דידי המושלמת
New member
השיבה לחיים
דמעותיה על פניה ניגרות זולגות על גוף פניני וערום. עיניה בחלל משוטטות כבויות ידיו על גופה מטיילות מלטפות על דל כתפיה מניח ראשו מאמצה אל ליבו, מעניק מחום גופו. והיא כבויה. ריקה כקליפת שום דהויה, נסגרת, חומה בתוך חומה, שוקעת במצולות החושך והקור. שפתיו קוראות לה לחזור, מבטו את מבטה מחפש בתקווה, נושק כל דמעה על לחייה. ידיו נעות על גופה, מפריחות בו חיים ותשוקה. זו אחר זו, חומותיה נופלות, ידיה נעות על פניו, שורטות בגופו אוספת אל מעמקיה את אברו לרגע של אושר, קירבה וחלום.
דמעותיה על פניה ניגרות זולגות על גוף פניני וערום. עיניה בחלל משוטטות כבויות ידיו על גופה מטיילות מלטפות על דל כתפיה מניח ראשו מאמצה אל ליבו, מעניק מחום גופו. והיא כבויה. ריקה כקליפת שום דהויה, נסגרת, חומה בתוך חומה, שוקעת במצולות החושך והקור. שפתיו קוראות לה לחזור, מבטו את מבטה מחפש בתקווה, נושק כל דמעה על לחייה. ידיו נעות על גופה, מפריחות בו חיים ותשוקה. זו אחר זו, חומותיה נופלות, ידיה נעות על פניו, שורטות בגופו אוספת אל מעמקיה את אברו לרגע של אושר, קירבה וחלום.