הרהורים של בוקר
היום בבוקר התעוררתי הרבה לפני השעון...לא יודעת מה גרם לזה ולא יודעת איך זה שכל מה שהסתובב לי בראש זה הילד שלי...מה יהיה ואיך יהיה, ואם הוא יצליח ואיך הוא יתמודד... המחשבות האלה תופסות אותי לא מעט, אני מניחה שכמו את כל ההורים, רק שאני לפעמים מרגישהשאני רוצה מהן קצת חופש, קצת שחרור, אני אפילו מדמיינת איך היו נראים הדברים אם לילד שלי לא היה ADHD עם כל התוספות...איך הדברים היו נראים בבית, איך הם היו נראים בגן ואיך..ואיך...ומה שהכי גרוע זה רגשות האשמה על המחשבות האלה - כאילו אני בוגדת בו, בבן שלי.... טוב די...השתפכתי קצת, בטח תסלחו לי. שבת שלום לכולכם. אפרת
היום בבוקר התעוררתי הרבה לפני השעון...לא יודעת מה גרם לזה ולא יודעת איך זה שכל מה שהסתובב לי בראש זה הילד שלי...מה יהיה ואיך יהיה, ואם הוא יצליח ואיך הוא יתמודד... המחשבות האלה תופסות אותי לא מעט, אני מניחה שכמו את כל ההורים, רק שאני לפעמים מרגישהשאני רוצה מהן קצת חופש, קצת שחרור, אני אפילו מדמיינת איך היו נראים הדברים אם לילד שלי לא היה ADHD עם כל התוספות...איך הדברים היו נראים בבית, איך הם היו נראים בגן ואיך..ואיך...ומה שהכי גרוע זה רגשות האשמה על המחשבות האלה - כאילו אני בוגדת בו, בבן שלי.... טוב די...השתפכתי קצת, בטח תסלחו לי. שבת שלום לכולכם. אפרת