השינוי לא מגיע.
אולי זאת הפעם ה-100 שלי שאני מנסה "להשתנות". הזמן זז, הימים מתקדמים להם וכך גם הגיל... יש לי תחביבים, אני מרגיש שאין לי תשוקות או רצונות לעשות אותם. אין לי שאיפות או מטרות, אני לא מרגיש שאני נהנה או מפיק עניין ממשהו בחיים. גם אם אני מתחיל משהו ולכאורה אני רואה את האור שבקצה המנהרה; לאחר זמן לא רב הכל חוזר לקדמותו כפי שהיה או גרוע מכך. אני מרגיש כמו ילד בן 17, שעדיין לא הצליח להתבגר ומגלה אדישות לחיים. מצליח לקום לקצת ואז שוב נופל.
אני לא מוצא את עצמי בחיים, לא נהנה מבילויים. אין לי מושג מה לעשות, ניסיתי לקבל טיפול תקופה ממושכת אבל לא הרגשתי שזה עוזר לי.
יש שאומרים: "אם האוכל בא התיאבון" בינתיים, זה לא המצב. ניסיתי ל"הלעיט" את עצמי בדברים וזה לא גרם לי לרצות אותם.
נמאס לי כבר מלנסות לשנות את עצמי בכח. אין לי מושג מה לעשות, יכול להיות שזה יבוא בהמשך או לא יבוא בכלל.
אולי זאת הפעם ה-100 שלי שאני מנסה "להשתנות". הזמן זז, הימים מתקדמים להם וכך גם הגיל... יש לי תחביבים, אני מרגיש שאין לי תשוקות או רצונות לעשות אותם. אין לי שאיפות או מטרות, אני לא מרגיש שאני נהנה או מפיק עניין ממשהו בחיים. גם אם אני מתחיל משהו ולכאורה אני רואה את האור שבקצה המנהרה; לאחר זמן לא רב הכל חוזר לקדמותו כפי שהיה או גרוע מכך. אני מרגיש כמו ילד בן 17, שעדיין לא הצליח להתבגר ומגלה אדישות לחיים. מצליח לקום לקצת ואז שוב נופל.
אני לא מוצא את עצמי בחיים, לא נהנה מבילויים. אין לי מושג מה לעשות, ניסיתי לקבל טיפול תקופה ממושכת אבל לא הרגשתי שזה עוזר לי.
יש שאומרים: "אם האוכל בא התיאבון" בינתיים, זה לא המצב. ניסיתי ל"הלעיט" את עצמי בדברים וזה לא גרם לי לרצות אותם.
נמאס לי כבר מלנסות לשנות את עצמי בכח. אין לי מושג מה לעשות, יכול להיות שזה יבוא בהמשך או לא יבוא בכלל.