הרהור

1Shir

New member
הרהור

נראה לי שיהיה קשה להתווכח על כך שתיקים באפלה היא סדרה נורא עצובה. למרות שהיו כל מיני פרקים נחמדים, ולמרות שלדעתי סוף הסדרה דווקא היווה המון כוח אנושי ותקווה ואמונה, באופן כללי הסדרה היא פסימית ומתסכלת. השאלה היא לגבינו, שאוהבים את הסדרה, איפה העובדה הזו מתמקמת במאזן התועלות-הפסדים שהאהבה שלנו לסדרה מביאה לנו. אמנם ניסחתי בלשון רבים, אך כמובן התשובה היא אישית לכל אחד, ומעניין אותי לדעת איך אתם מתמודדים.
 
S

saritamar84

Guest
איך אנחנו מתמודדים עם מה?

עם העובדה שהסדרה עצובה, או עם העובדה שאנחנו מתחברים אליה כל כך..?
 

1Shir

New member
עם העובדה שהסדרה שאתם מתחברים

אליה, היא עצובה... זה משהו שיכול להשפיע על מצב הרוח להיות יותר... עצוב... כמו הסדרה. לפחות עלי משפיעות סדרות שאני רואה.
 
לא משפיע עלי

אני מניח שסוג האנשים שהסדרה יכולה להשפיע עליהם מהבחינה הזאת הם אנשים שמסתכלים עליה ממבט יותר "טלנובלי", אנשים שמתייחסים יותר ליחסים בין הדמויות ולרגשות מאשר לסיפור החקירה. אני שם דגש יותר על החקירה בכל פרק ואני לא עצוב אם קורה משהו רע לדמויות, לכן הסדרה לא משפיעה עלי.
 

1Shir

New member
אבל למעשה ה-חקירה בסדרה היא

החקירה של מולדר מול הדמויות בממשל שמסתירות את האמת על החייזרים, ובלי קשר למולדר עצמו, זו חקירה שתמיד מסתיימת בחוסר צדק ובמחסום שאי אפשר לפצח. לפן הזה התכוונתי כשאמרתי שהסדרה עצובה, שהיא מנציחה את זה שבעולם באופן כללי מנצח הכוחני ולא הישר. לגבי הדברים האישיים שהדמויות עוברות, זה לא מה שגורם לי לעצב, הם יתגברו על זה
 

LoLo16

New member
זה באמת עצוב.

אבל מאלדר כל כך אמביציוני שהא פשוט מעורר תקווה. להזכירכם-
"Maybe there's hope"
 

DarlingAdam

New member
לא מחקו לך שום הודעה.

יכול להיות שהיא לא נכנסה ולא שמת לב?
 
למעלה