מודה ועוזבת
New member
השותפה
מצאתי אותה יושבת על המדרגות בכניסה. ראיתי אותה רק אתמול אבל זה היה כאילו שנים לא היתראנו. היא טענה ששכחה את המפתח. ניכנסו לדירה,אני סתם הייתי שם... חיכיתי לו שיגיע.אחרי הכל זה הבית שלו. היא הייתה מרוחקת ממני בצורה קצת משונה. שאלתי מה קרה,לא הייתה שום תשובה. אני לא אוהבת ללחוץ.ברגע שהיא תרצה לדבר,היא תדע שאני שם בשבילה. הערוצים המרובים הביאו לי עצבים, הרדיו חוזר על אותם שירים בלי הפסקה. ואז היא בא,והתישבה לידי. "את יודעת...קשה לי עם הפרדה מיובל, קשה לי שאין מי שייגע בי,חרא לי עם הלבד הזה" היא הורידה את הראש במבוכה,לא העזה להסתכל לי בעיניים. "אבל הכי קשה לי,שאני שומעת אתכם כמעט כל לילה. עשיתי טעות שאתמול הצצתי... אבל תביני-אני חמה רצח.אני מתה לאיזה זיון מטורף כמו שלכם" ברגעים כאילו אני אישית,ישר פורצת בצחוק. "כל לילה אני מאוננת בגללכם כמו מטורפת. רואה אתכם,ומתפללת שזו תהייה אני. כשאני שומעת את הגניחות המטורפות שלכם,אז גם אני מגיעה לשיא שלי" אבל שתקתי. הקשבתי. "תרצי להצטרף?" שאלתי. היא האדימה. היא ילדה טובה היא. נורא פגועה עכשיו,אולי נעזור לה.חשבתי לתומי. היא הנהנה. הרימה את פרצופה המבוייש ואמרה:" שלושתינו?יש לזה שם.לא? אורגיה משהו.לא?" אורגיה. זו המילה. ואז התחלתי לצחוק. אני לא יכולה עד כדי כך להתאפק. אחרי חצי שעה הרב שגל(שעדיין לא יודע שהוא כזה...)הגיע. האכלנו אותו כמו שרק שתי נשים חרמניות יכולות לעשות. השקנו אותו כמו שרק שתי נשים נקמניות מסוגלות. הרבה סמירנוף. הרבה הרבה סמירנוף. הרב שגל היה מותש. קדימה למיטה. הפשטנו אותו שנינו.השכבנו אותו לאט לאט. הוא מילמל משהו עליה,שלא נראה לו שהיא צריכה להיות כאן, אבל כמו שרק שתי נשים יודעות לעשות,השתקנו אותו בזמן. הילדונת התקרבה אליי בהססנות,והתחילה לנשק אותי. האמת?שנרתעתי. כאילו...ליברליות ליברליות.אבל לא צריך להיסחף. היא הסתובבה בבושה,ואז זה בא. משכתי אותה אליי,וצירפתתי לה את הצורה. "בת כלבה,אייך שאת יודעת לנשק!!!" ישר היא הורידה מעצמה את כל הבגדים, אוטומטית שלי ירדו. הרב שגל היה בהלם. "בואו בנות.בואו תפנקו אותי!" שנינו ניכנסו למיטה בקפיצה(נראה לי שהיא נשברה), "פינוק הא?חכה תראה מה מחכה לך..." אמרתי לו. הילדונת כנראה באמת הייתה חמה לאיזה איבר, כי זה הדבר הראשון שהיא קפצה עליו. למען האמת לא ראיתי אף פעם בלייב מישהי שמוצצת. הסתכלתי. עוד יותר נרטבתי. מיי גוד!!היא עשתה לו את זה טוב. הרב שגל גישש אליי עם ידיו,העלה אותי עליו. אני עם הפנים אליו,כל הרטיבות שלי עכשיו מולו. החומד עדיין באטרף, והוא... מוטרף. שולח אליי לשון צמאה,מלקק כל טיפה.מכניס אצבעות, בין לבין מילים מגרות. המותק עדיין שם למטה,מפנקת כיאות,עולה כדי להכניס קצת אוויר לריאות. "אני רוצה שהוא יזיין אותי.את מרשה?" בקושי יכולתי לשמוע.אייך אפשר שהוא שם? "תעשי ממההה שבאאא ללללךךך!!" הגוף שלה נצמד אליי, הבנתי שהיא עלתה עליו. האנחות שלה קרעו לי את האוזניים,בינתיים הוא זנח אותי. התיישבתי לי לבד, מסתכלת על שניהם,הם עכשיו בעולם אחר לגמרי. פעם היא צורחת, פעם היא שותקת. פתאום הוא נאנק, עוד שנייה נחנק. אני בעצמי נוגעת. מרחפת בעולם משל עצמי,ורואה אותם מלמעלה. הגברת מודיעה שהיא עוד שנייה מגיעה לשיא, הגבר איתה בתיאום מפחיד, ואצלי עוד שנייה מתפוצף הוריד. ואז הגיע שקט. היא עליו שוכבת,ניראת ממוטתת, ואני... תנו לי ב-ד-י-ו-ק דקה,ואני מתעלפת. התחלתי לצחוק. כמה אני יכולה להתאפק???
