השועל והענבים

השועל והענבים

השקעתי מחשבה בהאם לכתוב הודעה כזו כאן, ולמרות שיש הרבה סיבות לא, הסקרנות הורגת אותי. יצא לי לשמוע על הנטייה הא-מינית בעבר, ובעקבות הסרט ששודר בערוץ 10 שאומנם לא עסק בזה ישירות, העניין חזר שוב. כמו הרבה אנשים מהשורה, קשה לי שלא להרגיש סוג של חלחלה כמו שמרגיש אדם שדחף יד לקופסא סגורה וגילה ששוכן שם משהו צמיגי ודביק. יחד עם זאת, שלא כמו הרבה אנשים מהשורה, אני לא לוקה בנורמליות יתרה בכל מיני תחומים אחרים. סה"כ לכל אחד יש את הפאקים שלו, לי אין בעיה להחצין אותם. בשרשורים שעקבתי אחריהם לא יכולתי שלא להבחין בתגובה כמעט אלימה, פוריטנית להחליא (וכנראה לא בכדי יש פה דיונים דתיים למכביר) לכל נסיון להראות שאולי סיגר הוא רק סיגר (וכמה שהמשפט הזה רלוונטי לכאן)... אל תבינו לא נכון, גם אני חושב שמין בתרבות הופך לזול, מחפיץ נשים וגברים והכי חמור- משעמם. סתם תירוץ לבהות במשהו על איילון ולהזיל ריר. אבל משום מה יש לי הרגשה שמעטים כאן הם באמת א-מיניים מבחירה. נראה לי, לפי ההגיון שלי ולפי תגובות דומות שהיו לי בעבר, שחלקכם הגדול ראה שהוא לא "מצליח"- אם מחוסר בטחון שנובע מביישנות, מופנמות או סיבה חיצונית כלשהי, והחליט לומר "אתם לא יכולים לפטר אותי, אני מתפטר". אז כן, לחלקכם היו התנסויות זניחות אלה ואחרות, אבל האמת שלרוב פשוט עצוב לי לראות אנשים ששקועים בספרי פנטזיה ומיסטיקה בשקל שמשכנעים את עצמם שהם "חיים את החיים". נכון שבנאדם יכול להגביל את עצמו לחיות למען הדברים הבסיסיים ביותר- פשוט לשרוד. אבל זה חתיכת סטנדרט נמוך. גם ככה אין יותר מדי סיבות או אפשרויות לחיות חיים מאושרים, נראה לי מוזר לפסול את זה על הסף. יכול להיות שאני טועה לחלוטין, יכול להיות שזו התגובה הטבעית של רוב בני האדם שחרדים באופן לא מודע להמשך קיומו של הגזע- ואם אתם מרגישים בנוח עם עצמכם אז לפי הראות שלי אתם בסדר לחלוטין. אבל יש לי הרגשה, אולי השלכתית, שהרוב פה פשוט משקר לעצמו והצעירים שבינכם יוכלו למצוא עזרה ולעשות משהו טוב עם עצמם. סילחו לי על הפריקה, אבל הייתי חייב להוציא את זה מהמערכת.
 
האמת?

עד היום אני מנסה להבין את התגובה הזו של אנשים. בשלב מסויים הבנתי שלאנשים כ"כ קשה לקלוט שיש אנשים אחרים שלא משועבדים ליצר כ"כ חזק וחופשיים ממנו, שזה כנראה מעצבן אותם. וקנאה כיודע, גורמת לאנשים ללכלך. אז חייב להיות שיש בהם איזה פגם. בטח אין להם סקס אפיל. בטח הם סובלים מאין אונות. בטח הם פשוט גרועים במיטה או חנונים ביישנים שלא מסוגלים למצוא דייט. אחלה תירוץ! כמו שאומרים - הקנאה אוכלת. רק חבל שרובנו מרגישים שזה עצמו הוא המכשול בדרכנו לזוגיות. חבל שרובנו ניסינו והתנסנו והיו לנו מערכות יחסים. חבל שהיתה כאן מישהי שעסקה בדוגמנות כתחביב והיה לה חבר מיני מגיל התיכון במשך 5 שנים, ומה לעשות - עדיין זה לא עשה לה את זה. נשארה אדישה לחלוטין. חבל שאני הייתי נשואה 8 שנים ואפילו ילדתי ילדים, שניסיתי כל דבר כדי להנות מזה, אבל מה לעשות, זה סתם מעיק. אני גם חושבת שכל ההומואים אלו פשוט גברים שלא הלך להם עם נשים, אז הם החליטו לחפש גברים אומללים אחרים
 
חזרה אלייך...

