הרפס במקום חדש?

5kishkish

New member
הרפס במקום חדש?

שאלה לנאוה ויעל..... לפני כעשר שנים נדבקתי בהרפס 2, מאז לא היה לי שום התקף עכשיו (ודווקא אני בתקופה טובה, בלי הרבה מתח) התפרץ לי הרפס מעל הישבן (סוף-סוף גב תחתון). איזה סוג הרפס זה? האם הוא קשור להרפס 2 למרות שהוא לא באברי המין? האם יש לי כמה סוגי הרפס? והשאלה הכואבת ביותר.... יש לי בן-זוג שאני מאוד לא מעוניינת להדביק אותו! מה עושים?
 
הרפס

שלום רב, ראשית מה זה הרפס 2? האם הרפס מחולק למספרים? ודבר נוסף, הוירוס נמצא אצל כל אחד ואחד מאיתנו ומישכנו הוא במערכת העצבים וכאשר הזמן מתאים ויש את התנאים הנכונים ישנה התפרצות של המחלה. הרפס - יכול בהחלט להדביק אך רק בתקופת הדגירה של הוירוס כמו בכל מחלה. ולגבי טיפול, כמו בכל מחלה יש להכיר את האדם ואת תמונת המחלה ולטפל בצורה רצינית ולא ע"י משחה או שמן. רפואה שלמה שלומי זילברמן הומאופתיה קלאסית
 
תודה ו..

נהנתי לקרוא אך יש לי בעיה עם טיפול במחלות ולא בטיפול באנשים. הרי ניתן לקנות ספרים בחנויות השונות, פתח ערך הרפס או כל מחלה אחרת קרא מה הטיפול ותן אותו. אם אנני טועה, רגע... תן לי להיזכר במשהו מהעבר.... רגע חוזר אליי אה, כן מי שרוצה ישנו ספר שנקרא "אריסון" - עקרונות ברפואה פנימית, כל רופא שרוצה לעבור את שלב ההתמחות (שלב ב´) חייב לדעת את הספר הזה בעל פה, שם יש את כל "אמת" ואת "כל התשובות" לכל מחלות. ומי שרוצה עוד המלצה על ספר מדהים הספר נקרא "וושינגטון" - שם אפילו יש אבטחה כי אם תפעל בדיוק כפי שכתוב בספר והטיפול לא יצליח או יגרם נזק הם מתחיבים להעמיד לרשותך עו"ד על חשבונם. אז, תזכירו לי האם אנחנו מטפלים במחלות או באנשים? נכתב ביום סגרירי עם רגע של מחשבה שטחית ורדודה. שלומי.
 
