הרהורי ש"ל

בלה בלה5

New member
הרהורי ש"ל../images/Emo132.gif

אוקיי...אז קודם כל שלום! אני כבר מרגישה ממש חלק מהפורום וזה די מגניב למען האמת חחח... המממ בקיצור, הרהרתי לי קצת....אני מאוד מתרגשת מהש"ל מצד אחד, מספרת לכולם שאני "עוזבת" את החיים העירוניים לטובת הקיבוץ שנמצא כ 3 שעות נסיעה כמעט,מהבית שלי. אז מחלק אני מקבלת מבטי רחמים, חלק אומרים לי שאני משוגעת (מרובעים..) וחלק אומרים שתוך חודש אני כמו "טטלה" ב
(מקווה להוכיח להם ולעצמי שאני קצת יותר מחלדת שמנת מפונקת שמסוגלת גם להתרחק מהקן של אמואבא ועדיין להיות מסוגלת להתרגל!) אני לא מאמינה שאחזור כל שבוע הבייתה...ופה מגיעה שאלתי הראשונה: מי שגר רחוק, וחוזר כל שבוע...האם אתם באמת אורזים את כל חפציכם וחוזרים כלל שבוע הבייתה? איך היה בימים הראשונים?איך מתאקלמים בכלל...חחח(כמו שאמרתי, אני מתרגשת...ולא רק בגלל שזה משו חדש עבורי אלא שזה משו שרציתי מאז גיל ממש צעיר:)). מצד שני, אני לא מרגישה שזה מסודר שם כל העניין...כאילו מה, אני אמורה להתקשר למקום השירות שלי ולבקש להפגש איתם, הם אמורים לצלצל אליי? הכל נעשה דרך הרכזת? ולמה אני לא הוזמנתי ליום כיף בשפיים?
אני לא חתומה על שום דבר, ואין לי מושגגגג עם מי אני הולכת לגור בדירה. ואם הבנות לא ימצאו חן בעיני?
ויש גם את ההתלבטות. קיבלתי לא מזמן מכתב מהרופא שלי ש"מאשר" לי להתנדב לצבא. ואני לא יודעת...יש איזשהו קצה של התלבטות..ללכת לעשות משו "רגיל", ואם לא אצטער על כך שלא עשיתי צבא כמו כולם. (למרות שאני מתכננת כנראה שנה ש"ל ושנה צבא).למרות שאני די בטוחה בעצמי לדבי מקום השירות...רק נוראאא מפחדת מהימים הראשונים,שהבנות לא יהיו כמו שחשבתי, שלא יהיה לי איפה לבלות ולאן לצאת (הקיבוץ קרוב מאוד לעיר, משו כמו 10 דקות נסיעה אבל אני בלי רכב ז קצת קשה להתנייד בלילה) ושהגעגועים ישברו אותי! אז חיזוקים, חיבוקים, עצות ומילות הזדהות יעזרו כאן
סליחה על האורך (נו הרהורים זה תמיד ארוך..אם זה היה קצר זה היה מאבד מהיותו ערעור!)..ומקווה לתגובות תודהה ביי ביי
 

Hermione1382

New member
well...

אמנם את שירותי הלאומי עשיתי קרוב לבית ועל כן גרתי בבית במשך התקופה, אך לאחר מכן מיד עברתי ללמוד באוניברסיטה העברית בירושלים. לימודי הצריכו גם מעבר לגורמבעונות סטונדטים וכאן אני יכול להזהות איתך בקטע של מעבר לגור עם אנשים חדשים במקום חדש :) אז ככה, אם את יודעת שאת רוהצ להישאר וסוף שבוע ספיציפי אזבדרך כלל אפשר לארוז בגדים לשבועיים- בנוסף אם את בקיבוץ בוודאי יש שירותי מכבסה וכדומה ואז לא צריך להתייגע ולארוז מיליון ואחד דברים. לגבי האנשים שאיתך - רצוי וכדאי פשוט להיות מי שאת - אל תנסי להתחבב על אנשים בכך שתרצי אותם זה פשוט לא עובד (גם לא בדירות של מעונות או דירות שירות אלא עם סתם אנשים), בנוסף הייתי מציעה שכאשר תפגשי את השותפות שלך תתאמו ציפיות (החל מלעשן או לא לעשן בדירה וכלה בעד איזה שעה ניתן להביא אורחים לדירה - בגלל שלא עשיתי דבר במעונות נאלצתי פשוט תקופת מבחנים שלמה לסבול את חברים של אחד מהשותפים שלי יושבים צוחקים ומרעישים בעוד עלי למוד לתשעה מבחנים ולכתוב 3 עבודות -גררררר....) ואיך שאתן מתחילות לגור יחד תתאמו רשימת תורנויות לתחומים כגון ניקיון הדירה, זריקת זבל, שטיפת כלים וכדומה. שיהיה לך המון בהצלחה - מה שחשוב בשירות לאומי זה להיות מי שאתה לדעת שאתה מסוגל ויכול ולדעת גם שמותר לטעות לפעמים - בנוסף חשוב לדעת שאין מה לעשות לא תמיד כולם יאהבו אותך ופשוט לא לקבל את זה קשה - תמיד תהיה זאת שמעצבנת ובאותה מידה תמיד תהיה זאת שהיא פשוט חמודה ופשושה :)
 

