חוקרת חופש
New member
הרחבת מושג ה"אחר"
שלום לפורום.
תמיד הסתובב לי בראש הקונספט של זוגיות אחרת אבל לא ממש הבנתי מה זה אומר ומה לעשות עם זה. רק היום הגעתי לפורום הזה והרגשתי שאני מתחברת. ברשותכם אאוורר כאן כמה מחשבות. אולי יהיו לכם אי אילו הערות מניסיונכם שיאירו את דרכי באור חזק יותר.
הסיפור שלי כולל מספר מערכות יחסים עם גברים שנבחרו בלא מודע כדי להשתתף במשחק 'בוא-תלך' בלי למרוד בחוקים. קצרתי 100% הצלחה. לדמות במשחק היה ראש טוב וכיופים כיד המלך אבל מאינטימיות רגשית עמוקה היא ברחה כמו מאש. מיותר לציין שהדפוס בא מ"בית אבא" ושהקשרים לא שרדו יותר מדי זמן. מחצי שנה עד חמש שנים. הפרידות לא באו כהפתעה והיו ביוזמת שני הצדדים. אחד דוחף, אחד נדחף ולהפך. לצורך העניין השחקנית היום כבת ארבעים, עם מנטליות צעירה (חזותית ורגשית). רוב השותפים היו צעירים ממנה.
מורים רוחניים אומרים שדמות היא בדיונית אבל היא ממשיכה למלוך בתודעה ובחיים. זאת עד לפרידה האחרונה ששברה את ליבי וגרמה לי לרצות למצוא מי הדמות הזו. זה סיפור אחר.
העובדה השלטת כל חיי שאין עליה עוררין היא שזוגיות נורמטיבית היא לא בשבילי. לא ברור אם הסיבה שעד כה לא נהניתי מקשר יציב וארוך מעידה שאין לי רצון בזה או שאולי יש בתוכי נטייה פוליאמורית אבל הנושא ה"אחר" תמיד עניין אותי. גם בתחומים רבים אחרים, לא רק בזוגי.
אני כותבת כדי להבין מה אומר המושג "אחר" עבורי.
מהקשר הזוגי האחרון הבנתי כמה קסום זה יכול להיות ונותרתי עם הלשון בחוץ אבל מעולם לא הייתי לחוצה לזה. נתחיל מזה שאין לי רצון במשפחה, תקתוק השעון הביולוגי נחסך ממני. זה לא אמור לעניין כל אחד וחבל שרואים בזה מדד לנורמאליות ולאושר. גם אין לי צורך חברתי (לא מלחיץ אותי לא לחיות כמו הרוב, אולי אפילו להפך), כלכלי ואני משנה את מקום מגורי לעיתים מזומנות, כולל בחו"ל.
הצורך היחידי שאוכל להגיד עליו בבטחה שלעולם לא ישתנה הוא בחופש. הקונספט הזוגי המקובל כיום לא מסתדר לי עם זה. מדובר על החופש להיות מי שאני באמת בלי ציפיות מוקדמות מהגבר. ומי שאני באמת לעולם לא ניתן לדעת כי מי שאני באמת זה החיים בעצמם ויש להם נטייה להשתנות
אני יכולה לספר על קווים לדמותי, אופי, רקע, כישורים והעדפות מוסיקאליות וקולינריות ולתאר מה מדליק אותי בגבר אבל אני הרבה יותר מזה. כולנו.
מכאן נובע שאני בנויה לקשר חופשי אבל מה זה אומר מבחינה מינית? מונוגמיה? פוליאמוריה? חיי קומונה? ביחד ולחוד? חברות רוחנית? האם הפתיחות היא רק מינית? אני די בטוחה שבן זוג לא מסוגל ולא אמור לענות על כל הצרכים של האחר, ולא רק המיניים. אם זה מצליח זה היוצא מהכלל.
הגורל מחליט אבל מעניין אותי לאיפה אני נמשכת ברמת התיאוריה.
