השימוטו והנקה

[רוצהלהמשיךלהניק]

השימוטו והנקה

שלום לחברי הפורום היקרים,
בשבועיים האחרונים אני חווה תסמינים ברורים אך פתאומיים של תת פעילות בבלוטת התריס (תשישות חריפה, עליה פתאומית ומשמעותית במשקל, ועוד כל מיני נפלאויות). חשדתי והלכתי להיבדק ואכן התגלתה תת-פעילות חמורה של בלוטת התריס (TSH - 81.5, T4 - 0.3) ואובחנתי כחולה במחלת השימוטו, התחלתי לקחת כדורי סינתרואיד לפני 4 ימים (100 מק״ג ביום).
כמו-כן, אני שישה וקצת חודשים אחרי לידה. אני מניקה את בתי מיום היוולדה וההנקה עד כה זרמה בכיף ובקלות, בלי כאבים או בעיות, תמיד הייתה לי כמות חלב מצויינת והתינוקת שיגשגה מהחלב שלי.
לאורך כל ההריון בדקתי תדיר את בלוטת התריס שהייתה תקינה. מאז הלידה לא בדקתי עד עכשיו, אך לפי התחושות שהיו לי הייתי מאוזנת או אולי אפילו באובר-פעילות מאחר וירדתי במשקל מהר מאוד מאוד והייתי מלאת אנרגיות. עד לפני שבועיים כאמור.

במקביל להופעת תסמיני תת-הפעילות של בלוטת התריס, וכנראה באופן לא מקרי, אני חשה בשבוע האחרון ירידה פתאומית במשק חלב האם שלי. בהתחלה חשבתי שזה בעקבות צום יום כיפור שצמתי לפני שבוע (טעות בפני עצמה לדעתי, אבל זה לפוסט אחר אולי), אבל נראה שהגוף לא ממש התאושש מהצום ונראה שכמות החלב ירדה משמעותית (על בסיס תחושת מלאות שנעלמה כליל, תינוקת שמכילה יפה את התיסכול אבל מאוד מתוסכלת מהציצי שלא עובד ומנסה לסחוט אותו עוד ועוד, ושאיבות בשעות שונות ולאורכים שונים כדי לאושש את ההשערה שאכן פתאום כמעט ואין חלב).

האם יש מקום לקוות שהטיפול התרופתי יחזיר את משק החלב לכשהיה? כמה זמן לוקח לסינתרואיד להשפיע על הסימפטומים בכלל ועל משק החלב בפרט?
מאוד רוצה להמשיך להניק למרחקים ארוכים, ומקווה לתשובות מעודדות.

תודה רבה ויום נעים

 

[דר קרן תורגמן]

לא יודעת אם זו הסיבה

אין לך השימוטו קשה, יש לך post partum thyroiditis. על רקע של השימוטו שהיה לך לפני כן גם כן. השיבוש בתפקוד הוא זמני וקשור ללידה. ואת צודקת שהיה גם שלב של פעילות יתר.
אני באמת לא בטוחה שזה מסביר את הירידה בתפוקת החלב, ולכן אני לא יוכלה להבטיח לך שהטיפול בסינתרואיד (שאגב לא חייב להיות לאורך זמן) ישפר זאת.

 

[רוצהלהמשיךלהניק]

ובכל זאת

תודה על התגובה.
קשה לי להאמין שזה משהו אחר כי התחושה שלי היא שבכמה ימים פתאום כל מערכות הגוף שלי חוות תסמינים מאוד לא נעימים שקשורים בתת פעילות של הבלוטה ובדיוק באותם ימים תפוקת החלב שלי שהייתה מושלמת עד לפני כן חווה ירידה דרסטית. העל מקרה, כמה זמן לוקח לסינתרואיד להשפיע? מתי אחזור להרגיש טיפה יותר סביר? וגם - איך יודעים אם היה השימוטו לפני כן או לא (אובחנתי עם תת פעילות ולקחתי אלטרוקסין במשך חצי שנה בדיל ההתבגרות ואז התאזנתי. הייתה לי אובר-פעילות לפני חמש שנים ולא לקחתי כדורים והתאזנתי לבד, אולי בעזרת גלולות למניעת הריון). לאורך ההריון הייתי מאוזנת לגמרי.
ושאלה אחרונה - איך רואים שההשימוטו לא חריף? כמה זמן לוקח לפוסט-פרטום-טיירואידיס להתאזן בדרך כלל?
תודה!

 

[רוצהלהמשיךלהניק]

עוד שאלה

שלום לד״ר תורגמן,
עכשיו אני אחרי פגישה עם אנדוקרינולוג מקומי (אני גרה בארה״ב), הוא אומר שהמצב של הבלוטה הוא כזה שאין סיכוי לרדת מהכדורים אי פעם. הוא אומר שהבלוטה נחשבת כמתה ושאין מה לחשוב על לרדת מהטיפול. מה דעתך? האם באמת מדדים כאלה (T4 של כמעט 0, TSH של 81.5, ונוגדנים שמראים שכנראה שהיה השימוטו לאורך זמן למרות שהבלוטה הייתה מאוזנת עד לא מזמן) מצביעים על זה שכבר עברנו את נקודת האל-חזור? יש טעם לחוות דעת נוספת לדעתך?

