השבת בצפת../images/Emo70.gif
הייתה שבת סוף הדרך
נהניתי מכל רגע
יום שישי: קודם כל, לגבי החדרים-בהסעה קבענו את החדרים וזה לא היה כזה נורא.. הוצעו לנו 3 בתיכ"נ להתפלל בהם:ברסלב, קרליבך או ספרדי, החלטנו ללכת כל הכיתה לברסלב, חשבנו שיהיה שם שמייח, הגענו למקום ב1 ורבע בערך והתמקמנו בחדרים שהיו צפופים לאללה... טחנתי כמה פרוסות עוגת שמרים של אמא ולחמניה עם חצילים מטוגנים כמו שניצל..
יאמי יאמי, אח"כ היינו צריכות להתחיל להתארגן לשבת, ב3 כבר היינו צריכות להיות מוכנות לשבת, חברה שלי החליקה לי את השיער עם סטרייטנהייר למרות שזה לא ממש הלך, גיליתי שארך לי השיער לאללה
אח"כ התארגנו לשבת ויצאנו לביכ"נ בערך ב4, עד שמצאנו את הביכ"נ לקח זמן.. התאכזבנו מהתפילה, חשבנו שיהיה שמח ויהיו ריקודים ושירים... בסוף כמעט כל התפילה הייתה דיקלומים ומדי פעם היה איזה ניגון... בביכ"נ דיברתי עם 2 בנות חוצניקיות שלומדות במדרשה בירושלים, אחת מארה"ב והשניה מקנדה, חחחחחמודות. לקח לנו זמן עד שמצאנו את הדרך חזרה ל"בית מלון" (פחחחח עאלק בית מלון...).. וישר לארוחת ערב שבת.. הכרנו את המדריכים, אכלנו, שרנו וכו'... אח"כ פעולה עם המדריך בקשר לשירות לאומי או צבא.. הייתה פעולה שווה לאללה, היה קטע שהוא נתן לנו תרגיל, כל אחת חושבת על חפץ דומם בחדר שלה שהיא אוהבת ואומרת מה הפריט, איזה תכונה היא אוהבת בו ומה היא שונאת בו, ועפ"י זה הוא מנתח את אותה בת וזה ממש נכון!!! למשל אצלי אמרתי שאני אוהבת את המיטה שלי כי היא מקבלת אותי בזרועות פתוחות כל היום.. ומה שאני פחות אוהבת זה שהיא לא ממש רכה.. אז הוא אמר עליי שאני מקבלת אנשים בקלות אבל יש אנשים שהם שונים ממני ואיתם זה לא בא לי בטבעיות וזה ממש נכון!!! או שעל בת דודה של חברה שלי שנמצאת בקומה אחרי תאונת דרכים, אז ביום שלפני התאונה היא קנתה דברים לחדר שלה ובין הדברים האלו היו גם תמונות, שתי תמונות שמחות ושתי תמונות של נשים בוכות, באותו לילה היא לא נרדמה ויום אחרי הייתה לה התאונה, אז בפירוש שלו הוא לא אמר את הכל כי זה עניין כבד, הוא אמר רק שהיא הייתה שלמה עם זה והיא הייתה מודעת לזה.. אח"כ היה עונג שבת שארגנו השביעיסטיות, ואז הייתה לנו, לשמיניסטיות שיחה עם הבוגרות, אלו שסיימו שנה שעברה, כל אחת שבאה סיפרה לנו על המקום של הש"ל שלה ושאלנו אותן שאלות... היה ממש כיף להרגיש שוב ביחד
ואז למי שרצתה היה שו"ת(שאלות ותשובות) עם הרב, הלכנו לישון בסביבות 2, 2 וחצי לפנות בוקר... שבת: התעוררנו ב8 וחצי נראה לי.. התארגנו והתפללנו בלובי של המלון, אחרי התפילה הלכנו לחדר אוכל, הייתה ארוחה קלילה, חברה שלי הביאה סבייה
