השולחן נשבר.

[עלפית]

טוב אז....

מישהו מתכוון לכתוב פה משהו בזמן הקרוב???????????

 

[FM_the_Weird]

"הוא לא שוב הסתלק?" התחיל הגמד.

הוא הסתובב, אך סוסו עמד שם עם הבעה תמה לחלוטין על פניו. "טוב אז... אה, רגע, אנחנו צריכים גם משהו בשבילך. טוב, ידידי," פנה למסטרין. "נראה שתצטרך בכל זאת לקנות סוס נוסף. אלא אם כן הילדה תרצה לרכב עם אחד מאיתנו. רעיון לא רע, בעצם. פלמרו יוכל לסחוב את שנינו..."

 

[השהם האפל]

אין לי נושא לכתוב

"יש לי כסף לשני סוסים" אמר מסטרין, לוחש לגמד כדי שהמלצרית לא תשמע " אבל אפשר להגיד לה שאני מרושש בשבילך" אמר מסטרין וחייך " אני לא יודע מה אתה מוצא בה אז לי לא אכפת " המשיך המג " נו מה אתה אומר?"

 

[Shmulikrazyy]

"סה"כ השתעשעתי קצת

אתה לא צריך להעיף אותי באוויר ככה" אמר ליזרדו לאדונו תוך כדי שהוא משחרר את איבריו כדי לצאת מתחושת הריחוף. "מאז שלקחת לי את החנית והאלה אני לא יכול להסתובב בעיירה ולקבל את הכבוד המגיע לי. אז שדדתי כמה אוברי אורח, אמרתי לך שאני לא אעשה את זה יותר." ליזארדו חטף משקה שיכר מהשולחן הקרוב ולגם את כל הכוס." כניראה שזה הסוף פה. אני מניח שיש לך משהו בשבילי." אמר ליזרדו ואת פני השוטה החליפה ארשת פנים רצינית

 

[FM_the_Weird]

אונטר הפסיק לנסות למזמז את -

המלצרית, קם וניגש לשניים. "קיוויתי שזה לא תהיה אתה בהתחלה," אמר לליזרדו. "אבל כנראה אין ברירה. נאמר לי שהמעסיק הנוכחי שלי הוא מאג שחור שיש לו לטאה מגודלת בתור חיית מחמד." פנה לזקן. "הייתי אומר שאתה עונה לתיאור. טוב, מה העבודה ומה התשלום?" [אז יש לי *שתי* דמויות, אז מה?

]

 

[shalti]

"נצא מפה,

צפוף מדי, ואוזניים לכותל", אמר המג השחור הם יצאו מהפונדק והחלו לצעוד לכיוון היער שמחוץ לעיר כשהגיעו למקום פרטי יותר, המג הניף את ידיו באויר ומלמל כמה מילים "עכשיו לא ישמעו אותנו" אמר המג, והמשיך "שמעתי עליך, אונטר, ושמעתי שאפשר לבטוח בך, אך דע, בגידה בי משמעה מוות לא נעים" כן כן, אתה יכול לסמוך עליי "אמר אונטר, "מה העניין?" "אתה בטוח שאפשר לסמוך עליו, בוס?" נהם ליזרדו "אני יכול למחוץ אותו עכשיו" "ליזרדו, אתה תעשה מה שאומרים לך!" הוא הביט באונטר והמשיך "מצאתי מידע על מערות ליד החורבות של העיר העלפית רוסטאנן, המידע מראה שיש שם אוצר מדהים, כל מה שאני רוצה זה ספר, כשאמצא את הספר אני נעלם, לא מעניין אותי השאר" ?מה זה הספר הזה שהוא כל כך חשוב לך?" שאל אונטר "זה לא עניינך!" אמר המג, האוצר שלך אם תרצה אותו" "נשמע לא רע, מה המלכוד?" שאל אונטר "ובכן, על המערות שומרים כמה יצורים קסומים, בהם אנחנו נטפל, בפנים יש כמה יצורים אחרים, בשביל זה אתה וליזרדו פה" אמר המג. "אפשר לדעת מה השם שלך?" "שם?" אמר המג "השם שלי לא חשוב, אתה איתנו?"

 

[FM_the_Weird]

השרירן האלפי הרהר כמה שניות.

