השוואות.
עכשיו שאני גם ADHD, בואו נעשה השוואות: א. לעיתים קרובות אני מדברת עם מישהו ולא מביטה לו בעיניים, אח"כ אני לא מזהה את פרצופו. ב. אף פעם לא הסתכלתי בפרוטרוט מה מישהו לובש או נועל. יש לי חברה שנמאס לה ויום אחד אמרה לי "איזה מגעילה את, לא ראית את הנעליים החדשות שלי? את אף פעם לא רואה, תגידי משהו" חשבתי שזה פשוט לא מעניין אותי. ג. לימדתי את עצמי ורק בזמן האחרון לפרגן. פירגנתי, אבל בתוכי, אף פעם לא ביטאתי את זה. ד. אני שוכחת הכל..וחשבתי שזה אולי משום שאני סומכת על הזכרון של בעלי. עכשיו אני מייחסת את זה להפרעה. אפילו את ילדתי שכחתי להביא מהגן היום (זאת לא הפעם הראשונה). ה. אני לא נותנת לאדם לגמור לדבר ונכנסת לדבריו. אני עונה כאילו שאני מבינה בדיוק למה התכוון ואז אומר לי "חכי שנייה, תני לדבר...". יש עוד המון. תעלו את שלכם כאן נראה ונשווה. ביי בינתיים רינה
עכשיו שאני גם ADHD, בואו נעשה השוואות: א. לעיתים קרובות אני מדברת עם מישהו ולא מביטה לו בעיניים, אח"כ אני לא מזהה את פרצופו. ב. אף פעם לא הסתכלתי בפרוטרוט מה מישהו לובש או נועל. יש לי חברה שנמאס לה ויום אחד אמרה לי "איזה מגעילה את, לא ראית את הנעליים החדשות שלי? את אף פעם לא רואה, תגידי משהו" חשבתי שזה פשוט לא מעניין אותי. ג. לימדתי את עצמי ורק בזמן האחרון לפרגן. פירגנתי, אבל בתוכי, אף פעם לא ביטאתי את זה. ד. אני שוכחת הכל..וחשבתי שזה אולי משום שאני סומכת על הזכרון של בעלי. עכשיו אני מייחסת את זה להפרעה. אפילו את ילדתי שכחתי להביא מהגן היום (זאת לא הפעם הראשונה). ה. אני לא נותנת לאדם לגמור לדבר ונכנסת לדבריו. אני עונה כאילו שאני מבינה בדיוק למה התכוון ואז אומר לי "חכי שנייה, תני לדבר...". יש עוד המון. תעלו את שלכם כאן נראה ונשווה. ביי בינתיים רינה