הריון אצל המיועדת

[מירבי*]

הריון אצל המיועדת

בעקבות הסיפור על האם המיועדת שהרתה במקביל לפונדקאית וילדה שלישיה, שאלה לפונדקאיות.
איך הייתן מרגישות בסיטואציה כזאת שבה האם המיועדת נכנסת להריון במקביל להריון פונדקאות?
האם לא תחושו שניטלת מכן תשומת הלב? האם לא יפריע לכן שההריון שלכן כבר לא במרכז העניינים?

 

[ערב אביב]

מירבי, זוכרת מה ביקשתי

לפני היכרות עם זוג?
ביקשתי לוודא שהאם המיועדת לא תעבור טיפולים במקביל אליי.
אמנם במקרה המדובר זה היה הריון ספונטני
אבל באמת שלאורך כל שידור הכתבה ממש הרגשתי לא בנוח בשביל הפונדקאית.
ברור שלהורים זו ברכה גדולה ורצויה, אבל מהצד של הפונדקאית
למען האמת... זה דיי מבאס

 

[guti30]

לא באה לחפש תשומת לב או להיות "במרכז העיניינים"

אני מגיעה במטרה לתת לזוג שאין לו אפשרות אחרת לממש את חלומם לילד ביולוגי. אם יקרה נס והמיועדת תהרה במקביל לי אישית זה לא היה מפריע- להיפך, נראה לי מגניב להיות ביחד בהריון ולשתף בחוויות ולעבור את הכל יחד.ובסוף היא תזכה ביותר מילד אחד. אבל כל זה באופן תיאורטי בלבד כי לצערה של המיועדת שלי אין לה רחם. ככה שבמקרה שלנו אין סיכוי לנס.

 

[ערב אביב]

זה לא עיניין תשומת לב או מרכז העיניינים

זה עיניין של הקרבה ושליחות ועוד כמה דברים בדרך.
אני למשל,לא הייתי מוכנה להתחיל תהליך עם זוג
כשהאמא המיועדת עוברת טיפולים במקביל אליי...
בין השאר כי זה יכול להצביע על העובדה שהיא לא שלמה לחלוטין
עם זה ש*היא* לא יכולה להביא ילדים.
&nbsp

 

[guti30]

לשנייה לא חשבתי לתקוף אותך ומתנצלת אם זה הרושם שקיבלת

עניתי נטו על ההגדרות שמירבי העלתה בשאלתה. אלו היו המילים שלה ועל זה עניתי. מבינה לגמריי את העמדה שאת מעלה ומסכימה שאכן עלולה להתעורר בעייה. אני חושבת שאף אשה לא יכולה להיות לגמריי שלמה ב100% בזה שהיא לא יכולה להרות בעצמה וזו גם הסיבה שלרוב המיועדות מגיעות עד לרמה של סכנת חיים עד שהן נכנעות מטיפולי הפוריות ופונות לפונדקאות. כפי שכתבתי כאן למיועדת שלי אין רחם. היא עברה ניתוח להסרתו בגיל צעיר מאוד ונתבשרה על ידי הצוות הרפואי שמעולם לא יהייו לה ילדים (זה היה לפני מעל 20 + שנה). אז מבחינתה (לטענתה ולפי דבריה) היא השלימה עם העובדה הזו לפני שנים רבות, עוד לפני שחשבה על ילדים, כשעוד הייתה ילדה בעצמה. אבל לראות את העייניים שלה באולטראסאונד הראשון ואת ההתרגשות שלה, את העייניים שדמעות של אושר ממלאות את הזויות והעין מתחילה להאדים. למרות שזה לא הילד הראשון שלה- זה משהו מדהים ומרגש בצורה שזה כואב בעצמות. בהחלט מבינה גם את הנקודה שאת מדברת עליה. זה יכול להיות בעייתי כשמתפתחת קינאה מסויימת כלפי הפונדקאית שיכולה לבוא על ידי ביטוי גם ביחס. ואני חושבת שבמקרים כאלו עדיף לאותה מיועדת לבצע פונדקאות חו"ל

 

[נתנאלה2]

את באמת חושבת שמי שהולכת לפונדקאות שלמה

לחלוטין ? רבות הפעמים שפשוט אין לה ברירה , אחרי שניסתה הכל מהכל .והגיעה למסקנה שכלו כל הקיצין האם את מכירה מישהי ששלמה עם כך , שאינה יכולה לממש את היכולת הנשית הזו ?של פרו ורבו. אשה שלא יכולה להרות או לחלופין להחזיק עובר חי ברחמה ? האם את חושבת שכל אשה שמגיעה למסלולי פונדקאות או אימוץ, אינה חולמת נס?

 

[ערב אביב]

למה להוציא דברים מהקשרם?

בסה"כ התכוונתי שלי, *אישית*, לא מתאים לעבור הליך פונדקאות
עם אם מיועדת שלא שלמה עם העיניין (ולצערי יש לי ניסיון עם אחת כזו).

 

[נתנאלה2]

זה בסדר ולגיטימי לחשוב כך ובכל זאת , לא חושבת שיש השלמה ....

 

[ציופציק30]

היריון מיועדת ופונדקאית

דווקא אני חושבת שזה מקסים להיות בהריון ביחד,
זה גם נס לאם המיועדת, וכך גם היא יכולה לדעת מה חווה האם הפונדקאית.
אני לא חושבת שזה גורם שתהיה פחות תשומת לב לפונדקאית.

 

[האימוש של מאיה]

תשומת לב במהלך התהליך

האמת שכמה שאפשר להגיד שלא עושים את זה בשביל תשומת הלב, גם נהנים ממנה.
אני במהלך התהליך נהנתי מתשומת הלב (למרות שלא הפסקתי להתלונן על הדאגה המוגזמת של האמא המדהימה).
אבל אני חושבת שכל כך הייתי שמחה בשביל א' שלי אם היא הייתה זוכה לשאת את הילדים שלה בעצמה שפחות הייתי מתרכזת בחסרונות ומסתכלת על היתרונות..
לפחות אפשר להתבכיין על קשיי ההריון והצד השני ממש מבין מה הכוונה ולא רק מרחם מרחוק

 

[פירמידה שקופה]

מתחברת למה שכתבת

 

[חן דולה]

באהבה!

הזוג שאני פונדקאית שלהם חלמו על משפחה גדולה עם הרבה ילדים והייתי מאוד שמחה בשבילם אם היו מצליחים להגשים זאת בלעדיי או במקביל לתהליך שאנחנו עוברים ביחד.
וברור שאני נהנית מתשומת הלב! אבל זה לא גורע מהמטרה שלשמה נכנסנו כולנו אל התהליך