הרהור על פנטזיה עברית.

[אם ורק אם]

הוצאתי הצנועה

הוצאת רסיס נהרה, שזה הפרויקט הראשון, אבל לא היחיד שלה.

 

[מכנף נאה]

לקח לי זמן

להבין מה הקשר בין "רסיס נהרה" לבין אורי, אבל כשסוף סוף הבנתי אהבתי מאוד

 

[גוג ומגוג]

לא נכון, כמובן

ואני מתכוון לכל הדיון, אף כי לא באמת רוצה להגיב. בשנים האחרונות יש מבול לא יאמן של ספרי פנטזיה יותר ופחות עברית, והספרים שציינת (פרט ללויתן, שלא רע, הם הגרועים שממייצגיו), אציין רק את הלב הקבור של שמעון אדף, יצר לב האדמה של שהרה בלאו, לוכד החלומות של ניר ברעם, עולם הסוף של אופיר טושה-משהו, ובנות הדרקון של איזו מירי. כולם לא רעים, פרט לאחרון שנראה מנופח מחשיבות עצמית וגולמני נוראות בו בזמן. זה אלה שאנ זוכר, נתקלתי בעוד לפחות ארבע. והספר הראשון אולי שיצא בישראל המודרנית הוא לדעתי כתר הדרקון של אורי אורלב, אי שם במעמקי שנות השבעים לדעתי. אני בטוח שגם אני טועה פה.

 

[אם ורק אם]

אופיר טושה גפלה

כתב את עולם הסוף. אם אתה מתכוון לספרים שיש בהם אלמנטים פנטסטיים, באמת שאין שום סיבה לא לכלול את 'ויהי היום' של ביאליק למשל...

 

[פנריר]

לאחר רגע של ספק ובלבול

כי אני לא מכיר את כל הספרים שהזכרת, עשיתי תחקיר זריז, והגעתי למסקנה שמרבית הספרים שהזכרת הם רומנים בעלי אלמנטים פנטסטיים או בדיוניים בלבד. אני לא מצליח להגדיר אותם כספרי פנטסיה. הספרים שציינתי קודם מתרחשים בעולמות דמיוניים, יש בהם יצורים בדיוניים ופנטסטיים והם מוגדרים על ידי הסופרים כפנטסטיים. בספרים הלב הקבור, יצר לב האדמה ומחזיר החלומות (לא לוכד החלומות של סטיבן קינג) העלילה מתרחשת בעולמנו ובזמננו כשהמיוחד הוא אלמנט פנטסטי בודד המתקיים במציאות שלנו. עולם הסוף כבר יותר מתקרב להגדרה של פנטסיה, ובבנות הדרקון לא הצלחתי להבין מה הולך שם. בכל מקרה, מלבד עולם הסוף אני לא רואה את הספרים האחרים כספרי פנטזיה מוחלטים, אלא כבעלי אלמנט פנטסטי בלבד. על כתר הדרקון לא הצלחתי למצוא פירוט עלילתי כך שאני לא יכול להגיב.

 

[גוג ומגוג]

מה ההבדל?

מה לעזאזל זה "פנטזיה מוחלטת"? גיימן הוא לא פנטזיה? לוקיאננקו? אמה בול? רולינג, למען השם? דבר שיש בו אלמנטים פנטסטיים הוא פנטזיה - ולמעשה, אם נהיה טהרנים לרגע, פנטזיה באופן רב בהרבה מסתם רומן צבאי/פוליטי המתרחש בעולם עם חוקי פיזיקה אחרים.

 

[רוקד עם שבלולים]

אני בספק רב

קראתי ביוגרפיות שלו ולא מעט מקורות, ובשום מקום לא מצויין דבר כזה. על מה אתה מסתמך? אשמח להתעניין.

 

[אם ורק אם]

האמת היא

ששמעתי את זה ממישהו שהיה חבר טוב שלי לפני כמה שנים, והיום אנחנו לא בקשר. אז יכול להיות שזה לא נכון.

 

[גוג ומגוג]

הוא לא

הוא פיזר המון מיסטיפיקציות ושמועות רומנטיות - דבר חיובי לעשות כשאתה בלשן מזדקן, הוסיף מאחורי זה חשיבות תיאולוגית המגחיכה מראש את המושג "נכון", הטיל מאחורי זה את כל כובד מלחמות העולם וידענותו המופלגת, אבל מעולם לא טען או הביע עמדה שזה נכון במובן של התרחש לפני כן, או בעל ביסוס היסטורי.

 

[Nihohit]

מיתולוגיה היא ז'אנר נפרד מפנטזיה...

ולעמן האמת, יש רבים שטוענים שטולקין כתב גם את זה וגם את זה. ההבדל רחב מהאמירה "בזה יש שמאמינים ובזה לא" - למען השם, מרשם אוכלוסין שנערך בבריטניה גילה שיש שם מושבת ג'דיי! אפשר לראות את זה כבר מהדוגמאות העתיקות ביותר - הבדלים בכתיבה של המיתולוגיה היוונית לעומת יצירות כמו האודיסיאה, מדרש מול תנ"ך (וסקיפי צודקת: באמת בואו לא נכנס לזה), ועוד רבים אחרים. ואני מסכים לחלוטין עם גוג - אם אלמנטים פנטסטיים אינם פנטזיה, אז איבדנו את בורחס, מרקז ורבים וטובים.

 

[רוקד עם שבלולים]

גם טולקין טען את זה,

הוא כתב במפורש שהמטרה שלו היא ליצור מיתולוגיה ל"עם" האנגלו-סקסי, מקבילה למיתולוגיות הסקנדינביות ולאחרות. לאנגלו-סקסים לא היו מיתוסי-בריאה וכיו"ב כמו ליוונים, לנורדים, לעברים ולאחרים, וטולקין חשב שזה חסר ושזה יוסיף לאנגלים אלמנטים לאומיים שחסרים להם. כל זה לא אומר שהוא האמין במה שהוא כתב, אבל הרצינות שבה הוא התייחס לזה היתה מאד מרשימה. אגב, אין "מושבת ג'דיי" בבריטניה. יש אחוז מסויים, קטן מאד כמובן אבל קיים, של אנשים שתחת "אמונה" רשמו "ג'דיי". הם לא מרוכזים גיאוגרפית ואין להם, למיטב ידיעתי, מוסדות קהילתיים או אמוניים מוגדרים. פשוט צבר של פרטים, לא מושבה.