m i l i s h
New member
הריון זו לא מחלה!!!
הי בנות, רציתי לשתף אתכן במקרה לא נעים שהיה לי השבוע. הצטרפתי כמדריכה לקבוצה שמטיילת בארץ במשך 10 ימים ולפני ששכרו אותי לעבודה הודעתי במייל לאחראית שאני בהריון בשבוע 26. האחראית לא קראה עד הסוף את המייל ושכרה אותי לעבודה בלי להיפגש מראש. ביום הראשון של התוכנית כשכל הקבוצה כבר הייתה על האוטובוס, פתאום אמרו לי איך יכול להיות שלא אמרת לנו שאת בהריון?!? ואז התחיל לו מחול של שדים. בהתחלה ניסו לשכנע אותי שאני לא יכולה לצאת כי אני מסכנת את עצמי ואת העובר. זה בעיקר הגיע מהאחראית שגם היא בהריון ופשוט צעקה עליי שאני חסרת אחריות ואיך אני מעיזה לעשות כזה דבר לעובר שלי (ואני חושבת שזה דווקא הגיע ממקום של חוסר מסוגלות שלה!). אחר-כך ביקשו ממני אישור רפואי כי אחרת הביטוח לא מכסה אותי.ואז בגלל שכבר היינו צריכים לצאת לדרך ואי אפשר היה לעכב את הקבוצה הוחלט שאני אצא ואדאג לאישור בהמשך היום. בהמשך התקשרתי לרופאה שלי שלמרבה הצער והפליאה לא הסכימה לתת לי את האישור.... היא אמרה שלדעתה אני יכולה לעשות את כל מה שבתוכנית אבל היא לא מוכנה לקחת על זה אחריות. מפה לשם, שיגעו אותי לגמרי, אני עשיתי מאמצים גדולים להצליח ולתפקד כמדריכה של הקבוצה למרות השיגועים ואם לומר את האמת כולם היו בכזאת היסטריה והתייחסו אלי כאילו אני לא נורמלית על זה שאני לא רוצה להיות כל היום במיטה עם הרגליים למעלה. אני חייבת להגיד לכם שלמרות ההריון ואולי אפשר לומר דווקא שבזכותו עשיתי חיים משוגעים עם הקבוצה! הרגשתי שלא רק שאני מסוגלת לעשות כל מה שאני רוצה בלי בעייה, עוד מעבר לזה שגם התינוק מרוצה מזה מאוד. בקיצור בסוף הכל הסתדר פחות או יותר לטובה למרות שאני ממש התעצבנתי מההתייחסות ההיסטרית הלא ברורה הזאת. ובשורה התחתונה, אני מעודדת אתכן לא להתייחס לכל ההיסטריים מסביבכן. אנחנו יודעות הכי טוב מה אנחנו יכולות ומה אנחנו לא יכולות לעשות ולא צריך להקשיב לכל מה שאנשים מפוחדים מטיפים לנו מסביב!!!
הי בנות, רציתי לשתף אתכן במקרה לא נעים שהיה לי השבוע. הצטרפתי כמדריכה לקבוצה שמטיילת בארץ במשך 10 ימים ולפני ששכרו אותי לעבודה הודעתי במייל לאחראית שאני בהריון בשבוע 26. האחראית לא קראה עד הסוף את המייל ושכרה אותי לעבודה בלי להיפגש מראש. ביום הראשון של התוכנית כשכל הקבוצה כבר הייתה על האוטובוס, פתאום אמרו לי איך יכול להיות שלא אמרת לנו שאת בהריון?!? ואז התחיל לו מחול של שדים. בהתחלה ניסו לשכנע אותי שאני לא יכולה לצאת כי אני מסכנת את עצמי ואת העובר. זה בעיקר הגיע מהאחראית שגם היא בהריון ופשוט צעקה עליי שאני חסרת אחריות ואיך אני מעיזה לעשות כזה דבר לעובר שלי (ואני חושבת שזה דווקא הגיע ממקום של חוסר מסוגלות שלה!). אחר-כך ביקשו ממני אישור רפואי כי אחרת הביטוח לא מכסה אותי.ואז בגלל שכבר היינו צריכים לצאת לדרך ואי אפשר היה לעכב את הקבוצה הוחלט שאני אצא ואדאג לאישור בהמשך היום. בהמשך התקשרתי לרופאה שלי שלמרבה הצער והפליאה לא הסכימה לתת לי את האישור.... היא אמרה שלדעתה אני יכולה לעשות את כל מה שבתוכנית אבל היא לא מוכנה לקחת על זה אחריות. מפה לשם, שיגעו אותי לגמרי, אני עשיתי מאמצים גדולים להצליח ולתפקד כמדריכה של הקבוצה למרות השיגועים ואם לומר את האמת כולם היו בכזאת היסטריה והתייחסו אלי כאילו אני לא נורמלית על זה שאני לא רוצה להיות כל היום במיטה עם הרגליים למעלה. אני חייבת להגיד לכם שלמרות ההריון ואולי אפשר לומר דווקא שבזכותו עשיתי חיים משוגעים עם הקבוצה! הרגשתי שלא רק שאני מסוגלת לעשות כל מה שאני רוצה בלי בעייה, עוד מעבר לזה שגם התינוק מרוצה מזה מאוד. בקיצור בסוף הכל הסתדר פחות או יותר לטובה למרות שאני ממש התעצבנתי מההתייחסות ההיסטרית הלא ברורה הזאת. ובשורה התחתונה, אני מעודדת אתכן לא להתייחס לכל ההיסטריים מסביבכן. אנחנו יודעות הכי טוב מה אנחנו יכולות ומה אנחנו לא יכולות לעשות ולא צריך להקשיב לכל מה שאנשים מפוחדים מטיפים לנו מסביב!!!
