הריון בגיל 43

שירה312

New member
הריון בגיל 43

שלום רב לכם! כיף שיש כזה פורום. אני זקוקה נואשות לעזרתכם. אני נשואה עם שלושה ילדם בגיליים 17.5, 13.5 ו- 10. היום נודע לי שאני בהריון ואני מרגישה ממש מבולבלת, לחוצה ובחוסר מצב רוח. נראה לי שההפרש גיליים שיווצר בין הילדים, ייצור מצב של קשר שונה משאר האחים, מפחיד אותי להתחיל הכל מחדש כשבעצם היום ילדיי גדולים ועצמאיים ואני יכולה לצאת בלי חשש ולהשאירם בבית לבד. מטריד אותי גם איך הילדים הגדולים יקבלו את זה, האם הם יתביישו, יש לי ילד כבר בכיתה י"ב והוא יכול להתבייש בזה. החששות כרגע גוברות על הכל ואני ממש מפחדת. בעלי די מרוצה ולא מבין את התנהגותי ולמה אני מגיבה ככה. אני כל כך מצטערת שלא חשבתי על ילד נוסף לפני 5 שנים, נראה לי להתחיל בגיל 43 וחצי זה ממש קשה . אני מאוד משקיעה בילדים וטוטלית לגביהם ולא בטוחה שהסבלנות תהיה אותו דבר כשהמחשבות יהיו בהמשך על בני שיתגייס לצבא ובכלל מבחינה חברתית, כל החברים שלנו כבר עם ילדים גדולים והבילויים מתבססים על דברים משותפים. מה יהיה אז? אנחנו גם משפחה מטיילת המון בארץ ובחו"ל ובפארקים ואיך תינוק חדש ישתלב בכל זה. בקיצור, כמו ששמתם לב, קשה לי ואני ממש מבולבלת, מאוד אשמח לשמוע את חוות דעתכם. תודה מראש
 

דינהלה1

New member
שלום שירה

החששות שאת מעלה וההשלכות על חיי המשפחה שלך לא פשוטים. הגעת תינוק חדש למשפחה תורפת את הקלפים ואכן כרוכה בשינוי אורח החיים לפחות לשנתיים הראשונות גם מבחינת ניידות וזמן פנוי אבל זה בהחלט אפשרי!!! ולכן הרבה תלוי בך אם את מוכנה לזה וכמובן מה התמיכה המשפחתית ובעיקר של בעלך. התאור שלך שילדיך יתביישו בכם לדעתי מוגזם להפך יש סיכוי רב שתוכלו לקבל עזרה רבה מהילדים. אצלי הגדולה בת ה5 מעסיקה את התאומים בצורה שחבל על הזמן ואני מתארת לעצמי שילדים גדולים יותר יכולים לתרום למשל לעזור להביא ולקחת מהגן, לקחת לגינה, לחברים וכו... מה שלא תחליטי הכי חשוב שתהי שלמה עם עצמך כי לא משנה מה אומרים מסביב את צריכה שצריכה לחיות עם ההחלטה. שיהיה לך בהצלחה.
 

ר ע נ נ ה

New member
הריון בגיל 40+

נכון כשתינוק נולד זה משנה את סדר העניינים במשפחה ובזוגיות וכדאי להיות מוכנים בכל גיל. בעיקר השנה הראשונה קשה ומשבשת. אח"כ נהיה יותר ויותר קל . אני חושבת שהכי חשוב זה אם ילד נוסף ישמח אותך ואת בעלך? האם תגדלו אותו בכיף למרות כל הקושי ולמרות שכבר השתחררתם קצת והתרחקתם מ"השנים הכובלות"? לבעלי יש שני ילדים שהם היום בני 21 ו-17. כשהבת שלנו נולדה הם שמחו אבל הקטן (היה אז בן 14 ) קצת התבייש. עבר לו! כשהודענו שאנחנו שוב בהריון הם לא התלהבו ולא הבינו למה אנחנו "צריכים עוד אחד"... היום כשאלון בן שנה וליהי בת 3.5 הגדולים מתים עליהם והקטנים בהתאם משוגעים על הגדולים. נכון שיש הפרש גדול אבל איזה כיף להם שהם ארבעה ואיזה כיף שהם מפנקים את הקטנים, לוקחים אותם לגינת משחקים, רצים איתם ומשתוללים איתם בצורה שלנו "הקשישים" כבר אין כח. אנחנו לא בונים עליהם בתור בייביסיטר (צריך קצת להזהר מהעניין לדעתי) אבל הם מאוד עוזרים כשהם יכולים. גם לנו יש חברים עם ילדים גדולים חלקם אחרי צבא, בכל זאת מסתדרים, היחסים עם החברים לא נותקו בגלל שיש לנו פעוטות
 
