הרהור אישי

[כפיר אביב]

הרהור אישי

אחרי שצפיתי בסרט הבאמת נהדר 'ואהבת' חשבתי לעצמי שההתמודדות עם העולם הדתי בישיבה ובצבא דווקא הייתה אצלי החלק הפחות מסובך חברים טובים שלי (סטרייטים למהדרין) סה"כ קיבלו אותי כמו שצריך, כשסיפרתי להם (ולהם בלבד יש לציין) אולי אנחנו יותר מידיי מתעסקים ביציאה מהארון ובקבלה חברתית ולא בנורמות הבעייתיות שקיימות בתוך הקהילה ההומואית כמו למשל, מחוסר יציבות זוגית, חוסר פירגון הדדי, ועד לניתוקים 'העלמויות', סינונים בפלאפון ושקרים...הרבה שקרים זה לזה? אני חושב ודי מדוכנע שעיקר מה שמטריד את רוב ההומואים הוא מציאת אהבה ובן זוג ופחות הארון והיחס החברתי רק שאנחנו קצת חוששים אולי לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ וככה יוצא שעיקר הדרישות שלנו מופנות כלפי הסטרייטים 'למה הם לא מקבלים אותנו'? למה הרבנים כותבים ככה'? 'למה החברה הדתית חושבת עלינו ככה?' ולא לוקחים צעד אמיץ ושואלים האם יכול להיות שגם הנורמות החברתיות של ההומואים בתוך עצמם הן דפוקות ובשינוי שלהן טמונה היכולת של רבים מאיתנו לחיות בסופו של דבר באושר ובסיפוק? (ע.ע אחיותינו הלסביות....) שווה מחשבה

 

[צמח בר 28]

גם לי נראה ככה- לא הייתי יכול לבטא יותר טוב

 

[תל אביבי1]

גם מאירה חושבת כמוך...

והיא דווקא לסבית. דיון בנושא השרידות של זוגיות להט"בית לעומת סטיירטית.

 

[סבבב]

../images/Emo45.gif

 

[טוהרtoar]

תגובה

תגובתי מורכבת משניים: [א] לעצם השאלה על ההתנהגות בקרב צבור ההומואים וכו- אני חושב שנכון כאן מה דרשו דורשי רשומות על כל צבור- שכל צבור מורכב בהתאם למה שמורת המילה כראשי תבות מ: צדיקים, בינוניים ורשעים. כך שאי אפשר לצפות שהכל יהיה ורוד בנושא הזה ואני בטוח שגם פה יש מספר צדיקים בסדום. [ב] אכן יש גם לדעתי מספר תופעות שהן פרי הרעות החולות של "תרבות הגייז" שהצליחה לחדור לכל מקום, הרבה בהסכמה. אני חושב שחבל שאנשים לא משכילים להפריד בין "תרבות גייז" זו לבין הכרת נטייתם המינית, ובעיקר לנסות לבנות משהו אלטרנטיבי.