אז ככה...
העיקרון לפיתרון (לא למקורות "המצווה" אני כותב "מצווה" במרכאות כי אני לא רואה בזה מצווה ו\או חטא.) הוא שההנחה הבסיסית היא ש"לא תשפוך זרעך לשווא" חל רק על הגבר ...
וזה למה ?!...
שהרי הזרע הנשפך נשפך אצל הגבר בשליטתו ו\או שלא בשליטתו (קרי לילה)הבלעדית...
הווה אומר שהוא הגבר מחוייב וצריך להקפיד על עצמו ... אבל...
אבל הוא לא אחראי על מה שאחרים\רות עושים\ות...
הווה אומר שהוא לא אחראי על מה שעושה אישתו ו"שלא בידיעתו"..
.
ואז האישה היא שמשתמשת באמצעי מניעה כאלה ואחרים (לא קונדומים) ו"מבלי לידע את בעלה"
וככה בעלה פטור מחטא והאישה לא מחוייבת בחטא שהרי "המצווה" כלל לא חלה עליה מלכתחילה...
...
זה משהו כמו כול "ההמצאות החרדיות" שעכשיו צריך להמציא המצאות כדי לעקוף את ההמצאות הקודמות...
או במילים אחרות הם ממציאים לנו איזה שרץ ועכשיו מחפשים דרכים "להכשיר" את השרץ....
בקיצור: " הראש היהודי ממציא לנו פטנטים " ומייצר לנו ג'ובים ופרנסה...
תראי כמה רבנים מתפרנסים מזה ואני מתפרנס רק מהסיפורים על זה...
וזה פתרון אחד, פתרון נוסף הוא לספור ימים ולדלג גם על ימי הביוץ שאחרי הנידה...
כול ההמצאות וההחמרות וההקצנות האלה בנושא הזה וגם ועוד הרבה נושאים הם לא ביהדות המקורית, רובם הם המצאות של הדורות האחרונים....
שהרי גם חז"ל (החכמים הראשונים והאמיתיים) לא היו טיפשים והבינו שזה לא הגיוני ובלתי אפשרי והם גם דנו בעניין וגם הם כבר הבינו וידעו כבר אז...
שהרי אתה "שופך זרעך לשווא" ובידיעה שלא יצא מכך כלום גם כשאתה שוכב עם אשתך כשהיא לאחר הביוץ...
ואתה "שופך זרעך לשווא" ובידיעה שלא יצא מכך כלום גם כשאתה שוכב עם אישתך כשהיא כבר בהריון...
ואתה "שופך זרעך לשווא" ובידיעה שלא יצא מזה כלום גם כשאתה שוכב עם אישתך שעברה את גיל הפוריות... וכו' וכו' וכו'...
ולכן זו אינה "מצווה", אלא "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" ...