שלום שירה - ביני לאחותי הקטנה יש 10 שנים הפרש

10 חסר שבוע... אני נולדתי בשבוע הראשון של שנת 65 היא נולדה בשבוע האחרון של שנת 74... יש בנינו קשר מצויין דיברתם עם הילדים? קחי בחשבון שרק השנה שנתיים הראשונות הם קשות והילדים בגלל שהם גדולים יכולים להפתיע אותך ובגדול הכוונה הם יכולים לתת לך עזרה שילדים קטנים לא יכולים הגדולים הרבה פעמים מגדלים את הקטנים
 

שירה312

New member
תודה על התגובות....

תודה על התגובות, אשמח לשמוע מעוד בנות שעברו חוויה דומה. אני עדיין בבלבול רציני עם עצמי. מצד אחד מאוד קוסם תינוק חדש למשפחה , אבל מצד שני זה נראה לי כל כך קשה והחשש שלי שהילד יגדל במשפחה שכולם בה גדולים ולא ירגיש ויחווה ילדות כמו שאחיו עברו. כמו שציינתי, אנחנו משפחה שמבלה המון ביחד, טסים לחו"ל, לפארקים ומטיילים בארץ והגענו לשלב שהפעילויות מתאימות לשלושת ילדינו בצורה שווה ואני חוששת שהילדים יצטרכו לעשות המון ויתוקים ואני לא יודעת איך יקבלו את זה. אני ממש בחשש, גם מהמחשבה שאני כבר בת 43 ועד שילך לבית הספר, יחשבו שזו סבתא שלו, למרות שכרגע אני לא נראית ולא מרגישה כמו בגילי הכרונולוגי. פחדתי לעשות משהו פזיז ולכן לקחתי לי את סוף השבוע למחשבות, אחרי כן אלך לרופא ונראה מה קורה שם ונראה לי שאחרי זה נשתף את ילדינו בהתלבטות הקשה שלנו. אני בטוחה שביתי בת ה-13.3 ובני בן ה-10 ישמחו מאוד כי הם מתחננים המון זמן, אבל המחשבה שלי היא על בני , בן ה-17.5 שאני ממש חוששת מה זה יעשה לו. כל המצב מבלבל אותי מאוד, פתאום לא להיות חופשיים לעשות מה שרוצים, להיות שוב מוגבלים והפער כל כך גדול...., חבל שלא חשבתי על ילד רביעי לפני 4-5 שנים. אני מתנצלת על אורך ההודעה, אך אני מאמינה שרק אתן תוכלו להבין אותי ואני כל כך זקוקה לדעתכן ולתמיכה שלכן. בקשה תגידו לי מה דעתכן ואיך אני יכולה להמשיך מכאן. תודה, שבת שלום לכולם...
 

דינהלה1

New member
עוד נקודות למחשבה

לגבי אמהות מבוגרת. אני ממליצה לך לבקר לגן ילדים בשעת האיסוף שלהם ביום שישי...ואז תוכלי לראות כמה אמהות ואבות "מבוגרים" חלקם כבר עם שערות שיבה שמציצות פה ושם אוספים בכיף את הילדים שלהם מהגן ואיזה אושר המפגש הזה יוצר אצלם בכל פעם מחדש... לגבי הגדול בן ה17 הוא לא אמור להתגייס תוך שנה? לצערנו לא יהיה לו עוד הרבה זמן לבלות בחיק המשפחה והוא יכנס לתקופה של מחויבות מאוד גדולה ממנה ישתחרר רק בגיל 21. עד אז אולי יכיר חברה, אולי כשישתחרר ירצה ללמוד, ללכת לגור במקום אחר, אולי ישאר בצבא, אולי ירצה לטיול לחו"ל... אבל באמת הכי חשוב שתחליטי בינך לבין עצמך האם זה מתאים לך בשלב כזה בחיים. כי כשלא רוצים משהוא מחפשים סיבות מפה ועד הודעה חדשה. אם את תהי מאושרת זה יקרין על משפחתך... לא מקנאה בך על ההחלטה שאת צריכה לקחת על עצמך בכל מקרה שיהיה לך בהצלחה והכי חשוב שתהי שלמה עם עצמך.
 