M o n a L i s a

New member
בלה בלה ../images/Emo13.gif

איזה כייף לשמוע שאת מרגישה ככה!
טוב בקשר למגורים רחוק, אני לא יכולה לייעץ מכיוון שאני גרה בבית ונוסעת כל יום למקום השירות. אבל מה שכן, אני חושבת שהתקופה הזו הולכת להיות משהו מאוד מיוחד, שמאוד ייבגר אותך. בקשר לשאלות, כעיקרון בד"כ באמצע אוגוסט עושים מפגש עם כל מי שתהיי איתו בדירה, אז אולי כדאי להתקשר לרכזת אם את מודאגת רק כדי לוודא באמת שזה ככה. למה לא הזמינו אותך לשפיים? המממ....אני חושבת שזה רק לבני שירות שכבר משרתים השנה
.
 

damtiela

New member
קודם כל - שיהיה בהצלחה!!!

מאמינה שתסתדרי... לא צריך לארוז הכל כל שבוע, רק מחזירים כביסה מלוכלכת (אבל כמו שאמרו לך כבר, אם את בקיבוץ, בטח יש מכבסה...אז לא צריך) הימים הראשונים. אני הגעתי לשירות מפנימיה, אז הייתי כבר רגילה. אבל זה אפשרי. תחשבי שכל הבנות שאיתך שם יהיו באותה סירה, מחוץ לבית. אולי תתגעגעי קצת בימים הראשונים, אבל חשוב שתשארי ולא תחזרי להרבה ביקורי בית בהתחלה, כדי שתתרגלי למקום. אצלי בעמותה (בת עמי, ש"ל דתי) היה יום הערכות שבועיים לפני תחילת השירות, קיבלנו בו מפתחות לדירה, וגם חילקו אותנו לדירות, אז יצא להכיר. הבנות יהיו מן הסתם שונות (ומשונות
), אבל גם את תהיי מן הסתם קצת שונה מהן, אבל זה כל היופי והכיף. לפני שאת מתכננת איפה לבלות, תגיעי לקיבוץ, תכירי אנשים. הגיוני שיש שם חבר'ה בגילך, ובד"כ מתחברים איתם די מהיר. בכל מקרה של קושי - את מוזמנת לכתוב כאן (אני מתחייבת לחזור לפעילות כאן ולעודד), או לשלוח אימייל, SMS, טלפון - הכל! אל תדאגי, יהיה טוב!!! בהצלחה! עמיה
 

damtiela

New member
ומצטערת על ההעלמות הארוכה...

היה לי המון בלאגן אינטרנט (פרשתי מניהול במערכת פורומים אחרת, התחלתי לגלוש ב2 פורומים פה, 2 קומונות, קוראת קבוע 6 בלוגים, כותבת אחד... מתיש, בקיצור) טוב לראות שאתן עדיין כאן!
 

asifff

New member
הייי!! ../images/Emo19.gif + כמה שאלות..

