נועה של ים
New member
הרהורים
אני לא כותבת כאן הרבה, ובכלל, בזמן האחרון, אחרי שחזרתי להורי, אני מרגישה לא כל כך שייכת. כבר לא נאבקת כל כך, כבר פחות קשה לי, מגדלת את שתי בנותיי ומרגישה שיותר קל לנו, לפחות מהבחינה הכלכלית. עכשיו, שמעתי שילד של אחת האמהות נמצא במצב קשה בגלל פגיעת מכונית בזמן שהיה שם, בירושליים ולא יכולה שלא לחשוב, מחשבות מטרידות שהחלו לפני המקרה הנורא הזה. מחשבות שזה לא הוגן לסחוב ילד נכה כל כך הרבה בחום הזה, שזה לא הוגן לעמוד עם הפעוטות בשמש הקופחת. אני רוצה להלחם, אני רוצה להשמע, אני חיה את החד הוריות, אבל למה, למה לתת לילדים לסבול? מצטערת אם מישהו ייפגע בגלל ההודעה הזו.
אני לא כותבת כאן הרבה, ובכלל, בזמן האחרון, אחרי שחזרתי להורי, אני מרגישה לא כל כך שייכת. כבר לא נאבקת כל כך, כבר פחות קשה לי, מגדלת את שתי בנותיי ומרגישה שיותר קל לנו, לפחות מהבחינה הכלכלית. עכשיו, שמעתי שילד של אחת האמהות נמצא במצב קשה בגלל פגיעת מכונית בזמן שהיה שם, בירושליים ולא יכולה שלא לחשוב, מחשבות מטרידות שהחלו לפני המקרה הנורא הזה. מחשבות שזה לא הוגן לסחוב ילד נכה כל כך הרבה בחום הזה, שזה לא הוגן לעמוד עם הפעוטות בשמש הקופחת. אני רוצה להלחם, אני רוצה להשמע, אני חיה את החד הוריות, אבל למה, למה לתת לילדים לסבול? מצטערת אם מישהו ייפגע בגלל ההודעה הזו.