השבוע האחרון עמד

[גלבועא]

השבוע האחרון עמד

באחד מסימני המאבק ברציניים של החברה שלנו לזכויות הפרט, מצעד הגאווה בירושלים. ככל הנראה המצעד יבוטל בשל האירוע הנורא בבית חנון ופחד מפיגועים. עם זאת, נושא חירויות הפרט, זכויות הפרט הוא נושא קריטי ומרכזי בחברה דמוקרטית. מה היתה עמדתכם ביחס למצעד? איך הוריכם קיבלו "חריגות" מהתנהגות נורמטיבית?

 

[m i t a l y]

אין לי בעיה עם "חריגות".

אבל אני לא חושבת שמצעד כזה צריך להיות במקום שפוגע באוכלוסיה כל כך גדולה ולחולל כאלה מהומות. רוצים לצעוד? אין בעיה, אבל למה בירושלים? בקשר אלי, אחותי לסבית, כך שאני ליבראלית לגמרי. לגבי דעותיהם של הוריי - עם אבי אין לי קשר היום, ועם אמי אינני מדברת על דברים כאלה (לא עדיף לדבר על הבנות ועל איך שהבית שלי נראה?

).

 

[צפצפה היחידה]

שלום גלבועא

אני דתייה, ואני ממש לא נגד המצעד.אני חושבת שהם רוצים לצעד? למה לא? שיצעדו,איפה שרוצים ומתי שרוצים, ממש לא הפריע לי, אבל לא מטעמי דת שוויון ודמוקרטיה אלא מטעמים הרבה יותר פשוטים: כי זה פשוט לא מעניין אותי, כשם שהשכנה ממול לא ממש מעסיקה את מחשבתי יותר מדי... מה כן? יש לי קצת תובנות ללחשיבה, זכור לי שפעם, אצל ג'ודי מוזס בתוכניתה בטלוויזיה דיברו על נושא ההמו-לסבית עם ד"ר שאני לא זוכרת את שמו, דובר שם, שישנה הגירה שלילית של ילדים צעירים לקבע את עצמם בתואר של הומו- לסבית בגלל כל מיני ריגושים שבגיל ההתבגרות לא מפורשים נכון. וסתם נראה לי, אבל לא ממש סגורה עם זה, שהתופעה כ"כ נהייתה רווחת לאחרונה כאילו טרנד כזה בחברה להיות "הומו" , כאילו כל אחד שלא הולך לו עם התיפקוד המיני מפרש כבר את עצמו כהומו.