הטענה שכל אדם בעל מיניות הוא איזה יצור שמבחינה מוסרית נמצא איפשהו בין החיה השפלה ביותר לבין פסיכופט היא קצת מצחיקה (וחוזרת כאן הרבה) ושוב מדגישה את העובדה שאין לחלקכם שום יכולת חשיבתית שמצליחה לפשר בין שחור ולבן. שוב, חלקכם- זה לא רובכם, זה לא כולכם. אבל יכול להיות מעניין לבדוק את זה. אני לא משועבד ליצרי, וכבר התנסתי לא מעט בשליטה די קיצונית עליהם (אומנם לא מיניים, אף פעם לא ראיתי בזה אתגר מיוחד) סתם בשביל לראות שאפשר. וכן, אפשר וזה אפילו לא כל כך קשה- הכל בראש. באשר להומואים- מי שמחליט להפוך לכזה (בלי קשר לזה שזו לא החלטה, ויש המון ממצאים שמראים שזה פשוט גנטי) בגלל הסיבה שציינת עושה לעצמו עבודה די קשה. יש רק 10% הומואים ובגילאים הצעירים יותר המצב "בשוק" לא כזה נפלא כמו שאפשר לראות מהצצה באטרף. זה די נראה ומרגיש כמו חנות לממכר בשר לאלה שמשתייכים לקהילה. שוב, כמו שאמרתי אולי אני טועה בהכללות, אבל אין לי ספק שלפחות לגבי אדם אחד כאן זה נכון וההודעה ההיא בעצם הופנתה אליו- כי חבל שהוא סתם יפסיד חוויות מהחיים בגלל קבוצת התמיכה הנוירוטית שלכם.
 
לא יודעת למי הפנת את ההודעה שלך

ואם היא מיועדת למישהו מסויים - אז עדיף שתפנה אליו ישירות. הטענה שלך לגבי ההומואים תקפה גם לגבינו ואפילו חזקה יותר. כי א-מיניים, נכון למחקרים האחרונים, יש בקושי 1% מהאוכלוסיה - אז עכשיו לך תחפש בן-זוג... [ואגב, כמאמר מוסגר, זה בכלל לא נכון שהוכח שנטיה הומוסקסואלית היא גנטית, אבל נניח לזה] ואפילו שרובנו חושבים שהאחוזים כנראה גבוהים יותר, לכולנו ברור שהם נמוכים מאוד! ולכן כולנו סובלים מהקושי הזה ומקטרים על זה כאן לא מעט. אז לשיטתך גם אנחנו נהנים לעשות לעצמנו חיים קשים.. מה שמעניין בכל הספור הזה, הוא למה מפריע לאנשים כ"כ שיש אנשים שזה לא מענין אותם. למה חשוב לאנשים לחפש הסבר וסיבה (לרוב שלילית..) לתופעה הזו? (ואני לא קונה את החרדה למין האנושי. העולם סובל מפיצוץ אוכלוסין. אם אתם בחרדות מהמשך הגזע, אז מי שצריך טיפול זה אתם..) אם הייתי אומרת לך שאני לא סובלת לשתות אלכוהול, גם היית אומר לי שאני מפסידה הנאה גדולה מהחיים ושחבל שאני סתם מונעת מעצמי בגלל, נניח, אבא שיכור, לשתות משקה נפלא כ"כ? או שבמקרה הזה, זה פחות היה מטריד את מנוחתך השאלה - איך זה שיש מישהיא שלא אוהבת אלכוהול? בחריגות מכל סוג שהו יש גבלה. זה עדיין אל אומר שהיא דבר רע או שהיא נובעת מדבר רע. וניורוטי - תקרא לעצמך.
 