תודה שקראתם.
שלום לפורום.
תמיד הסתובב לי בראש הקונספט של זוגיות אחרת אבל לא ממש הבנתי מה זה אומר ומה לעשות עם זה. רק היום הגעתי לפורום הזה והרגשתי שאני מתחברת. ברשותכם אאוורר כאן כמה מחשבות. אולי יהיו לכם אי אילו הערות מניסיונכם שיאירו את דרכי באור חזק יותר.
הסיפור שלי כולל מספר מערכות יחסים עם גברים שנבחרו בלא מודע כדי להשתתף במשחק 'בוא-תלך' בלי למרוד בחוקים. קצרתי 100% הצלחה. לדמות במשחק היה ראש טוב וכיופים כיד המלך אבל מאינטימיות רגשית עמוקה היא ברחה כמו מאש. מיותר לציין שהדפוס בא מ"בית אבא" ושהקשרים לא שרדו יותר מדי זמן. מחצי שנה עד חמש שנים. הפרידות לא באו כהפתעה והיו ביוזמת שני הצדדים. אחד דוחף, אחד נדחף ולהפך. לצורך העניין השחקנית היום כבת ארבעים, עם מנטליות צעירה (חזותית ורגשית). רוב השותפים היו צעירים ממנה.
מורים רוחניים אומרים שדמות היא בדיונית אבל היא ממשיכה למלוך בתודעה ובחיים. זאת עד לפרידה האחרונה ששברה את ליבי וגרמה לי לרצות למצוא מי הדמות הזו. זה סיפור אחר.
העובדה השלטת כל חיי שאין עליה עוררין היא שזוגיות נורמטיבית היא לא בשבילי. לא ברור אם הסיבה שעד כה לא נהניתי מקשר יציב וארוך מעידה שאין לי רצון בזה או שאולי יש בתוכי נטייה פוליאמורית אבל הנושא ה"אחר" תמיד עניין אותי. גם בתחומים רבים אחרים, לא רק בזוגי.
אני כותבת כדי להבין מה אומר המושג "אחר" עבורי.
מהקשר הזוגי האחרון הבנתי כמה קסום זה יכול להיות ונותרתי עם הלשון בחוץ אבל מעולם לא הייתי לחוצה לזה. נתחיל מזה שאין לי רצון במשפחה, תקתוק השעון הביולוגי נחסך ממני. זה לא אמור לעניין כל אחד וחבל שרואים בזה מדד לנורמאליות ולאושר. גם אין לי צורך חברתי (לא מלחיץ אותי לא לחיות כמו הרוב, אולי אפילו להפך), כלכלי ואני משנה את מקום מגורי לעיתים מזומנות, כולל בחו"ל.
הצורך היחידי שאוכל להגיד עליו בבטחה שלעולם לא ישתנה הוא בחופש. הקונספט הזוגי המקובל כיום לא מסתדר לי עם זה. מדובר על החופש להיות מי שאני באמת בלי ציפיות מוקדמות מהגבר. ומי שאני באמת לעולם לא ניתן לדעת כי מי שאני באמת זה החיים בעצמם ויש להם נטייה להשתנות
אני יכולה לספר על קווים לדמותי, אופי, רקע, כישורים והעדפות מוסיקאליות וקולינריות ולתאר מה מדליק אותי בגבר אבל אני הרבה יותר מזה. כולנו.מכאן נובע שאני בנויה לקשר חופשי אבל מה זה אומר מבחינה מינית? מונוגמיה? פוליאמוריה? חיי קומונה? ביחד ולחוד? חברות רוחנית? האם הפתיחות היא רק מינית? אני די בטוחה שבן זוג לא מסוגל ולא אמור לענות על כל הצרכים של האחר, ולא רק המיניים. אם זה מצליח זה היוצא מהכלל.
הגורל מחליט אבל מעניין אותי לאיפה אני נמשכת ברמת התיאוריה.
תודה שקראתם.