ואוווווו כמה טוב לשמוע עוד אנשים שמרגישים כמוני
אז ככה, גם אני אתחיל את השירות בספטמבר (בירושליים) שזה דיי רחוק מה
.. (בערך שעה נסיעה.. בלי פקקים...
).. יש לי כל כך המון תוכניות, שאלות, ציפיות, חששות ופחדים והכל כל כך המון המון המון
המפגש עם הבנות יהיה לדעתי הדבר הכי מ---גניב בעולם
(בכל זאת הן יהיו המשפחה שלך בערך למשך שנה!!!
, וכדאי להעביר את זה בצורה הכי מקסימה בעולם!) ההתרחקות מהבית.. באמת נורא מפחיד, אבל (
), בכל פעם שאני משמיעה איזה ציוץ של חשש אמא מיד מודיעה שהיא תגיע בכל פעם שאזדקק לה.. ולמרות שאני בטוחה שב-99 אחוז מהמקרים של מצוקה אני בכלל לא אתקשר
.. (כי למה להדאיג את אמא כשאעבור בוודאי מליוני משברונים בהתחלה
..) אבל תמיד טוב להיות בטוחה שיש את האפשרות הזו
שיש אפשרות לחזור למשפחה ולאנשים שקרובים אלייך כשקשה
(גם אם זה רק לכמה שעות..) ואני בטוחה שככה זה גם אצלך
אני מניחה שלך לא תהיה בעייה כזו אבל... ממש מפחידים אותי המגורים בירושליים וההתמצאות בה.. אני וירושליים מכרות רחוקות מאוד.. (אני יודעת שהיא בירתנו ותו לא
..) והיא כל כך גדולה
ומאיימת
והכל בה נראה כל כך לא מסודר
ואני גם בכלל לא דתייה! איך אסתדר שם עם מליון חרדים שבכלל לא ירצו לדבר/ לעזור לבחורה צעירה
שלובשת מכנסיים וחולצה קצרה שאבדה בדרך???
... איך אמצע את הדרך לדירת שירות?? אוף.....
חוצמזה, שאמא כל כך מבועתת מהעניין שהבת הקטנה שלה תעבור לעיר הגדולה עם הפיגועים והיריות
.. אם היא רק תדע שאני מסתובבת באיזה מקום פרט לדירה או למוזיאון (מקום השירות..) היא תתפלץ...
ו..... שאלה לבנות שמשרתות כבר.. בדירת שירות יש מכונת כביסה
ואיך אני יודעת אם הכלכלה עליי או על המפעיל
ו.. נגיד חומרי ניקוי וכאלה.. אנחנו צריכות לקנות לבד
...
ואיך אני אדע מה לעשות ביום הראשון
או איך להגיע
ומתי
בקיצור.... מצטערת על הודעת ההיסטריה
... קצת עזר לפרוק .. עכשיו אשוב לי ללימודי הביולוגיה
..!! (בגרות בעוד 3 ימים!! אההההה) שיהיה לכם יש נעייייים!!!
ו... בלה בלה... שיהיה לך המון בהצלחה
... ותדעי.. את לעולם לא לבד.. גם כשקשה.. אז אל תהססי להשתמש באנשים שאוהבים אותך (הם שם בדיוק בשביל המטרות הללו..)!!! וגם אנחנו פה..
מקווה שיעבור קל, מהנה, מספק, מצחיק, מרגש והכי מדהים שרק אפשר!!!!
 

אנדריאל

New member
איזה הודעה חמודה...

באמת... לדעתי צריך לשים אותה כ"הודעה לדוגמה" בפורום...
 

damtiela

New member
שיחת ההרגעה מתחילה עכשיו!

שעה נסיעה - זה קרוב! המון בנות שירות גרות רחוק. ירושלים: ירושלים היא לא רק עיר של חרדים (ולראיה - פורום ירושלים בתפוז) יש מספר שכונות חרדיות שלא יקבלו אותך בברכה, אבל גם אין לך סיבה להגיע אליהן! (למרות שלי דווקא ממש עזרו במאה שערים, כשהלכתי לאיבוד...) האנשים בירושלים יעזרו לך להכיר את הקווים שאת צריכה להתנייד באמצעותם, ובכלל - תוך חודש תתאקלמי לגמרי!! ירושלים עיר סימפטית. אמא שלך תרגע, כל עוד את שומרת על עצמך, והיא יודעת את זה - אין לה מה לדאוג. מותר לך להסתובב איפה שבא לך, רק תעשי את זה בעירנות, שימי לב למה שקורה סביבך. בדירות שירות שאני מכירה אין מכונת כביסה, אבל אם יהיה לך דחוף - יש בעמק רפאים מכבסה. (למרות שעדיף לקחת את הבגדים כל סופ"ש הביתה ולכבס שם) הכלכלה היא בד"כ עליך, אלא אם כן את משרתת בפנימיה/גן ילדים. חומרי ניקוי - על חשבון הבנות. (אבל זו לא כזו הוצאה גדולה!) דברי עם הרכזת לגבי שעת ההגעה ביום הראשון. כשתגיעי למקום השירות - יגידו לך מה לעשות. אולי יהיה עדיף להגיע לילה לפני לדירה, להכיר את הבנות, ולישון בירושלים כמו שצריך. יהיה טוב!
 

בלה בלה5

New member
וואי לא הייתי כאן כמה ימים חח

וכמה תגובות! וממש מעודדות! למרות שנראה לי שעד שאני לא ארגיש את על בשרי אני לא ארגע ממש
עכשיו שאלה,(כרגילחח) האם בסמינר אני אפגוש את מי שעושות איתי את השירות? כאילו מי שיגורו איתי בדירה? ואיך באמת יודעים מתי להגיע, וכל זה אשמח לדעת אם יש כאן מישי ששרתה במשפחתון ויכולה לספר חוויות
 

asifff

New member
../images/Emo20.gif אמ.... ../images/Emo19.gif

קצת עזר האמת...
המון המון המון תודה מכל ה-
 
למעלה