p019

New member
בקשר לאלכוהול - בהחלט מנסים לכנע אותי לשתות

 
גם אותי ניסו לא פעם

אנשים חושבים שכל דבר שעושה להם טוב, חייב גם לך ו'את חייבת לנסות'. אבל תסכימי איתי שהתגובות לא מתקרבות אפילו לתגובות שאת מקבלת כששומעיםשאת לא עושה סקס. לא מתחילים לרמוז שאת צריכה טיפול פסיכולוגי/שעברת טראומה בילדות/שיש לך בעיות קשות באינטימיות/שאין לך אפשרות למצוא חבר[רמז: את מכוערת ברמות] ועוד כל מיני אמירות ממש מעצבנות. באופן כללי זה מטריד אותם הרבה הרבה יותר!! והשאלה היא: למה??
 

Berethor

New member
אתה הוכחה לכך שהטענה הזאת נכונה

אפשר לחשוב שאתה מסוגל לפשר בין שחור לבן לבן, הרי מהתיאור שלך עולה שאתה לא מאמין בכלל הא-מיניות, ורק חושב שזה אנשים מסכנים שמפסידים כל כך הרבה. אתה משועבד ליצריך לחלוטין, וזה הסיבה שאתה לא מסוגל להבין איך אנשים מסוגלים בלי זה, עולמך סובב סביב ליצר והמין הוא בשבילך המרכז של הכל, לכן אתה לא מבין איך אפשר בלי, וטוען שאין טעם לחיים בלעדיי זה. אז אוליי אתה קצת פחות הזויים ממיניים שטוענים שמין זה כמו אוכל, אבל כל הגישה שלך והאמירה שחבל שסתם מפסידים את חוויות החיים ההדירה הזאת, בגלל קבוצת תמיכה נוירוטית, רק מראה כמה אתה אטום ומכור.
 

try me1

New member
חייב לשאול

בעלך לשבער ידע שאת א-מינית כשהתחתנתם? זה לא הפריע לו לפני החתונה? זו אחת הסיבות לגירושין? אני חוקר- כי גם אני חושב שאני א-מיני ולא יודע אם לספר את זה למישהי שאני שוכב איתה לאחרונה.
 
