וחבל שאין רבים שינסו לקלוט זאת ולהעביר זאת רק אז אנשים אולי יבינו כמה המוות הוא חלק בלתי נפרד מהחיים וכמה פשוט הוא עבור החווה את המוות לקבל את עובדת מותו, ועד כמה האבל והכאב שהם חווים זה לא על הנפטר אלא על אובדן. כלומר הם כואבים ואבלים על עצמם.
שעם הזמן הפסקנו "להכניס את המוות לבית" (או משהו כזה) והפסקנו ללמוד אותו.. ואז הפסקנו להבין אותו ולדבר עליו ואז התחלנו לפחד ממנו.
היא מדברת שם על חווית מוות מיטה (אין לי מושג איך קוראים לזה בעברית) שהבנתי שזו חוויה נורא נפוצה שאף אחד לא מדבר עליה למרות שעושה רושם שהיא נורא מרגיעה