ליזרדו עיצבן אותו מעט, אבל בתור מי שהיה שכיר חרב יותר שנים מאשר שרוב האנשים ידעו לספור, והכיר כל טריק מלוכלך בכל ספר שנכתב בנושא אי פעם, איומיו לא הרשימו אותו יתר על המידה. יחסו למאג לא היה שונה בהרבה, שכן בתור אלף היו לו לא מעט טריקים בשרבול להגנה מקסמים. אבל היחס המתנשא שלו לא שיפר בהרבה את התחושה שהמסע הזה הולך להיות ארוך בהרבה מהדרך לחורבות. אבל, אם האוצר מספיק גדול, זה שווה גם עוד כמה נודניקים בדרך... "טוב, אני איתךת" אמר. "אבל אני לא מתעסק עם אנשים מחוסרי שמות. אז או שתמציא לי אחד עכשיו או שתחפש מישהו אחר שיעביר אותך את המלכודות שדיירי העיר הקודמים השאירו." לפי הזעם שהתעורר בעיניו של המג, אונטר הבין שניחש נכון וחייך לעצמו מנטאלית, בעודו מחכה לתשובה.

 

[shalti]

הזעם בעיניו התחלף בחיוך

וגדל לחיוך מכל הלב "מצוין" שאג המג, "עכשיו אני יודע שאתה האלף הנכון, שמי חייב להישאר תחת מסווה, כרגע, לפחות, אבל אין סיבה שלא תוכל לקרוא לי ריספן, זה היה שמי לפני שהפכתי לקוסם" "ריספן?, טוב נו, איזה סוג של ציוד אנחנו צריכים?" שאל אונטר "סוסים, מזון ושאר ציוד מחכה לנו עם חברה למסע, היא מחכה לנו בעיר הבאה, אם אתה צריך ציוד מסוים, אני מניח שאפשר למצוא את זה כאן בעיר, אלא אם יש משהו מיוחד?" אמר המג ליזרדו התנועע בחוסר נוחות, השניים שמו לב ושאלו אותו מה קרה

 

[Shmulikrazyy]

ליזרדו פצה פיו

"תמיד עבדתי לבד, מה פתאום אני צריך עזרה של איזה אלף שחושב שאני איזה חית מחמד ארורה? גם אם הייתי צריך עזרה, הזמנתי שממית או זיקית מקורננת. אדוני, סיפרתי לך שבפעם האחרונה הגיע לעזרתי טוטארה? לא הצלחתי לזהות מה היא הרגה אחרי שהיא ריטשה את היצור" ליזרדו הסתכל על האלף בבוז. "הוא לא מהווה אתגר בשביל אף אחד מהם. למה אני צריך אותו על הגב שלי, אתה יודע שאני תמיד עובד לבד." ליזרדו באמת עבד תמיד לבד וחוץ מהקרבות של שיבטו עם יצורים אחרים לא אהב להילחם אפילו לצד לטא - איש. את הלטאות הענקיות תמיד אהב כי היה יכול להזמין אותם מתי שהוא רוצה(אם זוהי סביבתם הטיבעית כמובן) ולסלק אותם ברגע שמיצו את יכולתם.

 

[FM_the_Weird]

אונטר זרק בו מבט קר ומשועשע.

"תגיד," אמר. "יצא לך פעם למות במלכודת שתוכננה לכך שתהרוג אותך במשך שלושה ימים? ריטוש יכול להיות חביב, משחרר עצבים מצוין. אבל בתור דרך להרוג זה מאד לא יעיל: לוקח יותר מדי זמן. בקרב טוב אתה צריך להיות מסוגל לעבור מאויב לאויב בפחות משנייה, אחרת ירמסו אותך. כך, למשל." בשתי תנועות מהירות של אונטר, העץ הקרוב איבד שני ענפים. "אבל מעולם לא ניסיתי להציל אנשים שלא רצו להינצל. אם אתה חושב שתוכל לגבור על מלכודות שעוצבו בעזרת קסם, תהנה. אני אמתין ואכנס אחר-כך. ואז נדבר על האם תרצה את נוכחותי שם..."