בעלי ואני-עצמי לא ידענו

אני הגעתי מבית דתי ועד החתונה לא שכבתי עם אף אחד. שמעתי ספורים - כמו כולנו, על כמה זה נפלא ובלה בלה. מאחר וגדלתי בבית דתי למדתי בתיכון של בנות בלבד, לא יצא לי לבחון את הנושא. במבט לאחור אני יכולה לומר שגיליתי הרבה פחות עניין בבנים מהבנות סביבי והם היו בעיקר חברים שלי. הייתי מאוהבת במישהו מגיל 13 ועד 19 ומעולם בשום שלב לא היתה לי מחשבה מינית כלשהי עליו. אפילו לא נשיקה. פשוט אהבתי אותו. בגיל 22 הכרתי את מי שהתחתנתי איתו לימים. כשהקשר נעשה רציני היה ברור לי שיגיע מתישהו סקס. הוא היה חילוני, אז אמרתי לו שאני לא רוצה לעשות כלום לפני החתונה. האמת? גם ממש לא הרגשתי צורך. לשמחתי היחסים איתו התקדמו לאט ובקצב שלי מבחינת מגע וכד'. הוא כמובן היה עם נסיון עשיר (חילוני בן 37) ונתן לי לאט לבחון את הדברים ושאל אותי מה אני מרגישה. אחרי ששכבנו פעם ראשונה (יום אחרי החתונה..) הוא שאל אותי איך זה היה ואני אמרתי משהו בסגנון: שאני לא מבינה ממה עושים כ"כ הרבה רעש. מהר מאוד אמרתי לו שאני לא מתחברת בכלל לנושא ושמבחינתי הוא יכול ללכת לשכב עם אחרות כל עוד הוא חוזר אלי ולא מנהל רומן רגשי. הוא לא עשה את זה.. לאורך כל שנות הנישואים שלנו הנושא עלה על הפרק. אני מצידי נסיתי כל הזמן להנות ולהבין 'ולהפתח' 'ולזרום' וכל המילים האלה שאנשים מזבלים איתם את השכל. הרגשתי כל הזמן שמשהו דפוק אצלי וחשבתי שזה בגלל טראומות ילדות ושיש לי בעיות וכו' וכו' בדיוק כמו שמנסים להגיד לנו כאן כל הזמן.. חיפשתי תשובות בעיתונים כמו לאישה ובאתרים באינטרנט. בן-זוגי לאותם ימים התחיל לחשוד שאני לסבית וכל כמה זמן חזר ושאל את זה. לא נפרדנו רק בגלל זה. היו מספיק סיבות אחרות. אבל בגלל זה, אין מצב שאני חוזרת אליו ועברתי מהבית המשותף שלנו כמה שיותר מהר. עוד לפני הגט וההסכמים. שנתיים לפני שנפרדנו, עוד לפני שדברנו על זה, אמרתי לו שאני לא רוצה לשכב איתו יותר. הוא לא ממש הגיב בצורה חיובית לזה.. כשכבר נפרדנו, הוא שאל אותי אם זה לא יהיה חסר לי. עניתי שממש לא!! להיפך - סוף סוף יהיה לי הקלה מהנושא. הוא שוב ניסה להבין אותי ואז הוא אמר: אז את א-מינית. הוא לא ידע שיש דבר כזה (וגם אני לא) הוא פשוט המציא את זה באותו רגע... רק שנתיים אחרי הגירושים מצאתי את הפורום הזה והרגשתי כזו הקלה גדולה!! פתאום הבנתי הכל! לצערי כל הזמן נכנסים לכאן אנשים שחושבים שהם יודעים יותר טוב מאיתנו מה אנחנו ומי אנחנו וכל הזמן מנגנים על הקטע של 'בעיות נפשיות' ותלא מסוגלים לקבל את התופעה כמו שהיא וזהו. אז אני לא אומרת שלא יכול להיות מצב שאנשים מגיעים למצב הזה בגלל בעיות נפשיות שראויות לטיפול - אבל: 1. זה לא אומר שאין תופעה כזו בפני עצמה ושכולם כאלה 2. וגם אם כן - מה איכפת לכם? כאילו שאין הומוסקסואלים ולסביות שהפכו לכאלה בגלל בעיות נפשיות. בסופו של דבר הנטיה עצמה היא לא הבעיה!!! וברגע שאותם אנשים יפתרו את הבעיות שלהם, עדיין יכולה להשאר להם אותה נטיה. הבעיה היא שאנשים רואים ~בנטיה~ עצמה בעיה ולכן זה 'דורש טיפול'. 3. הכי כואב לי, זה שדוחפים אנשים לעשות פעולה כ"כ אינטימית ובעלת השפעה כ"כ גדולה על נפשו של האדם (בעיקר בת-האדם..) רק כי 'זה טבעי' ואם את לא 'אז יש לך בעיה' ואת חייבת לנסות ושטויות מסוג זה. אני יודעת כמה היה נחסך ממני אם רק היו אומרים לי שזה בסדר ואני לא חייבת כלום לאף אחד. אני מצטערת שהייתי במקום כזה שניסה לרצות אחרים ושחשב שהוא לא בסדר. ואני אעשה הכל כדי למנוע מאחרים להיות במקום הזה, כי אני יודעת כמה הוא הרסני. לגביך - יש לי רק דבר אחד לומר לך: אם אתה חושב שאתה א-מיני ובת הזוג שלך לא, כך בחשבון שעד היום כל הזוגות המעורבים שסופר עליהם כאן בפורום לא שרדו פרט לזוג אחד שניהלו מערכת יחסים פתוחה והאישה שכבה עם אחרים (הגבר היה א-מיני) אם יש לך שאלות נוספות - נשמח לענות
 

try me1

New member
לא

מה שהדאיג אותי שהתחברתי להרבה ממה שרשמת. העניין הוא שאני לא כ"כ מנוסה להגיד אם זו רק הפרטנרית בעיייתי או שאצלי הא-מניות.
 
