נפש=גרון
אחת המשמעויות הקדומות למילה "נפש" - גרון "הגיעו מים עד נפש". הנפש המקום ממנו מגיע האוויר לגוף. מכאן נפש כ"רוח החיים שבאדם". - "כי הדם הוא הנפש". מכאן נפש הפכה לרצון ויצר - "בכל אוות נפשו" "מר נפש" וכו' מכאן הפכה מטונימיה סינקדודכית (שלי?) לאדם כולו. "מספר נפשות". ועיניתם את נפשותיכם - ועיניתם את עצמכם. כשאומרים "עשיתי את זה בעצמי" לא מתכוונים מילולית לעצמות הגוף. הנה דוגמא למשמעויות השונות בפרק לה בתהלים: א לְדָוִד: רִיבָה יְהוָה, אֶת-יְרִיבַי; לְחַם, אֶת-לֹחֲמָי. ב הַחֲזֵק מָגֵן וְצִנָּה; וְקוּמָה, בְּעֶזְרָתִי. ג וְהָרֵק חֲנִית וּסְגֹר, לִקְרַאת רֹדְפָי; אֱמֹר לְנַפְשִׁי, יְשֻׁעָתֵךְ אָנִי. ד יֵבֹשׁוּ וְיִכָּלְמוּ, מְבַקְשֵׁי נַפְשִׁי: יִסֹּגוּ אָחוֹר וְיַחְפְּרוּ--חֹשְׁבֵי, רָעָתִי. ה יִהְיוּ, כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ; וּמַלְאַךְ יְהוָה דּוֹחֶה. ו יְהִי-דַרְכָּם, חֹשֶׁךְ וַחֲלַקְלַקֹּת; וּמַלְאַךְ יְהוָה, רֹדְפָם. ז כִּי-חִנָּם טָמְנוּ-לִי, שַׁחַת רִשְׁתָּם; חִנָּם, חָפְרוּ לְנַפְשִׁי. ח תְּבוֹאֵהוּ שׁוֹאָה, לֹא-יֵדָע: וְרִשְׁתּוֹ אֲשֶׁר-טָמַן תִּלְכְּדוֹ; בְּשׁוֹאָה, יִפָּל-בָּהּ. ט וְנַפְשִׁי, תָּגִיל בַּיהוָה; תָּשִׂישׂ, בִּישׁוּעָתוֹ. י כָּל עַצְמוֹתַי, תֹּאמַרְנָה-- יְהוָה, מִי כָמוֹךָ: מַצִּיל עָנִי, מֵחָזָק מִמֶּנּוּ; וְעָנִי וְאֶבְיוֹן, מִגֹּזְלוֹ. יא יְקוּמוּן, עֵדֵי חָמָס: אֲשֶׁר לֹא-יָדַעְתִּי, יִשְׁאָלוּנִי. יב יְשַׁלְּמוּנִי רָעָה, תַּחַת טוֹבָה: שְׁכוֹל לְנַפְשִׁי. יג וַאֲנִי, בַּחֲלוֹתָם לְבוּשִׁי שָׂק-- עִנֵּיתִי בַצּוֹם נַפְשִׁי; וּתְפִלָּתִי, עַל-חֵיקִי תָשׁוּב. יד כְּרֵעַ-כְּאָח לִי, הִתְהַלָּכְתִּי; כַּאֲבֶל-אֵם, קֹדֵר שַׁחוֹתִי. טו וּבְצַלְעִי, שָׂמְחוּ וְנֶאֱסָפוּ: נֶאֶסְפוּ עָלַי נֵכִים, וְלֹא יָדַעְתִּי; קָרְעוּ וְלֹא-דָמּוּ. טז בְּחַנְפֵי, לַעֲגֵי מָעוֹג-- חָרֹק עָלַי שִׁנֵּימוֹ. יז אֲדֹנָי, כַּמָּה תִּרְאֶה: הָשִׁיבָה נַפְשִׁי, מִשֹּׁאֵיהֶם; מִכְּפִירִים, יְחִידָתִי. יח אוֹדְךָ, בְּקָהָל רָב; בְּעַם עָצוּם אֲהַלְלֶךָּ. יט אַל-יִשְׂמְחוּ-לִי אֹיְבַי שֶׁקֶר; שֹׂנְאַי חִנָּם, יִקְרְצוּ-עָיִן. כ כִּי לֹא שָׁלוֹם, יְדַבֵּרוּ: וְעַל רִגְעֵי-אֶרֶץ--דִּבְרֵי מִרְמוֹת, יַחֲשֹׁבוּן. כא וַיַּרְחִיבוּ עָלַי, פִּיהֶם: אָמְרוּ, הֶאָח הֶאָח; רָאֲתָה עֵינֵנוּ. כב רָאִיתָה יְהוָה, אַל-תֶּחֱרַשׁ; אֲדֹנָי, אַל-תִּרְחַק מִמֶּנִּי. כג הָעִירָה וְהָקִיצָה, לְמִשְׁפָּטִי; אֱלֹהַי וַאדֹנָי לְרִיבִי. כד שָׁפְטֵנִי כְצִדְקְךָ, יְהוָה אֱלֹהָי; וְאַל-יִשְׂמְחוּ-לִי. כה אַל-יֹאמְרוּ בְלִבָּם, הֶאָח נַפְשֵׁנוּ; אַל-יֹאמְרוּ, בִּלַּעֲנוּהוּ. כו יֵבֹשׁוּ וְיַחְפְּרוּ, יַחְדָּו-- שְׂמֵחֵי רָעָתִי: יִלְבְּשׁוּ-בֹשֶׁת וּכְלִמָּה-- הַמַּגְדִּילִים עָלָי. כז יָרֹנּוּ וְיִשְׂמְחוּ, חֲפֵצֵי צִדְקִי: וְיֹאמְרוּ תָמִיד, יִגְדַּל יְהוָה; הֶחָפֵץ, שְׁלוֹם עַבְדּוֹ. כח וּלְשׁוֹנִי, תֶּהְגֶּה צִדְקֶךָ; כָּל-הַיּוֹם, תְּהִלָּתֶךָ.
