TheWhitestOfFangs
New member
הרהורי בוקר
בזמן האחרון (שנה-שנתיים כזה) אני רואה יותר ויותר בחורות (לרוב איפשהו באזור גיל 18-22, לעיתים מבוגרות יותר) לסביות או דו-מיניות.
כמובן שאין זו תופעה חדשה, אבל פעם זה היה הכל בהתחבא כזה והיה אפשר לזהות רק מסימנים קטנים ונחבאים (נגיד החזקת ידיים בסתר, איזו תנועה נסתרת פה ושם) - היום זה הרבה יותר מובלט וברור, אם כי עדיין לרוב בהיחבא (לא בתל אביב, למען הסר ספק, שם זה כנראה יותר בפרהסיה מסטרייטים
)
אני רואה את הבחורות מגיעות עם האוטו (של אבא כמובן
) לתחנת הדלק המבודדת ואחת דופקת נשיקה רטובה לפני שיוצאת לתדלק, אבל בשניה ששמות לב שמבטי לכיוונן, ישר מתביישות ומפסיקות.
ואני רק חושב לעצמי - למה? למה להפסיק?
אני מסתכל וחושב לעצמי, איזה דבר מדהים זה, כל כך שאני לא מסוגל להוריד את העיניים מצמד הזה... למה להפסיק?
לפעמים כשאני רואה צמד כזה, אני מדמיין איך זה היה אם יכולתי להצטרף אליהן
בזמן האחרון (שנה-שנתיים כזה) אני רואה יותר ויותר בחורות (לרוב איפשהו באזור גיל 18-22, לעיתים מבוגרות יותר) לסביות או דו-מיניות.
כמובן שאין זו תופעה חדשה, אבל פעם זה היה הכל בהתחבא כזה והיה אפשר לזהות רק מסימנים קטנים ונחבאים (נגיד החזקת ידיים בסתר, איזו תנועה נסתרת פה ושם) - היום זה הרבה יותר מובלט וברור, אם כי עדיין לרוב בהיחבא (לא בתל אביב, למען הסר ספק, שם זה כנראה יותר בפרהסיה מסטרייטים
אני רואה את הבחורות מגיעות עם האוטו (של אבא כמובן
ואני רק חושב לעצמי - למה? למה להפסיק?
אני מסתכל וחושב לעצמי, איזה דבר מדהים זה, כל כך שאני לא מסוגל להוריד את העיניים מצמד הזה... למה להפסיק?
לפעמים כשאני רואה צמד כזה, אני מדמיין איך זה היה אם יכולתי להצטרף אליהן