הרפתקאה ריאלסטית 2
עבדכם הנאמן, הגיבור העשוי ללא חת שב אתמול מאוד הרפתקאה מצמררת שיער והפעם באדמות המקוללות של ראשי-לאצ (חולות ראשל"צ). הכל התחיל ביום בהיר שרעי הטוב הגיע לביקתה הקטנה שלי וסיפר לי על רצונו להצטרף אליי להרפתקאה. הסכמתי מיד, הרי הדמות היא נזיר (חגורה שחורה בקראטה ונטייה מזוכסטית לאקידו). הכנתי את בגדי המסע שלי ויצאנו לדרך הארוכה. העברנו שיחה בטלה עד שהגענו לפאתי היער האפל ששוכן בסמוך לדרך הראשית. נכנסו לתוכו, תוך כדי העמקה פנימה ראינו כמה כפרים שנאבקים בעצי זית מרושעים. חברי ואני הגענו אליהם בריצה (בהליכה אדישה) ולהקלתנו הסתבר שהכפריים תוקפים את עצי הזית תוך שהם גורמים להם נזק זמני בלתי הפיך (קוטפים מהם את הזיתים). כאשר הם ראו אותנו, הגיבורים, הם פרטו בפנינו שקיימת כנופיית שודדים בחורש שאחרי היציאה מהיער. הסברנו להם שאין חשש והמשכנו בדרכנו. לא עבר זמן רב ויצאנו מהיער האפל, עברנו שדה חרוש ושמנו פעמינו לעבר החורש להתעמת מול השודדים הנבזיים. אחרי כמה צעדים מצאתי את חרבי הנאמנה (חתיכת מקל ארוכה), אומנם לא היה לי שום לחש זיהוי אבל ידעתי שהיא תשמש אותי ביום אפל זה (למען האמת היה די חם, הייתי צריך להוריד לחולצה קצרה). אני הובלתי את הדרך, הרי איך אפשר לסמוך על נזיר שיקח wilderness lore?? לא עבר זמן רב ומצאנו את המערה של הליסטים (כמה קרשים שישמשו מבנה ארעי לחבורה של הומלסים). תוך התקדמות לעבר המטרה התברר לנו שהליסטים בכלל לא מהווים שום איום על האוכלוסיה והחלטנו להניח להם לנפשם ולהתקיים מחיק הטבע (נראה לכם שאנחנו נתקרב להומלסים האלה??? התחלקנו על השכל, למה חשבתם שהסתובבתי עם מקל כל הדרך?). עשינו סיור קצר בחורש וידידי ראה פטריות הזעה (פטריות עובש על גזע עץ רקוב) שאלתי אותו כמה שאלות עליהם (מה קורה עם משתינים עליהם) והוא סיפק לי מידע חיוני (הפטריות קמלות). החורש כולו נראה כאילו ענק שבר כמה עצים, ככה האגדה הלכה על החורש המקולל. לפני שעמדנו לצאת מהיער ראינו איש זקן ליד עץ (טיפוס הזוי שזרק אבנים על עץ בשביל להפיל איזה פרי לא מזוהה) והוא צעק לנו "היזהרו מממנה! היא תקיז את דמכם" (הוא לא אמר לנו מילה, אבל תהא לזה פואנטה בסופו של דבר, הוא פשוט המשיך לזרוק אבנים עם חיוך מטורף). איך שיצאנו מחורש, ראי הבחין במבנה הרוס והפציר בי לגשת לשם ולחקור את התעלומה. עשינו לשם את דרכנו תוך מתן זהירות ממפלצות תת קרקעיות שסימנו את השטח שלהם בתילים קטנים ומעוררי חלחלה (תילי חפרפרות בכל השטח). הגענו למבנה ההרוס, ידידי הנזיר הבחין מיד שמדובר בבית שהתגוררו בו גזע עתיק יומין, הפאלוס-טינים, שנטשו (או גורשו) את ביתם. המשכנו לחקור עוד כמה מבנים הרוסים (ואני למדתי איך בונים גג רעפים בצורת A, זה די מרתק למען האמת). הכל נראה בסדר גמור עד שהגענו לקצה דרך עפר (כביש באמצע שומקום) שיש לידו גדר ארוכה ושלט שמזהיר מDire Dogs..