אגב, הירידה בתפוקת החלב, שבאופן חד משמעי נבעה מחוסר התפקוד של בלוטת התריס, חזרה לעצמה לגמרי - תפוקת החלב בסדר גמור וזה הדבר הראשון שהשתפר עם הכדורים. אני גם מרגישה כבר קצת יותר טוב אבל אני עוד לא לגמרי עצמי.
תודה!

 

[דר קרן תורגמן]

שטויות...

ברור שיש לך השימוטו, אבל ערכים כאלה יוכלים להיות ביטוי לדלקת אחרי לידה ויכולים לחזור לגמרי לנורמה ספונטאנית. ברור שיש לך השימוטו. ואם נוגדנים כאלה, כאישה צעירה, רבו הסיכויים שתגיעי למצב שאת צריכה טיפול באופן קבוע, אבל כרגע אי אפשר לקבוע זאת. כמוןב שגם אם זה מסתדר ואת יכולה לחדשול מלקחת כדורים, להריון הבא, מה שלא יהיה רוב הסיכויים שתצטרכי לקחת טיפול.
שמחה שחזרה תפקות החלב. לדעתי הירידה הייתה בגלל ההרגשה הכללית הירודה, ולא בגלל תת הפעילות.. בתת פעילות יש עליה ב-TRH וגם עליה בהפרשת פרלקטין, כך שגם בתת פעילות מאד משמעותית תפקות החלב יכולה להימשך. אבל אם היית לגמרי סמרטוט ובלחץ מכך, זה יעשה Override להשפעה המעודדת תפקות חלב של הפרולקטין.
אני לא יודעת בן כמה האנדוקרינולוג שלך, אבל יש לי מספיק שנות נסיון במקצוע כדי לומר לך שערך כזה של TSH בקונסטלציה הזו, אינו אומר דבר.

 

[רוצהלהמשיךלהניק]

תודה!

הוא ממליץ כרגע להמשיך לקחת את הכדורים לפחות לכל ה-Child baring years שלי (אני בת 31, אחרי הריון ולידה ראשונים, מתכננת עוד ילדים בעתיד ולא אחרי גיל 40 בכל מקרה). איך בכלל מגיעים למצב שאפשר להפסיק? הרי מגיעים לאיזון תרופתי ואז אי אפשר לדעת אם הבלוטה יכולה לתפקד או לא, נכון? כלומר, הכדורים ׳ממסכים׳ את פעילות (או חוסר פעילות) הבלוטה, נכון? האם פשוט היית מחכה שאתאזן ואז מנסה לראות מה קורה אם מפסיקים את הכדורים/מורידים מינון?
האנדוקרינולוג בן כחמישים ומשהו, מאוד מוערך, בוגר האוניברסיטאות הטובות בעולם, בכלל אני באחד המקומות הכי טובים בעולם לרפואה כנראה, אבל הכי קל לי לסמוך על ישראלים. ככה זה ישראלים בחו״ל

 

[דר קרן תורגמן]

מסקרן איפה את

תראי, אין כל בעיה להמשיך את הטיפול. אבל אם לא ידעת על בעיה בתפקוד לפני או במהלך ההריון, אז לרוב ה-TSH חוזר למצב הבסיסי לבד אחרי post partum thyroiditis. קל מאד לדעת אם צריך או לא, מפסיקים למשך שבועיים ורואים מה קורה ל-TSH. טוהיה ויעלה משמעותית, אז אין מה להתחכם וחוזרים לקחת. ולא קורה שום אסון אם עושים זאת.
כמוןב שבשביל רופא אמריקאי יש בנוסף את כל הנושא של ה-liability. שמא תפסיקי לפי הוראתו ותכנסי להריון בצורה לא מתוכננת ויתברר שה-TSH שלך 15 או 20 ותתבעי אותו... השיקולים האלה תמדי נכנסים אצלם, ובצדק לא קיימים אצל הרופאים הישראלים, לא שאין מקרים של malpractice במצריכים תביעה וגם זוכים בה, בישראל, אבל בארה"ב זה פשוט מטרוף. המון דברים שהם עושים זה מתוך התגוננות מוקדמת ולא בגלל שזה נכון רפואית או מחוייב המציאות.
אז הכי קל והכי בטוח מבחינתו להגיד לך לא להפסיק, כי הסיכון בהמשך שואף לאפס.

 

[רוצהלהמשיךלהניק]

צודקת

שיש את ענין הכסתח האמריקאי.
אני בקליפורניה. הרופא גמר תארים בהרוורד ובסטנפורד והוא מאוד נחשב פה.