קישקיש, אפרט, גם לטובת שלומי ../images/Emo8.gif

הרפס 1 - תוקף בחלק העליון של הגוף, בדרך כלל בפנים. הרפס 2 - תוקף בדרך כלל מהמותן ומטה - מתאים למקום שתיארת היום ידוע שבבדיקת מעבדה ניתן למצוא הרפס 1 באיזור המין, והרפס 2 בפנים. מהו הרפס 2? מן הסתם, קודם היה הרפס 1. ככל הנראה, בעיקבות קיום יחסים אורליים, עבר הרפס 1 לאיזור האגן ומצא שם מצע נוח. הוא קצת עבר שינויים (נחשב לקצת יותר בעייתי מהרפס 1) וכך זכה לשם משל עצמו: הרפס 2 מה קורה היום? החגיגה ממשיכה, וההרפס מתנייד. הוא כואב, ולא נעים אבל הוא מסוכן רק בלידה. לשאלתך איך להימנע מלהדביק את חברך. 1. הימנעי ממגע ישיר בינו לבין איזור הפצעים 2. הימנעי מלדעת בפצעים בידך, ואם את נוגעת הקפידי לרחוץ כדי לא להדביק במגע יד. 3. הימנעי ממגע מיני עד שתדעי בביטחון שעברת את ההתקף. 4. טפלי לפי המפורט כאן. והמשיכי אח"כ למניעה. 5. במקביל בידקי בעזרת מטפל הוליסטי את הנסיבות שהביאו להידבקותך, כמו גם את הנסיבות שהביאו להתפרצות הוירוס 10 שנים אח"כ. מחלות מין (SORRY, הרפס מוגדר ככזה...
), מאפיינות מצב של אשמה מינית, קושי בקבלת הנשיות ועוד... שווה התבוננות, יפחית את הסיכויים להתפרצות נוספת... בהומיאופתיה, ההרפס אינו מידע. המידע הוא הסימפטומים שנילווים: תאור הפצעים ומיקומם, אם זה כואב, אם זה מגרד, אם חם או קר גורם להטבה או להרעה, אם זה מחמיר או מוטב בשעות ספציפיות של היממה וכדומה. סימפטומים אלו ייצטרפו לסימפטומים אחרים, שכלל אינם שייכים להרפס, אבל שמאפיינים אותך. למשל: שינה, חלומות, הפרשות, פחדים, מחשבות, חלומות, כיוון של כאבים, העונה שאת אוהבת וכדומה. כל אלו, יכוונו את ההומיאופת למצוא את הרמדי (תרופה הומיאופתית) שמתאימה לך כרגע. שלומי מאוד קנאי לשיטת טיפול זו ולכן קשה לו מאוד ההתייחסות למחלות כנפרדות למכלול של האדם החולה. אני מקווה שתצליחי שלא להדביק את בן זוגך, ההתקף הראשון הוא מכה שלא כתובה בתורה
ודאגי לנוכחות קבועה של ליזין בבית. גם בתקופות שאת לא ממש לוקחת, כדאי לקחת ביום בו הרגשת שנשיותך או מיניותך נפגעו. בהצלחה!! נאוה
 
חברתי למועצה...

שלומי לא רק קנאי לשיטה אחת, הוא פשוט חושב כל הזמן במונחים של רפואה אלטרנטיבית / משלימה / הוליסטית / ביזארית וכו´... אנחנו מטפלים באנשים ולא במחלות, ולכן אני לא מבין מה ההבדל בין רופא שניגשים אליו והוא רושם לכל דלקת באוזניים אנטיביוטיקה או לכל פטרייה ואגינאלית נרות אגיסטן לבין מטופל שאומר שיש לו מחלה X ואנחנו אומרים לו לקחת תרופה Y לפני שאנחנו מכירים אותו, לפני שאנחנו יודעים מי ניצב לפננו ומהי אותה מחלה - מה ההבדל בין הגישות? הרי בשניהם אנחנו מטפלים במחלה ואין כל התיחסות אלטרנטיבית או הוליסטית. ועל כך אני מצר. ולגבי הדבקת בין הזוג, לא צריכים לקיים יחסי מין בשביל להדביק במחלת מין או בהרפס, ומי שרוצה לחוות מחלת מין קשה, ללא יחסי מין מוזמן ליצור קשר, בכדי להבין כי מדובר ב"תאוריית הקשר האנרגטי". ולדוגמא: בת יכולה לחלות במחלת מין היום בעקבות מחלת מין של האב שהיה חולה לפני 30 שנה, וכמובן לא היה מין בתוך המשפחה. אז במה אנחנו עוסקים, האם ברפואה אלטרנטיבית, ואם כן אלטרנטיבית למה? האם ברפואה הוליסטית - אז איפה ההוליסטיות? ואל תגידו כי אנחנו נותנים תרופות טבעיות כי גם האנטיביוטיקה היא טבעית וכך גם סטרואידים. באהבה שלומי.
 
../images/Emo6.gif קנאי, כאמור... להסביר שוב?

