבד קמצוץ של שיקול דעת. צבע הקול שלו שנשמע בתחילה חובבני להחריד חודר בסופו של אלבום מתחת לעור. השימוש בכלי נשיפה הוא מעין גשר בין מינגוס לרוק - עקום, חלוד, יפה עד כאב. יש פעמים שהשירה מתחלפת בטרומבון וחצוצרה באופן מקפיא דם עד כי הלסת נשמטת בקול נפץ לארץ. ואין שם כלום, בחיי, הוא קוסם. פשוט קוסם.

Two headed boy, she is all you could need, she will feed you tornatoes and radio wires and retire to sheets safe and clean but don't hate her when she gets up to leave.​

 

[Barmelai]

אגב חרדל - את

Olivia Tremor Control הזמנתי כבר. זה רק עניין של זמן עכשיו

 

[Mr Mustard]

למרות שזה מאותו הלייבל

של מלון החלב הטבעי, זה נורא נורא שונה. זה הרבה הרבה יותר מופק. א-ב-ל, אני מבטיח לך מיליון הבטחות שאתה תמות האלבומים שלהם. איזה אלבום הזמנת אגב?

 

[Barmelai]

את הראשון והשני ../images/Emo13.gif לא משאיר חורים

ברשת

 

[melancholy man]

יאללה סולחה..

נו על מה להמליץ? חשבתי להביא אותה באינטלקטואליות צרפתית ולדבר על בראנסנס, לטרחן למוות עם השוודית האהובה עלי (רמז: לא אגנטה פלסקגוט..), זרה לאנדר, או להביא באיזה ג'אז אנגנטי ו cool א' לה דיוק אלינגטון, אבל לא, היום אני רוצה להתכרע עד הסוף, כמו שרוק אנד רול אמור היה להשמע, או לפחות כמו שרוק אנד רול בערבית נשמע היום על גדות הסיין. ההמלצה שלי היא על Faudel צרפתי ממוצא אלג'רי (או אלג'ראי שפועל בצרפת אין לי מושג) שהיה ויש שיגידו עדיין, אחד ממלכי סיגנון הראי שהפתח בקהילה הצפון אפריקאית במולדת הצפרדע והבוג'ולה. הראי הוא סוג של רוק אנד רול שמשלב מאוואילים מהמגרב, חיי גטו מבודדים וליריות צרפתית, המון כוח המון אנרגיה והמון כיף ולי לפחות עד כמה שזה רחוק מבית סבתי שבזמושץ' הרחוקה, נשמע קרוב מאוד לבית, ממש כמו שאולי רוק ישראלי היה צריך להשמע, המון מטעמים אוריאנטלים, הרבה אנרגיה וקצב מדליק לגמרי. פודל, שאולי שמעתם את הגירסה שלו ל נה מה קיטה פאס של ברל (בקושי אנגלית אני מאיית, צרפתית אני אפילו לא מנסה...), נחשב לאחד מאבות היוצרים החדשים בתחום, הוא אפילו שבר את המסורת של השירה הצפון אפריקאית פעמיים, פעם כששר צרפתית באלבומו השני ופעם נוספת כששר באנגלית, האלבום שלו שאני הכי אוהב, הוא אלבומו הראשון, שם הוא עדיין שר בערבית אלג'ראית את השירים הנפלאים האלה (חלקם מקוריים חלקם מסורתיים וחלקם קאברים), וכל התחושה שם היא של חאפלה נפלאה של רוק אנד רול ומוסיקה ערבית אמיתית, יאללה באלגן..

 

[the allman brothers]

sounds great

תודה על ההמלצה האמיצה

 

[Captain Distructo]

אני יושב כאן ושומע

את "Richard D. James album" של אפקס טווין. וזה בנזונה ברגע שמתגברים על האלקטרוניקה ועוד אלמנטים סגנוניים שכמו שמעשירים את המוסיקה גם מקשים עלינו להתחבר אליה. אפקס טווין משתמש בשטיקים אלקטרונים נפוצים אבל הוא עושה את זה כל כך טוב שבא לי להרביץ למישהו. זו מוסיקה מקפיצה אבל לא במובן של "אני ברחבת הריקודים מנענע את האגן, בואי בחורינה אני רוצה לזמבר אותך" אלא במובן "של אני ילד קטן והיפראקטיבי ואלים". קחו את המילים שלי בעירבון מוגבל כי אני בכלל לא מבין באלקטרוניקה.