דווקא בגלל זה שכתבת פה מציעה לך כיוון אחר
יתכן שלבן שלך משעמם בבי"ס. יתכן שהוא צריך מסגרת יותר מאתגרת, יותר עמוסה, שכקל לו מידי הוא משועמם ומחפש להעסיק את עצמו. אז אם ניגש ל4 בגרויות והוציא ציונים טובים, זה כנראה מעיד על יכולת תפיסה גבוה, בפחות מאמץ ופחות השקעה ממה שנדרש מילדים אחרים. יתכן שהמסקנה היא שהוא יכול להסתדר גם לבי בי"ס. אני בטוחה שהרעיון יזעזע אותך אבל אני כן מציעה לחשוב עליו ברצינות. הוא יכול לצאת לעבוד, ולהשלים את הבגרויות לבד, או בעזרת שיעורים פרטיים שיתנו לו ברבע מהזמן את מה שבבי"ס מורחים על שנה שלמה. הוא ירגיש מאותגר ומעוניין, הכסף שהוא ירוויח יכסה את העלות והכי חשוב- הוא יוציא תעודת בגרות מלאה מתוך תחושת הישג אישי ולא מתוך תחושת שיעמום ומועקה. אגב, הבגרות תחשב אקסטרנית, תכלס תהיה לו תעודת בגרות כמו לכל ילד אחר, מבחינת לימודים אקדמאיים, למיטב ידיעתי, אין שום הבדל או קושי עם תעודת בגרות שכזו. אגב, הכרתי בחור שחשב שבי"ס קטן עליו ובחר לעזוב את הלימודים בסוף כיתה י', הוא יצא לעבוד וגילה שהעולם לא מחכה בזרועות פתוחות לאנשים בלי תעודת בגרות, זה לדעתי היה השיעור החשוב ביותר שלמד בחייו, שנה אחרי זה הוא חזר לתיכון, הם הכריחו אותו לחזור שוב על כיתה יא |(למרות שמבחינת הגיל הוא התאים לי"ב) והוא לא רק שסיים בבי"ס בגרות אלא בדיוק בגלל שהיה בעל יכולות גבוהות בהרבה מהממוצע הוא עשה תוכנית בגרויות מורחבת ומאתגרת, שחלק ממנה הוא תיגבר בשיעורים פרטיים על חשבונו (למשל הוא עשה 5 יחידות מחשבים באופן עצמאי). הוא חזר חדור מוטיבציה, השקיע המון, הוציא ציונים מעולים, בצבא הוא הגיע לתפקיד מאד משמעותי והיום באזרחות הוא מסודר היטב מבחינה מיקצועית, וזה הילד המשועמם שבכיתה י' החליט שאין לו מה לעשות בבי"ס.... אז לפעמים לתת לו ללמוד בעצמו ולא מתוך מחוייבות זה אחד השיעורים הכי משמעותיים בחיים... תשאלי את הילד מה הוא רוצה... בכל מקרה אם הוא כן רוצה מסגרת והתיכון הזה לא מוכן לקבל אותו- אז אין ברירה אלא לחפש מסגרת אחרת, ואולי זה יהיה שיעור עבורו שגם אם הסביבה לא מאתגרת אי אפשר לעשות מה שרוצים, לכל דבר יש מחיר... גם זה שיעור חשוב...