לא לכל אחד מתאים "להפוך את האדמה" לא תמיד מתאים טיפול של "להפוך את האדמה" לאנשים יש את הקצב שלהם, את העומק שמתאים להם להיכנס אליו. אין דינו של תוסף תזונתי כדינה של תרופה - טבעית או לא. יש תרופות טבעיות שמקלות על הגוף בזמן שהאדם מבצע שינויים עמוקים יותר וגם בזה אין כל רע. יש אנשים שיש להם מחלות בגלל בעיות שסחבו מגלגול קודם, ויש אנשים שנחשפו לאיידס וכלל אינם נשאים. אז מה? לא צריך להיזהר? ההוליסטיות היא בהתייחסות לאדם, לצורך שלו, בזמן נתון. ההוליסטיות היא במענה הרחב ביותר שנכון לאדם, על פי פנייתו, ביחד עם פתיחת פתח להתבוננות עמוקה יותר. ההוליסטיות היא קודם כל בכבוד לאדם ולרצונו. תרצה קישקיש לטפל יותר לעומק, היא תשאל ואנחנו נתייחס.... אם היא לא ידעה שאפשר, מהתשובה ההוליסטית היא יודעת... אבל חופש הבחירה הוא שלה. אגב, לא בכל מצב יש אפשרות בחירה לגבי עומק הטיפול. הומיאופתיה היא שיטת טיפול שטובה לחלק מהאנשים חלק מהזמן, וכך גם כל שיטה אחרת... ,
לאיש היקר מהמועצה...
 
אז במה אנחנו מטפלים?

היי, אני מסכים איתך אך הייתי מוסיף משהו... כאשר מגיע/ה מטופל/ת ומבקשים רק עזרה ולא רוצים את הטיפול העמוק יש לומר להם כי ניתן לטפל פלייטיבית, כלומר רק להקל מעט, אך זה יעבוד לפרק זמן קצר בלבד ויהיה לזה מחיר שהם ישלמו בעתיד, בקבלה זה נקרא "חסד". אנחנו רק מקבלים זמן ולא בריאות. רוב המטופלים לא מבינים זאת, לצערי גם חלק מהמטפלים לא מבינים כי טיפול של הטבה הוא רק קניית זמן ולא ריפוי, ואם המטופל מסכים בידיעה כי הוא מקבל טיפול מקל עכשיו על מחלה קלה יחסית אך הוא יכול לקבל "מתנה" מאוחרת יותר של מחלה עמוקה יותר זוהי ההחלטה שלו, אני רק מספר נותן לו את כל הנתונים והדוגמא הפשוטה היא: פריחת חיתולים פשוטה, טיפול מקומי של משחה ו"המתנה" היא אולי מחלת ראות ממשוכת בעוד חצי שנה. הרפס למשל, טיפול מקומי יכול לגרום למחלה אוטאימונית בעוד 10 שנים או אולי קוליטיס. ההחלטה היא של המטופל במה לבחור, החובה שלנו לומר לו את האמת גם אם הוא לא רוצה לשמוע, אני לפחות רוצה לישון בשקט. אוהב את הדיונים איתך ובכלל את מ _ _ _ _ ה מיוחדת. שלומי.
 

SideKick

New member
להעביר את האחריות למטופל...

אני מסכימה עם הגישה של העברת האחריות למטופל. לתת לו את הידע המצוי ברשותנו ולבחור מה הוא/היא בוחרים לקבל ולקחת. עם זאת, אינני מסכימה לחלוטין עם השלילה הגורפת של טיפול מקומי. הגוף שלנו מושפע ממערכת הרגשות הסבוכה שלנו, אולם גם להיפך. לפעמים, הטיפול בגוף עשוי לעורר שינוי משמעותיים בנפש, אשר תעזור לגוף, וכו´. אדם שעורו מתכרכם ומגרד והתופעה לכשעצמה גורמת לו לרגשי בושה והסתרה, או אשה עם קנדידה שגורמת לה לסכסוך מסוים בקבלת הנשיות שלה, ירוויחו המון מטיפול מקומי שיפתור את הבעיה. הם אמנם צריכים להיות מודעים לתמונה הכוללת ולדעת שבד בבד עליהם לקבל טיפול מקיף יותר. אולם במקרים שכאלה, הטיפול המקומי בעצמו יש בו בכדי לשקם את המערכת הרגשית ולאפשר לגוף להתמודד טוב יותר עם הריפוי הכולל. לכן, כרגיל, כל מקרה לגופו. וכל אדם לגופו ולנפשו.
 
למעלה