 

[shalti]

"הנקודה היא שאנחנו צריכים אותו"

אמר המג "גם עם הכשפים שלי לא אוכל לגבור על חלק מהמלכודות, וזה התפקיד של אונטר" אני עדיין לא בטוח" אמר האיש הירוק "יש לי הרגשה לא טובה לגביו" "מר אונטר, האם זה יפריע לך אם אבדוק את עברך?" שאל המג לבדוק את עברי?" שאל המג "אני לא מבין" "אוה, זה מאוד פשוט, זה.... אה... מין כשרון שיש לי" אמר המג "אל תדאג, זה לא כואב, כך אדע שאתה דובר אמת וזה ירגיע את ליזרדו" "אני אהרוג אותך אם תרמה אותי" נהם שכיר החרב "אתה שוכח שאני צריך אותך" אמר המג "כל עוד אני צריך אותך אתה תישאר בחיים, אחר כך זה כבר לא יהיה העסק שלי" "נתחיל" באומרו זאת המג נפנף ידיו ומלמל משהו לתוך הרוח האלף ראה את כל עברו מוצג לפניו כמו מחזה בתיאטרון, גם ליזרדו והמג היו עדים לכך, אמנם זה נראה כאילו עברו שעות, אך למעשה עברו רק מספר שניות "זהו" אמר המג "מה אתה אומר, ליזרדו? עכשיו אפשר לבטוח בו?"

 

[Shmulikrazyy]

ליזרדו פנה לאדונו

"אי אפשר לבטוח בו יותר משאפשר לבטוח בי. אני רוצה את החנית והאלה שלי. ואל תביא לי שוב משהו זול, את ש-ל-י. אני רוצה רובה קשת עם חצים רגילים, מצופים כסף ומצופים רעל ופגיון כסוף. ליזרדו פנה לאונטר: "אם אני צריך לעשות את הכסף שלי לצד אלף שרוצה ללמד אותי להילחם ולהציל אותי לפני שאני צריך עזרה, בסדר. רק תיזכור דבר אחד: בתי הקברות מלאים ביצורים שראו בי רק חית מחמד." ליזרדו המשיך להסתכל כמה שניות על פניו הריקות מהבעה של האלף ופנה לאדונו: "אז למה אנחנו מחכים?"

 

[shalti]

"ליזרדו, אנחנו עובדים ביחד להשגת

המטרה" אמר המג "עד אז נעבוד ביחד, אחר כך זו החלטת האלף" "כן בוס" ליזרדו אמר את זה בעל כורחו, הוא לא ממש חיבב את האלף, אבל הוא הסכים רק בשביל האוצר "טוב, נשקים אמרת? הנה הם, לרגליך" אמר המג "אונטר, יש ציוד מיוחד שאתה צריך?"

 

[FM_the_Weird]

"את הציוד שלי אני נושא עליי."

ענה האלף. "מבחינתי אפשר לצאת כבר עכשיו. אבל אני לא ממהר לשום מקום, אז טפלו בדברים שלכם."

 

[עלפית]

מל"ד:

הו, היצור הנכבד הינו צופה אדוק של "רק בישראל" אני רואה? אכן אכן, כל שכיר חרב ראוי לשמו צריך לצפות בתוכנית מהוללת זו. וסליחה שהפרעתי

 

[Shmulikrazyy]

מל"ד:

בתור מלצרית צעירה שהיתה יכולה להיראות טוב אלמלא היתה כה מוזנחת, ועוד אחת שחיה בתקופה עתיקה מאוד, רמת החיים שלך די גבוהה אם את יכולה להרשות לעצמך את הערוץ השני בטלוויזיה בעוד שאר האנשים מסתפקים בקופים לבנים בתור שעשוע

 

[עלפית]

מל"ד: הא? מה?

לא התכוונתי להעליב, זה היה מצחיק. לפי דעתי צריך לשזור בסיפורים שלנו יותר ביטויים מ"רק בישראל". לא? אנחנו יכולים לנסות!

 

[Shmulikrazyy]

את יודעת מה?

אני יכול לנסות!

 

[השהם האפל]

אני כבר ניסיתי

וזה לא הלך אבל " אני יכול לנסות " שוב

 

[עלפית]

אף פעם לא מזיק לנסות

אבל תמהרו, הנהג שלי מחכה בחוץ אנחנו נוסעים להארי פוטר. יש למישהו טישו?