שירה312

New member
תגובה לדניאלה

תודה על ההתייחסות ותגובתך המהירה! בני הבכור בכיתה י"ב וכרגע לומד גם לפסיכומטרי ומתעתד ללכת לעתודה אקדמאית, כך שהשרות הצבאי שלי יתעקב עד תום הלימודים. אני מקבלת כל מה שרשמת, אך עדיין ממש מבולבלת ולא יודעת מה לעשות. אני חוששת שאם אחליט על הפלה, אצטער על זה כל החיים ומצד שני אם אחליט להמשיך בהריון, תמיד אהיה במחשבות אם עשיתי את הדבר הנכון. חברות אומרות לי בשיחה על הנושא (הן לא יודעות שאני בהריון), שזה מטורף להתחיל מחדש ושהילד יהיה אומלל לגדול עם הורים יותר מבוגרים ושהקשר עם האחים הגדולים לא יהיה כמו של אחים אלא כזרים. בקיצור, הצילו!!!! לא יודעת מה לעשות ואני כל כך עצובה
 

ר ע נ נ ה

New member
החברות שלך טועות

כל מי שאומר דברים כאלה (אחים שגדלים כזרים באמת??) צריך לבדוק מסביב קצת. גם לי כמו לאמא של נתנאל יש אחות קטנה. ההפרש בינינו הוא כמעט 13 שנה. במהלך השנים אני הייתי הבן אדם הכי קרוב אליה, אפילו שיש בינינו אחות נוספת ועל אף השנים. זה שלא גדלנו יחד לא קבע את הקרבה או המרחק הרגשי. אני זוכרת שכשאמא שלי ילדה אתאחותי הקטנה היא היתה בת 36 ונחשבה "באה בימים" והיו הרבה אנשים שעיקמו את האף ואמרו מאחורי הגב שאנשים מביאים ילד זקונים כדי שידאג להם בעת זקנה וכל מיני אמרות מכוערות כאלה... חוץ מזה סליחה, הילדים שלי לא אומללים כלל. הם הילדים הכי מאושרים ושמחים בעולם ואני מוכנה להתערב איתך שגם כשהם יגלו שההורים שלהם קצת יותר מבוגרים מיתר ההורים עובדה זו לא תאמלל אותם. סיבות למה לא את יכולה למצוא למכביר, בסופו של דבר אם את ובעלך תחליטו שאתם רוצים את התינוק הזה, אם תוכלו לראות מעבר לקשיים, אף אחד מהדברים שציינת לא יהווה מיכשול, לא דעתם של הילדים, ולא דעתם של ההורים ולא של השכנים ולא של המורות ולא של החברות והחברים.
 
החברות שלך טעות ובגדול

היום תירפתי כתבה על הורות מאוחרת מהצד של האבא - יש שירשור מפני כמה ימים בו אני עוד כמה נשים מאוריינות לכתבה בלהיות הורים אני אחפש את הקישור
 

שירה312

New member
אתן מקסימות....

תודה על כל היחס החם שאתן מרעיפות, פורום מקסים!! ואיך מבחינת קושי ההריון בגיל זה? יש הבדלים מהריונות בגיל צעיר? הכל כל כך מוזר לי ונחת עלי פתאום ופשוט לא מפסיקה לחשוב על זה, על ההשלכות לטווח הקצר והארוך וממש מבולבלת. אני בדרך כלל בשליטה על התכניות שלי וכאן אני ממש מרגישה ללא שליטה. שוב תודה ואשמח לעוד תגובות.
 

ר ע נ נ ה

New member
הריון בגיל מאוחר

טוב, אין לי למה להשוות כי לא הייתי בהריון בשנות ה-20 שלי ואפילו לא בשנות ה-30 שלי.. אבל ההריון הראשון היה יותר קשה מההריון השני. אני חושבת שמידת הנוחות או האי נוחות קצת תלויה בעובר, בגודלו, בתנוחה שלו וכדומה. אם את בריאה ולא סובלת מכלום אין סיבה שלא יהיה הריון קל וחלק. אני קלטתי ממה שאת כתבת שאת ממש מנסה לדמיין איך הכל יהיה, מנסה לצפות את כל התרחישים האפשריים להשפעת הילד הנוסף על חייך ועל חיי המשפחה. כאילו שהמרקם העדין הזה של משפחה, חברים, חופש אישי, הנאה מדברים של מבוגרים הכל יתפורר ברגע שהתינוק יגיח לעולם כאשר לדעתי האמת היא שכלום לא יתפורר, יהיו שינויים זמניים עד שהוא יגדל קצת. כל היתר תלוי בך ובבן זוגך.
 

