הריינו להודיע כי
פוסט זה נכתב תוך אנחות רווחה עולות ויורדות, כלומר אנחות אמת. איזה מזל. איזה מזל שתמיד ברגע האחרון אנחנו ניצלים. הישועה מגיעה ברגעים הכי קשים. המצב בישראל לא היה פשוט. אוהלים הוקמו ברחובות. אנשים מהמעמד הבינוני לא יכלו לגמור את החודש. שלא לדבר על המגעילים מהעשירונים היותר נמוכים שרעבו ללחם. ועדת היגוי, שבראשה עמד איש עם שם בלתי ניתן להיגוי, לא סיפקה את הפתרונות. נראה שסוגרים את המדינה וזורקים את המפתחות לים. אז, כאשר כלו כל הקיצים, קרה מקרה. בטיילת של ישראל, מקום הבילוי של רוב התל-אביביים, מעוז החופש של תושבי הצפון, רחוב החלונות האדומים של ישראל, מקום שבו יכל כל מוסלמי בכל שעה של היממה לקבל מנה חמה של פירות ים או סטייק פילה בשמנת ולקנח בג'וינט הידרו מריר, כן כן, במאה שערים, החליטה קבוצת חרדים קקיונית להפריד ברחוב בין נשים לגברים. ההרגשה היתה לפתע כמו סעודיה, כמו אירן: כאילו שפכו עליך חביות של נפט. אבל זה לא הכל. ציבור המטיילים צריך להתעורר בבוקר. חיבים להגיע בזמן לטיול היומי במאה שערים. לכן, הוצבו בכל המדינה מגדלים ובהם זמרות ערוותיות (ערוותיות זה הכוסיות החדש). מואזיניות. בדיוק באותה עת, כביכול ללא תאום מראש, נציגת זכויות האדם בכנסת, תקפה באופן חסר תקדים את המנהג העתיק של שירת המואזיניות. מדוע מפריעה לה שירת נשים? לא רוצים להיות כמו סעודיה או כמו אירן! אנחנו רוצים לשמוע בכל בוקר מואזיניות! כמאמר הפתגם הסעודי "למואזינה נאזינה מתוך הלימוזינה". מיד התאחדו כולם להציל את נפשם, המצב הכלכלי הפך לנהדר וניצלנו
פוסט זה נכתב תוך אנחות רווחה עולות ויורדות, כלומר אנחות אמת. איזה מזל. איזה מזל שתמיד ברגע האחרון אנחנו ניצלים. הישועה מגיעה ברגעים הכי קשים. המצב בישראל לא היה פשוט. אוהלים הוקמו ברחובות. אנשים מהמעמד הבינוני לא יכלו לגמור את החודש. שלא לדבר על המגעילים מהעשירונים היותר נמוכים שרעבו ללחם. ועדת היגוי, שבראשה עמד איש עם שם בלתי ניתן להיגוי, לא סיפקה את הפתרונות. נראה שסוגרים את המדינה וזורקים את המפתחות לים. אז, כאשר כלו כל הקיצים, קרה מקרה. בטיילת של ישראל, מקום הבילוי של רוב התל-אביביים, מעוז החופש של תושבי הצפון, רחוב החלונות האדומים של ישראל, מקום שבו יכל כל מוסלמי בכל שעה של היממה לקבל מנה חמה של פירות ים או סטייק פילה בשמנת ולקנח בג'וינט הידרו מריר, כן כן, במאה שערים, החליטה קבוצת חרדים קקיונית להפריד ברחוב בין נשים לגברים. ההרגשה היתה לפתע כמו סעודיה, כמו אירן: כאילו שפכו עליך חביות של נפט. אבל זה לא הכל. ציבור המטיילים צריך להתעורר בבוקר. חיבים להגיע בזמן לטיול היומי במאה שערים. לכן, הוצבו בכל המדינה מגדלים ובהם זמרות ערוותיות (ערוותיות זה הכוסיות החדש). מואזיניות. בדיוק באותה עת, כביכול ללא תאום מראש, נציגת זכויות האדם בכנסת, תקפה באופן חסר תקדים את המנהג העתיק של שירת המואזיניות. מדוע מפריעה לה שירת נשים? לא רוצים להיות כמו סעודיה או כמו אירן! אנחנו רוצים לשמוע בכל בוקר מואזיניות! כמאמר הפתגם הסעודי "למואזינה נאזינה מתוך הלימוזינה". מיד התאחדו כולם להציל את נפשם, המצב הכלכלי הפך לנהדר וניצלנו
