השיפוט../images/Emo35.gif
אז ככה... אם השיפוט הוא תהליך פנימי, שמתחולל אצל כל אחד,בפנים,לבד, איך זה שכולנו "לוקים" בו? האם זו מחלה מידבקת? ... אני מתחזק בדעתי שהתהליך של השיפוט יש לו מטרה חיובית. כלומר תועלת לחיים. (לא, לא חיים שפיר... טוב , גם לך
) הבעיה היא בתהליך שמתבצע "לא נכון", ולכן במקום שנפיק תועלת אנו מקבעים דימוי עצמי שלילי על עצמנו, באמצעות התוויות שכל פסק-דין מכתים אותנו בהם. דוגמא:מישהי חשובה לי, עוברת על פני ולא אומרת לי שלום(התעלמות)! השיפוט הפנימי - שילוב של הנחת הנחות, משאלות וחלומות,טעויות ו"קיפוץ"
למסקנות: היא בטח כועסת עלי... חיפוש אשמה: אבל לא עשיתי כלום הטלת האשמה: אז היא בעצמה...כזאת וכזאת. או, ובמקביל , גם: אני "לא אהוב"
כאשר יכול להיות שהיא בעצמה דווקא מאוהבת בי
ולכן, מתוך "ביישנות" היא מתעלמת ממני. כלומר אם לא היה כל תהליך השיפוט לא הייתי מגיע למסקנה ההפוכה מהמציאות ( מהי המציאות האמיתית? איך שאני תופש אותה?) אבל אם השיפוט הוא בלתי נמנע -אז אולי אפשר פשוט להמנע מהמסקנה והתגובה הנ"ל, להוציא פסק-דין: המתן.סבלנות. יש לאסוף עוד מידע לפני שאחליט. ולראות מה יהיה בהמשך
אז ככה... אם השיפוט הוא תהליך פנימי, שמתחולל אצל כל אחד,בפנים,לבד, איך זה שכולנו "לוקים" בו? האם זו מחלה מידבקת? ... אני מתחזק בדעתי שהתהליך של השיפוט יש לו מטרה חיובית. כלומר תועלת לחיים. (לא, לא חיים שפיר... טוב , גם לך