לדעתי, הרביעי הוא הספר הכי טוב.
מכמה סיבות: 1) אפשר לראות פה שרולינג התחילה כבר לגבש את העלילה, גם כלפי ספרי ההמשך. היא יודעת מה היא רוצה לכתוב, אפשר לראות בברור שהספר בנוי כיחידה אחת ומושלמת- התחלה וסוף שמתקשרים באופן הגיוני, עלילה שנושאת בתוכה מתח והרבה שיאים, ועלילות משנה, שאף הם מעניינות לא פחות. 2) טורניר הקוסמים המשולש הוא פשוט רעיון מצוין, הוא נותן מסגרת אחידה לסיפור, כאשר לפני כל משימה יש מתח, וכל משימה היא שיא חדש, כשה-שיא של הספר מגיע בסוף המשימה השלישית. 3) בספר הזה גם מתרחש הקרב הראשון האמיתי של הארי מול וולדמורט, שזה דבר שבהחלט ריתק ומתח אותי. זה לא קרב כמו בספר הראשון, שם הארי נלחם מול קווירל, וגם אז, כל מה שהיה עליו לעשות זה לגעת בפניו. וגם לא כמו בספר השני, שם היה עליו להאבק בבסיליסק (שאגב, גם זה קטע מאוד טוב) ולהרוס את היומן של רידל. כאן, יש קרב מוחשי ואמיתי עם הלורד וולדמורט בכבודו ובעצמו, ורולינג מחלצת את הארי מהקרב עם רעיון מקורי ביותר. 4) ובנוסף, אחד הדברים שאהבתי בספר זה הטוויסט בעלילה בסוף הספר, כשמגלים את מודי האמיתי. קטע חזק. בהחלט ספר ענק, האהוב עלי.