הרהורים

[leonori]

הרהורים

מוצאת את עצמי... ככה באמצע היום... בשעות העבודה..בזמן נהיגה... בבית... בצפייה בטלויזיה... כל הזמן מהרהרת.. שואלת עצמי... ועונה גם... מה פשר התנהגותו של אדם? מדוע? למה מחריש? האם זה מהווה סימן?!האם אמורה להבין מזה ש....... גם את המעט שנותר לרמוס?? כאילו לא היה קיים מקצתו??? ללכת????????? להעלם?????? מה הכוונה????? או אולי זו התנהגות של אדם שבטחונו התערער ???? שואלת עצמי, למה אנשים בורחים ממציאות קיימת? ומעדיפים לבחור בדרך הכי קלה? הזמן ``לא עושה את שלו``. צריך לקום ולומר ``שלום`` או שמא ``להתראות``. אבל ככה?? שואלת עצמי . עונה לעצמי.מהרהרת. עשית טעות. נכון. אך למה לטעות שוב?????אני שואלת. וגם עונה. התכנסתי בתוך עצמי. נושמת את השתיקה. L

 

[מרקי-קקטוס]

אני מתחיל לחשוב ש..

אנשים מתחילים ללקות גם בתחום הרגשי וזה מתקשר לי להרהוריך.. אתה נקשר לאדם נזרקות מילים ורגשות הכל נראה אמיתי אמיתי כמיהה,אהבה,הצהרות אתה מוצא אחרי חודש שהכל אפס,נאדה,לא קיים כאילו שלתחושות אין ערך כאילו שהמילה אינה מחייבת או נכונה רק לרגע אמירתה שטחיות גם בדברים הכי עמוקים ורגש-זה משהו עמוק לכאורה משהו קורה לאנשים שום דבר לא מחזיק מים.. מרק.

 

[leonori]

מרקי

אני מתכוונת על ידידות ודיבור... נעזוב כבר הכל בצד... נשאר משהו... נכון??????? אז גם אותו נרמוס??????? אבל אולי זו בכלל הרגשה שלי בלבד.... חוסר תקשורת... או פסימיזם.... ואני לא כזו בכלל.... אבל ההרהורים והתחושות גורמים לי לחשוב כך ואני יודעת בפנים... שזה לא כך... צדקת בראשית דבריך... אנשים מתחילים ללקות בתחום הרגשי... L

 

[tairon]

לינורי מיוחד הרהורים שלך

 

[may may.]

שתיקה

הבריחה ממציאות שקשה להתאקלם בה מציאות חדשה שטוב בה והפחד מהטוב... הפחד שאולי יגמר... והפחד שטוב שם ומעולם לא היה כך גורם להם לברוח לחזור לשיגרה להתבוסס בשקרים להתחבא מאחורי שתיקה רועמת ולנשום אט אט את השתיקה