אני חושבת שזה לא כזה מסובך לדעת

כמו שאנשים חושבים. א-מיניות היא העדר משיכה. כמובן שזה לא חייב להיות מוחלט. יכול היות שאתה חש משיכה כלשהי, אבל נמוכה. תראה, כשבן-זוגי לשעבר חשב שאני לסבית, בשלב מסויים התחלתי לחשוב גם בכיוון - אולי באמת אני לסבית וזו הבעיה? הספיק לי לחשוב על זה קצת ולדעת שלא. אין לי שום עניין מיני או רומנטי בנשים ואני ללא ספק מעוניינת בגברים. לא הרגשתי שאני צריכה לנסות את זה בשביל לדעת. או כמו שאמרתי לחברה שלי מיד אחרי הגירושים: אני: הבנתי שאני בעצם לא רוצה לשכב עם גברים. היא: אז את לסבית? אני: לא. אני אוהבת גברים ורוצה גברים, אבל לא לשכב איתם. תרשה לי לנחש שאתה לא מרגיש צורך לנסות סקס עם גברים רק כדי לדעת עם אתה סטרייט או לא. כמו שאנשים בדר"כ, יודעים להגיד בקלות מה הנטיה המינית שלהם ולא מרגישים צורך לבדוק או מפילים את זה על פרטנר גרוע, ככה זה גם עם הא-מיניות. בא תשים את החברה הנוכחית רגע בצד ותשאל את עצמך שאלה כללית: האם אתה מרגיש צורך לשכב עם בנות שאתה יוצא איתם? עד כמה אתה מרגיש את הצורך הזה והמשיכה המינית הזו? לרוב לגברים זה יותר קל.. גברים מיניים רוצים לשכב גם עם בחורות שהם אפילו לא מכירים, קל וחומר עם בחורה שהם יוצאים איתה. זה עוזר?
 

Berethor

New member
זה לא ארוך מדיי, זה מפורט ונכון ../images/Emo45.gif

זה גם הוכחה להוסף של למה את מנהלת ראויה לפורום הזה
. אני מסכים עם כל הכתוב והסיפור הזה דיי עצוב, במיוחד כל חוסר הידיעה הזאת, האשמה העצמית וההקרבה שכל כך הרבה א-מיניים שותפים עליה בעל כורחם. "הכי כואב לי, זה שדוחפים אנשים לעשות פעולה כ"כ אינטימית ובעלת השפעה כ"כ גדולה על נפשו של האדם (בעיקר בת-האדם..) רק כי 'זה טבעי' ואם את לא 'אז יש לך בעיה' ואת חייבת לנסות ושטויות מסוג זה. אני יודעת כמה היה נחסך ממני אם רק היו אומרים לי שזה בסדר ואני לא חייבת כלום לאף אחד. אני מצטערת שהייתי במקום כזה שניסה לרצות אחרים ושחשב שהוא לא בסדר." כל כך נכון ועצוב, עצוב עוד יותר כאשר אנשים סובלים מהשטיפת מוח הזאת.
 

Berethor

New member
בעיקרון צריך לספר, אחרת זה הולכת שולל

אבל במקרה שלך אתה כבר שוכב איתה, ואם היא לא מרגישה בהבדל ואם אתה לא סובל/ לא מעיק עליך/לא מגעיל אותך אז כנראה שאין בעיה, כל עוד אתה 'מעוניין' ולא עושה את זה מתוך הקרבה ולחצים. תראה עדיין מומלץ שתספר לה, ותספר לה גם שאתה לא א-מיני ברמה גבוהה.
 

Berethor

New member
ודרך אגב אם אתה מתכוון לתחתן איתה

קח בחשבון שאתה תצתרך להמשיך ולשכב איתה גם אחרי, אל תצור רושם מרומה או תחשבו שזהו..
 
ומסקנתך כי כתוצאה ממחקרים

ארוכי טווח, לימודים של שנים בתחום והתמקצעות מול אנשים?....
 
אם היה כן, לא הייתי מוסיף "אולי אני טועה".

מצד שני לא ראיתי שצריך PhD כדי לכתוב בפורומים, אבל אם ידרש- אני עובד גם על זה.
 
למעלה