(מאכל תימני) וירדנו על הסבייה, אחרי האוכל הייתה פעולה עם המדריך והוא עשה לנו תרגיל נורא נחמד, התחלקנו ל2, קבוצה אחת יושבת במעגל פנימי על הרצפה (וזה אחרי שהוא אמר לנו שערב שישי שהוא עוד יוריד אותנו לרצפה חחחח), קבוצה שניה עומדת במעגל חיצוני, כל אחת מאחורי בת שבמעגל הפנימי, כשהוא נותן את האות הבנות שבמעגל הפנימי עוצמות את העיניים והבנות שבמעגל החיצוני מסתובבות סביבן, עד שהוא מפסיק אותנו, ואז הבנות שבמעגל החיצוני נעצרות מאחורי הבנות שבפנימי ומנתחילות לעשות להן מסאז'.. הבנות שבפנים צריכות בעיניים עצומות לזהות מי עושה להן מסאז'.. מי שמזהה מתחלפת עם זאת שעשתה לה מסאז'.. אח"כ הוא המשיך לדבר איתנו ואז השיחה נקטעה בגלל שבאה איזו רבנית לדבר איתנו, עם המורות ועם הבוגרות, כמעט כולן ניקרו, חחחח זה היה קורע לראות איך המורות נרדמות באלגנטיות.. אחרי זה הייתה מנוחה קצרה ואח"כ הייתה יחידה עם המדריך בקשר לבחירת בן זוג בחיים... אחרי היחידה הזאת הייתה סעודה שלישית שאנחנו היינו אחראיות על השירה.. אחרי שאכלנו עברנו ללובי ושרנו שירי שבת.. בשלב מסוים קמתי להגיד דבר תורה וכולי התפדחתי... אני עומדת עם הדפים, ומדי פעם מסתכלת ואז אמרתי להן "סליחה שאני עם הדפים, פשוט.." והם אמרו שזה בסדר וצחקו...חחחחח אמרו לי שהיה יפה.. חחחחחח אח"כ הייתה תפילת ערבית והבדלה, ארגנו את התיקים, ואז הייתה שיחה עם הרב שמואל אליהו, הבן של הרב מרדכי אליהו... סיפר לנו סיפור מדהים מהמלחמה!!! הסיפור הוא על אחד מצפת שכל יום שישי כמו הרבה אנשים מצפת, הולך לטבול במעיין ליד צפת, באחד מימי שישי במלחמה הוא בא לצאת למעיין ואז הוא רואה אדם מבוגר שביקש ממנו עזרה, הוא שאל אותו איפה המקווה של האר"י, והוא הסביר לו, ואז הוא שאל איך מגיעים לשם, והוא הראה לו, לקח אותו ונכנס איתו עד למקווה, ככה הוא ביקש שיראה לו עוד מקומות, עד שהוא ביקש ממנו להגיע למירון, טוב, הוא לקח אותו למירון, ובדרך הוא שומע אזעקה והיה מטח של 10 טילים על אותו מעיין בו הוא נוהג לטבול בימי שישי, והוא נדהם, הסתכל ימינה, הסתכל שמאלה, ואותו מבוגר נעלם!!!! אח"כ הייתה הרקדה, השתוללנו בטירוףףףףףףףףף, ואז הרב בא להודיע הודעה ואנחנו שרות "אין ביצפר...!!!!!" ובסוף הוא הודיע שאין היום לימודים, שזה היה שוסססססססס, המשכנו לרקוד ואז היה קריוקי... שרנו שירים ואז היינו צריכים לצאת להסעות, עד שהגעתי להסעה התברר שלא החזרנו את המפתח של החדר, אני וחברה שלי הבאנו ריצה לחדר ומצאנו את המפתח, בדרך חזור הרב אמר לנו שהמורה שלנו לתנ"ך יושב שבעה על אחותו שנפטרה.. עצוב.. הגעתי הביתה ב12 וחצי בערך... התקלחתי ונזרקתי למיטה... והיום אני צריכה ללכת לניחום אבלים אצל המורה לתנ"ך ואח"כ ערב כיתה.. סורי על החפירה..
הייתה שבת סוף הדרך