הרהורי קרמבו

הרהורי קרמבו

כל פעם אני שואל את עצמי מחדש איך ייתכן שאנחנו כל-כך אוהבים את החטיף הזה שעשוי מחומרים כאלה ירודים (פשוט מזעזע...). אשתי, שלא נולדה וגדלה בארץ על ברכי הקרמבו, לא מבינה איך אני אוכל את הקרמבו בכזאת תאווה (טוב, היא גם לא מבינה איך אני אוהב חלווה). מזכיר לי איך בילדותי אמא שלי ניסתה פעם לעשות קרמבואים איכותיים - עם שמנת מתוקה מוקצפת, שוקולד מעולה וביסקויטים - עבדה שעות על שעות כדי לתת להם את הצורה המתאימה. ואנחנו? אמרנו שזה "בסדר", אבל לא כמו קרמבו... שני הילדים שלי נתברכו בהורים שיודעים ואוהבים לבשל, אבל אבוי, הם מעדיפים את המוצרים התעשייתיים - את השניצלים, ההמבורגרים ושאר הזוועות המוכנות. כמה פעמים טרחנו להכין שניצלים כמו שצריך (ואני לא מדבר על שניצל ממולא בגבינה צפתית עם ציפוי אגוזים ושקדים), או המבורגרים מבשר אמיתי. מקסימום הם עשו לנו טובה ואכלו את זה - "אבל בפעם הבאה אני מעדיף את השניצל המוכן...". אחח, אלוהים נותן אגוזים למי שאין שיניים. וכבר שנו רבותינו: נו, שויין!
=======~~~ (יובא אייקון סיגריה לאלתר!!!)
 

פילאטוס

New member
הרהורי קרמבו 2

בעוד ידי האחת מחליקה את נייר הכסף הכחול של הקרמבו הלא טרי במיוחד (למה? למה אכלתי אותו? זה כל כך דוחה, קרמבו לא טרי!) שחיסלתי זה עתה, הרשה לי, ארנב, להביע את הזדהותי חסרת הסייגים מהווידוי קורע הלב שלך. בכל חורף אני מתפלצת מחדש: שוקולד ירוד עד בכי, מילוי קצפת סביר ולא יותר, ביסקוויט סוג זי"ן, דימוי ציבורי מרוסק אם מעיזים לאכול אותו בפרהסיה, ואושר גדול. לפעמים נדמה לי שכל הסנטימנטליות שלי (שאני מתכחשת לה בתוקף! מנהג נלוז ביותר, סנטימנטליות!) התנקזה לגבעה החומה הזאת. השחר-העולה מעורר בי קבס, גידיאלות כבר לא מזיזות לי, ליקריץ מעולם לא סבלתי, רק הקרמבו נשאר זקור ועומד. שלא לדבר על אלף הדרכים לאכול אותו, נושא לדוקטורט נפרד. מה יהיה.
 

kyael

New member
ואותי מעניין לראות...../images/Emo8.gif

לאן יתפתח הדיון, אם תרחיבי קצת על אלף הדרכים לאכילת הקרמבו.
 
קרמבו - איך אוכלים זאת נכון

בעצם, מוטב שלא נתחיל - זה עוד יגרום לפיצוץ אמיתי בפורום... לא על המצפון שלי (קודם את הלמעלה, אחר כך את הבסקוויט עם מה שנשאר למטה)
========~~~~ (רוצים אייקון סיגריה לאלתר!)
 

פּרפרית

New member
אהה...קרמבו...

אני דווקא אוהבת לאכול קודם את הביסקוויט, אח"כ ללקק כמה שיותר מהבפנוכו, ורק בסוף בסוף לאכול את השוקולד עם מה שנשאר. שריטה עמוקה, הא?
 
מצטער לקלקל את החגיגה

אבל אייייייייייככככככככככככככככססססססססססססססססססססססססססססססססססס
 
גמני גמני!!!

בואנה דורון, אנחנו יכולים לפתוח מזווה ביחד. לא מבינה את הנהירה אחרי הקרמבו. בה.
 
תיקונים גסטרונומיים

הלבן של הקרמבו אין בינו לבין שמנת מתוקה שום כלום, זו קציפה של חלבון ביצים עם סירופ סוכר (על זה שמעתי סיפורים שלא נדע), ואני הכי אוהבת כשהלבן הזה הוא חום. וזה טעיםםםםםםםםםםםםםםםםם. ארנב,ילדים זה כנראה עם , עם כל המשתמע, אבל יש תקווה ,לא מזמן עשיתי להם תרגיל קליל, והם נפלו בפח כמו גדולים -חיוך עם שיניים-.
 

רקאסה

New member
הרומן שלי עם קרמבו

לא למדתי הרבה בצבא, אבל מה שלמדתי, היה מועיל מאוד. למשל, לחתוך בזהירות את הקרמבו, בקו של הביסקויט. להוציא את הלבן בזהירות בכפית (ולאכול אותו). למלא את הקרמבו בקצף גילוח. להדביק חזרה. לעטוף בזהירות. להשאיר על השולחן. לחכות. מאז אני לא נוגעת בזה.
 
למעלה