דינהלה1

New member
לגבי חברות...

החברה הטובה מכולן פעם אמרה לי שהיא לא נכנסת יותר להריון בגלל כל התלאות שיש בזמן ההריון, חוסר המקצועיות של הרופאים בארץ וכו.. קצת הייתי בשוק שאמרה לי זאת בזמן ההריון שלי וכעסתי עליה על חוסר הטאקט... מאוחר יותר הסתבר לי שהיו לה שני הריונות ולידות מאוד לא קלים ולכן היא כלל לא הייתה אובייקטיבית ודי ממורמרת ממה שקרה לה וזה היה ההסבר לתגובתה. לאחר כמה שנים התברר שבעלה רוצה מאוד בילד נוסף אבל הם ויתרו כי קשה להם מהבחינה כלכלית טכנית ובריאותית. המסקנה שלי שלא תמיד מה שחברות אומרות זה נכון. דבריהן נובעים מתוך עולמן הפנימי, לעתים הן משכנעות את עצמן בגלל כל מיני אילוצים שיש להן והן לא משכילות לעשות את ההפרדה בין מה שטוב להן לבין אחרים. זה לא נובע מרוע לב אלא מחוסר יכולת להודות שאחרים יכולים להרשות לעצמם יותר מאשר להן. לכן טוב שאת מבקשת גם דעות אחרות . שיהיה לך בהצלחה בכל מה שלא תבחרי.
 

gayalove

New member
גם ביני לבין אחותי יש הפרש של 13 שנה ואנחנו

חברות מצויינות ומודה לאל שיש לי אותה. אני בערך בגילך בהריון .. רק שההבדל שהוא ראשון
שבת שלום
 

שירה312

New member
חזרתי מרופא נשים...

חזרתי עכשיו מביקור אצל רופא הנשים. הוא ראה שק הריון עם שק חלמון קטן מאוד. דברתי איתו על הלבטים שלי והוא די מבין אותי. הוא נתקל בנשים בהריון בגילי אך לדבריו, בעיקר בנשים שזה להן הריונות ראשונים, אצלי בגלל שיש 3 ילדים גדולים זה מעט שונה, אבל לא פוסל הריון לדבריו. הוא הכין אותי ש- 50% מההריונות בגילי נופלים עקב בעיות כרומוזומליות ושההריון יותר קשה מגיל צעיר ודי העלה בפני את כל הצדדים. אני עדיין ממש מבולבלת וגם עצובה כי זה לא "פנצ'ר", רציתי ילד נוסף, אבל כשזה בא, אני מלאה בחששות שלדברי הרופא- מוצדקות. קבעתי תור לעוד שבוע כדי לא להיות פזיזה ולחשוב היטב, נשב לדבר עם ילדינו ולשמוע מה דעתם ומה זה יעשה לשגרת חייהם. איזו הרגשה קשה יש לי, כי יש נשים שנלחמות עבור הריון ולי שזה בא בקלות הפעם, אני לא יודעת מה לעשות. אני כל כך אוהבת את ילדיי וכולי טוטלית אליהם ואני חוששת שלא ארגיש כך כלפי ילד נוסף. בנות- אני זקוקה לעצתכן ותמיכתכן, עצוב לי ואני ממש פוחדת...
 
תראי - אין ספק שהריון מעל גיל 40

יכול להיות קשה במידה ותחליטי לשמור עליו ולהמשיך - תצטרכי לעשות את כל הבדיקות שלא עשית בעבר מי שפיר וכו' אם יש לך אפשרות הייתי מציעה לעשות סיסי שיליה - בדיקה אותה ניתן לבצע בשליש הראשון - עד שבוע 11 אם אני לא טועה יתרון - אם הבדיקה לא תקינה - ההריון יסתיים בגרידה חיסרון - הסכנות הטמונות בבדיקה זו יותר גדולות מבדיקת מי שפיר אם ההריון תקין - אין סיבה שלא תהני ממנו הרופא צדק שהעלה בפנייך בפני מה את אולי עומדת - כך שלבסוף כל החלטה שתקחי תהיה החלטה מושכלת החששות שלך יתכן כי הם מוצדקים אבל יתכן מאוד שלא - ויהיה לך הריון תקין ללא בעיות מיוחדות
 
למעלה