שלושנקודות
New member
הרע במיעוטו? (ט)
התחלה חדשה, מקום חדש, אנשים חדשים וישנים שמערבבים לי בחיים.
הכל מרגיש לי נכון, עצמאי.
החיים שאחרי הצבא.
עצמאות.
ובכל זאת מרגישה כלואה.
הרבה פעמים אומרת לעצמי, "זהו זה! דברים משתפרים",
אני רואה את זה על הכוחות שחוזרים אלי, על רצון לאכול (שזה נורא מפחיד בהתחלה ובעצם עדיין)
ואז יכול להיות משהו כל כך קטן שפשוט יחזיר אותי לכל התוהו ובוהו שהייתי בו.
לרצונות המעצבנים, לשליטה, לפחדים.
אני יודעת, זה מחכה בדיוק לרגעים האלה, שאהיה קצת מבולבלת או חלשה
כדי שאפול שוב.
וזה כל כך קל.
ומרגיש לי שאין בשביל מה להלחם אלא פשוט להרפות
לחיות לצד זה ולא נגד.
כי זכיתי בהתחלה חדשה בזכות עצמי
ואני זוכרת את עצמי בתקופת הטיפולים
שנאתי את כולם כמעט כמו את עצמי.
וזה לא מגיע להם.
כל כך לא מגיע להם.
התחלה חדשה, מקום חדש, אנשים חדשים וישנים שמערבבים לי בחיים.
הכל מרגיש לי נכון, עצמאי.
החיים שאחרי הצבא.
עצמאות.
ובכל זאת מרגישה כלואה.
הרבה פעמים אומרת לעצמי, "זהו זה! דברים משתפרים",
אני רואה את זה על הכוחות שחוזרים אלי, על רצון לאכול (שזה נורא מפחיד בהתחלה ובעצם עדיין)
ואז יכול להיות משהו כל כך קטן שפשוט יחזיר אותי לכל התוהו ובוהו שהייתי בו.
לרצונות המעצבנים, לשליטה, לפחדים.
אני יודעת, זה מחכה בדיוק לרגעים האלה, שאהיה קצת מבולבלת או חלשה
כדי שאפול שוב.
וזה כל כך קל.
ומרגיש לי שאין בשביל מה להלחם אלא פשוט להרפות
לחיות לצד זה ולא נגד.
כי זכיתי בהתחלה חדשה בזכות עצמי
ואני זוכרת את עצמי בתקופת הטיפולים
שנאתי את כולם כמעט כמו את עצמי.
וזה לא מגיע להם.
כל כך לא מגיע להם.