עבדכם הנאמן, הגיבור העשוי ללא חת שב אתמול מאוד הרפתקאה מצמררת שיער והפעם באדמות המקוללות של ראשי-לאצ (חולות ראשל"צ). הכל התחיל ביום בהיר שרעי הטוב הגיע לביקתה הקטנה שלי וסיפר לי על רצונו להצטרף אליי להרפתקאה. הסכמתי מיד, הרי הדמות היא נזיר (חגורה שחורה בקראטה ונטייה מזוכסטית לאקידו). הכנתי את בגדי המסע שלי ויצאנו לדרך הארוכה. העברנו שיחה בטלה עד שהגענו לפאתי היער האפל ששוכן בסמוך לדרך הראשית. נכנסו לתוכו, תוך כדי העמקה פנימה ראינו כמה כפרים שנאבקים בעצי זית מרושעים. חברי ואני הגענו אליהם בריצה (בהליכה אדישה) ולהקלתנו הסתבר שהכפריים תוקפים את עצי הזית תוך שהם גורמים להם נזק זמני בלתי הפיך (קוטפים מהם את הזיתים). כאשר הם ראו אותנו, הגיבורים, הם פרטו בפנינו שקיימת כנופיית שודדים בחורש שאחרי היציאה מהיער. הסברנו להם שאין חשש והמשכנו בדרכנו. לא עבר זמן רב ויצאנו מהיער האפל, עברנו שדה חרוש ושמנו פעמינו לעבר החורש להתעמת מול השודדים הנבזיים. אחרי כמה צעדים מצאתי את חרבי הנאמנה (חתיכת מקל ארוכה), אומנם לא היה לי שום לחש זיהוי אבל ידעתי שהיא תשמש אותי ביום אפל זה (למען האמת היה די חם, הייתי צריך להוריד לחולצה קצרה). אני הובלתי את הדרך, הרי איך אפשר לסמוך על נזיר שיקח wilderness lore?? לא עבר זמן רב ומצאנו את המערה של הליסטים (כמה קרשים שישמשו מבנה ארעי לחבורה של הומלסים). תוך התקדמות לעבר המטרה התברר לנו שהליסטים בכלל לא מהווים שום איום על האוכלוסיה והחלטנו להניח להם לנפשם ולהתקיים מחיק הטבע (נראה לכם שאנחנו נתקרב להומלסים האלה??? התחלקנו על השכל, למה חשבתם שהסתובבתי עם מקל כל הדרך?). עשינו סיור קצר בחורש וידידי ראה פטריות הזעה (פטריות עובש על גזע עץ רקוב) שאלתי אותו כמה שאלות עליהם (מה קורה עם משתינים עליהם) והוא סיפק לי מידע חיוני (הפטריות קמלות). החורש כולו נראה כאילו ענק שבר כמה עצים, ככה האגדה הלכה על החורש המקולל. לפני שעמדנו לצאת מהיער ראינו איש זקן ליד עץ (טיפוס הזוי שזרק אבנים על עץ בשביל להפיל איזה פרי לא מזוהה) והוא צעק לנו "היזהרו מממנה! היא תקיז את דמכם" (הוא לא אמר לנו מילה, אבל תהא לזה פואנטה בסופו של דבר, הוא פשוט המשיך לזרוק אבנים עם חיוך מטורף). איך שיצאנו מחורש, ראי הבחין במבנה הרוס והפציר בי לגשת לשם ולחקור את התעלומה. עשינו לשם את דרכנו תוך מתן זהירות ממפלצות תת קרקעיות שסימנו את השטח שלהם בתילים קטנים ומעוררי חלחלה (תילי חפרפרות בכל השטח). הגענו למבנה ההרוס, ידידי הנזיר הבחין מיד שמדובר בבית שהתגוררו בו גזע עתיק יומין, הפאלוס-טינים, שנטשו (או גורשו) את ביתם. המשכנו לחקור עוד כמה מבנים הרוסים (ואני למדתי איך בונים גג רעפים בצורת A, זה די מרתק למען האמת). הכל נראה בסדר גמור עד שהגענו לקצה דרך עפר (כביש באמצע שומקום) שיש לידו גדר ארוכה ושלט שמזהיר מDire Dogs..