מצאתי אותה יושבת על המדרגות בכניסה. ראיתי אותה רק אתמול אבל זה היה כאילו שנים לא היתראנו. היא טענה ששכחה את המפתח. ניכנסו לדירה,אני סתם הייתי שם... חיכיתי לו שיגיע.אחרי הכל זה הבית שלו. היא הייתה מרוחקת ממני בצורה קצת משונה. שאלתי מה קרה,לא הייתה שום תשובה. אני לא אוהבת ללחוץ.ברגע שהיא תרצה לדבר,היא תדע שאני שם בשבילה. הערוצים המרובים הביאו לי עצבים, הרדיו חוזר על אותם שירים בלי הפסקה. ואז היא בא,והתישבה לידי. "את יודעת...קשה לי עם הפרדה מיובל, קשה לי שאין מי שייגע בי,חרא לי עם הלבד הזה" היא הורידה את הראש במבוכה,לא העזה להסתכל לי בעיניים. "אבל הכי קשה לי,שאני שומעת אתכם כמעט כל לילה. עשיתי טעות שאתמול הצצתי... אבל תביני-אני חמה רצח.אני מתה לאיזה זיון מטורף כמו שלכם" ברגעים כאילו אני אישית,ישר פורצת בצחוק. "כל לילה אני מאוננת בגללכם כמו מטורפת. רואה אתכם,ומתפללת שזו תהייה אני. כשאני שומעת את הגניחות המטורפות שלכם,אז גם אני מגיעה לשיא שלי" אבל שתקתי. הקשבתי. "תרצי להצטרף?" שאלתי. היא האדימה. היא ילדה טובה היא. נורא פגועה עכשיו,אולי נעזור לה.חשבתי לתומי. היא הנהנה. הרימה את פרצופה המבוייש ואמרה:" שלושתינו?יש לזה שם.לא? אורגיה משהו.לא?" אורגיה. זו המילה. ואז התחלתי לצחוק. אני לא יכולה עד כדי כך להתאפק. אחרי חצי שעה הרב שגל(שעדיין לא יודע שהוא כזה...)הגיע. האכלנו אותו כמו שרק שתי נשים חרמניות יכולות לעשות. השקנו אותו כמו שרק שתי נשים נקמניות מסוגלות. הרבה סמירנוף. הרבה הרבה סמירנוף. הרב שגל היה מותש. קדימה למיטה. הפשטנו אותו שנינו.השכבנו אותו לאט לאט. הוא מילמל משהו עליה,שלא נראה לו שהיא צריכה להיות כאן, אבל כמו שרק שתי נשים יודעות לעשות,השתקנו אותו בזמן. הילדונת התקרבה אליי בהססנות,והתחילה לנשק אותי. האמת?שנרתעתי. כאילו...ליברליות ליברליות.אבל לא צריך להיסחף. היא הסתובבה בבושה,ואז זה בא. משכתי אותה אליי,וצירפתתי לה את הצורה. "בת כלבה,אייך שאת יודעת לנשק!!!" ישר היא הורידה מעצמה את כל הבגדים, אוטומטית שלי ירדו. הרב שגל היה בהלם. "בואו בנות.בואו תפנקו אותי!" שנינו ניכנסו למיטה בקפיצה(נראה לי שהיא נשברה), "פינוק הא?חכה תראה מה מחכה לך..." אמרתי לו. הילדונת כנראה באמת הייתה חמה לאיזה איבר, כי זה הדבר הראשון שהיא קפצה עליו. למען האמת לא ראיתי אף פעם בלייב מישהי שמוצצת. הסתכלתי. עוד יותר נרטבתי. מיי גוד!!היא עשתה לו את זה טוב. הרב שגל גישש אליי עם ידיו,העלה אותי עליו. אני עם הפנים אליו,כל הרטיבות שלי עכשיו מולו. החומד עדיין באטרף, והוא... מוטרף. שולח אליי לשון צמאה,מלקק כל טיפה.מכניס אצבעות, בין לבין מילים מגרות. המותק עדיין שם למטה,מפנקת כיאות,עולה כדי להכניס קצת אוויר לריאות. "אני רוצה שהוא יזיין אותי.את מרשה?" בקושי יכולתי לשמוע.אייך אפשר שהוא שם? "תעשי ממההה שבאאא ללללךךך!!" הגוף שלה נצמד אליי, הבנתי שהיא עלתה עליו. האנחות שלה קרעו לי את האוזניים,בינתיים הוא זנח אותי. התיישבתי לי לבד, מסתכלת על שניהם,הם עכשיו בעולם אחר לגמרי. פעם היא צורחת, פעם היא שותקת. פתאום הוא נאנק, עוד שנייה נחנק. אני בעצמי נוגעת. מרחפת בעולם משל עצמי,ורואה אותם מלמעלה. הגברת מודיעה שהיא עוד שנייה מגיעה לשיא, הגבר איתה בתיאום מפחיד, ואצלי עוד שנייה מתפוצף הוריד. ואז הגיע שקט. היא עליו שוכבת,ניראת ממוטתת, ואני... תנו לי ב-ד-י-ו-ק דקה,ואני מתעלפת. התחלתי לצחוק. כמה אני יכולה להתאפק???
