הרמוניה..

[אופק דגנית]

הרמוניה..

בין הרגש השכל והגוף לבין המקום שבו אני נמצאת..האנשים שאיתם חולקת את חיי הרמוניה בין צליל של מילה ותו של מחשבה.. הרמוניה בין מציאות לדמיון ביון צורך ורצון.. בין תחושה למגע. בין ריח לטעם... ובכלל.. כשאצליח להלחין מנגינה כזאת מושלמת.. זה בטח יהיה כשאלמד לנגן על החיים.. טוב יותר.. החגים עברו.. קצת פחות בסערת רגשות כמו בעבר עם השלמה של בשלות פנימית כזו..<זה בסדר אם תקראו לזה גם שביתת נשק עם החיים לזמן מה>.. הידעתם שלהיות אמא בעולם של התבגרים נותן לחיים מבט מנקודת זוית אחרת לחיים או שזה בעצם הפוך.. ואולי.. זה בכלל חוסר שעות מחשב.. שתמיד נותנים לך קורטוב של מציאות אחרת..בה אין את המילה הכתובה והמונולוג ען החיים יש את הדיאלוג.. זהו.. לבנתיים..

 

[חיפוש ית]

אמא למתבגרים

האמת... זה די מפחיד לקרוא ולשמוע הורים כותבים כאן על המתבגרים שלהם שישאר אפרוח

 

[אופק דגנית]

אפרוח..

כבר מזמן הוא לא אפרוח.. והיא בכלל ברווז כזה שהופך לבררבור יפייפה.. זה לא מפחיד.. זה נותן פרספקטיבה אחרת על החיים על מה הם בכלל.. והרבה.. כלכך הרבה על עצמך.. דרכם..דרך אותה התנהלות של מערכת יחסים ותקשורת.. הויכוחים ההשלמות השיחות..המעורבות שלי בחייהם..שהולכת ומקבלת מימד חדש.. דרכם מקבלת המון על עצמי.. משהו כמו קח-ותן.. אם שואלים אותי.. מתי נהנתי יותר להיות "אמא"..כשהם היו קטנים יותר..וגם אני.. או עכשיו..כשהם בוגרים יותר..וגם אני.. חושבת שעכשיו עם כל הקושי..ויש קושי סוג אחר של קושי....במיוחד בגלל אותו מימד החדש הזה..משהו כמו מבחן הכלים שציידתי אותם בהם.. יש משהו כלכך יפה באינטימיות הזו.. בצמיחה המשותפת הזו שלי ושלהם..

 

[חיפוש ית]

../images/Emo39.gif