הרכבת

[giligil55]

יששששששששששש

 

[מדריך צלילה3]

פששששש...

המילואמניק הזה..עושה רווחים על חשבוני......

 

[רפאל המתנזר]

בתחנה לתל אביב - גירסה קצת ישנה

בתחנה לתל אביב

חזרתי מהפגישה בצפון. היא היתה חרותה במוחי. חשבתי עליה כל הדרך. אשה יפה, זוג עיני תכלת מהפנטות
לא הסרתי את עיני משלה. ישבנו בבית קפה על שפת הים. לא מקום מהודר או מפנק. סתם מקום עם כסאות פלסטיק ושירות ברמה של עולם שלישי
הבטתי בה כל אחר הצהריים. אף לא מבט אחד בים. כל כולי מתרכז בעיניה ובשפתיה ובשיערה. אצבעותיה המטופחות קראו לי לגעת בהן, אבל היא לא מהמתמסרות בנקל. אפילו לא אצבע.
בדרך הביתה, ברכבת, ישבתי לי בכסא הנוח, הלאפטופ על השולחן שמולי, חושב על הפגישה וכותב.
היא הגיעה מאחורי, מן הדלת שמפרידה בין הקרון שבו ישבתי, לבין הקרון שמאחור. הקרון היה מלא.
אפשר לשבת, שמעתי את השאלה? הרמתי את התרמיל שלי מן הכסא שלצידי והנחתי אותו על ברכי. המשכתי להביט בלאפטופ ולכתוב. חשבתי על ענת, אין ספק, היא מצאה חן בעיני מן המבט הראשון. אינטליגנטית, שופעת ביטחון עצמי, וזוג עיני התכלת שלא יכולתי להסיר את עיני מהן. לא היה מקום לספק, היא עוררה אותי. הזיקפה, מוסתרת היטב תחת התרמיל, לא הניחה לי. רציתי אותה בכל מאודי. עיני בהו במסך, אך מחשבותי היו רק עליה, על ענת. לו ידעה עד כמה רציתי בה. מעניין אם יכלה לחוש בכך. מעניין אם ידעה שהיא גורמת לי לזיקפה. מעניין אם ידעה שמתחשק לי לכרוע על ברכי וללקק את ירכיה.
נשענתי לאחור. מסך הלאפטופ כבה. התרמיל החליק לו קדימה אל מתחת לשולחן. יד זרה הרימה את התרמיל והחזירה אותו אל ברכי. חשתי במגע העדין של כף ידה כשהניחה את התרמיל. היא השאירה את ידה על הירך. מגע עדין וחושני. לא פקחתי את עיני. היא הניעה את האצבעות מבלי להזיז את היד ממקומה. חשתי בתנועת האצבעות על הירך כשהן נפתחות ונסגרות ומלטפות את הירך. לא היה ספק, היא ידעה על הזיקפה, אצבע אחת שלה כבר הגיעה אל המכנס העוטף את הזיקפה, ליטפה מעל ולאט לאט אצבעותיה הזדחלו להן כך שתוך זמן קצר ידה אפפה את הזיקפה כולה כשהתרמיל מכסה על הנעשה מלמטה. לא זעתי ממקומי. במיומנות של קוסמת, ידה האחת פתחה את הרוכסן ועטפה את הזין הזקור. מעניין אם היא ידעה שאין לי תחתונים. ידה החלה לנוע בתנועות איטיות מעלה ומטה, כשמפעם בפעם היא צונחת ועוטפת את האשכים. הזיקפה שנמשכה כבר שעות, והחלה מן הרגע הראשון של המפגש בקפה, לא החזיקה מעמד. תוך דקות נפלט הזרם הקליל של השפיכה המקדימה ושימן את מהלך העניינים. היד האוחזת במוט המשיכה בתנועות קיצביות מעלה ומטה. כמו בוכנה משובחת שעולה ויורדת בתוך המיכל המשומן. עלתה וירדה. הקצב גבר וגם העוצמה. המשכתי להישען לאחור בעיניים עצומות, נהנה מן הטיפול המסור והמעודן. זה לקח עוד 10 דקות והזרם הגיע. התזתי לתוך היד המשפשפת במסירות ובהתמדה את הנוזל החם והדביק. היא סגרה עלי את היד, ניגבה באמצעות כף היד את הנוזל המרוח על הזין וסילקה את היד בזריזות. היא לא טרחה לסגור את הרוכסן. התרמיל כיסה על המהומה הדביקה. התמדתי במצבי. עברו כמה דקות. נשימתי נחלה לחזור לסידרה.
פקחתי את עיני. הכסא שלידי היה ריק. הלאפטופ על השולחן והתרמיל על הברכיים.
סגרתי בזהירות את הרוכסן מתחת לתרמיל.
"התחנה הבאה תל אביב מרכז" שמעתי את הכרוז