הרהורים שבלב ...
מוצאת את עצמי לפעמים מהרהרת על נושאים שבלב .. ומשום מה ... מרגישה צביטה כואבת בלב .. למה כל הרהור מסתיים בסופו כאב אחד גדול ...? למה אני לא יכולה להרהר על דברים ולגמור עם חיוך ענק מרוב על הפנים .. אולי , זה הטבע שלי לכאוב להרגיש רגשות עצובים .. להיות עצובה .. ועל מה .. ? כל פעם מחדש, מגלה פרצופים חדשים , כל פעם מחדש מגלה צבעים נוספים , כל פעם מחדש מוצאת עוד ועוד מסכות וזה עושה לי רע .. עושה לי רע בלב , עושה לי רע בנשמה .. עצוב . הבטחתי לעצמי שזהו , אני יותר לא לוקחת ללב , אבל כשאני מביטה על עצמי במראה . אני לא מסוגלת לשקר לי .. אך ורק אני יודעת את האמת .. שזה לא כזה קל .. שזה לוקח ממני אנרגיות רבות .. שזה כואב לי .. אפילו שאני אומרת שלא . אני חושבת שאלוהים עשה קצת טעות שבאתי לעולם .. הוא נתן ברשותי שק שלעולם לא נגמר . שק מלא ברגשות , שק מלא בכאבים ואכזבות וביחד גם אהבות ושמחות .. והכל בקצוניות .. או אוהבת כלכך .. או שונאת כלכך .. לא מצליחה ללמוד לאהוב בצורה אחרת מלבד אהבה של הלב .. לא מצליחה להבין איך עושים את זה .. איך לראות דברים בצורה אחרת .. איך לא לקחת יותר מידי ללב .. איך לא להכאיב לי .. אולי יש מבינכם שיגידו , האישה הזאת מזוכיסטית .. אבל תאמינו לי שלא . אם רק הייתם יודעים , את כמות והעוצמה של הרגש שיש בי .. הייתם מסוגלים להבין שאני בעצם מנסה כמה שפחות להכאיב לעצמי .. הרי מי הוא האדם שירצה להכאיב לעצמו .. ? לפעמים , אני אומרת חבל שעשיתי חבל שאמרתי חבל שהכרתי חבל שנתתי .. חבל על הכל .. אבל מיד אחר כך מבטלת את החבל .. ושמחה על כל מה שאמרתי כל מה שעשיתי על ההכרויות שלי . ועל מה שנתתי .. למרות המחיר של הכאב .. למרות הכל .. חשבתי לנוח קצת בצהרים .. אבל יותר מידי מחשבות .. לקחתי את הכבלה שלי לספסל שלי .. לנוח קצת . לקבל אנרגיות .. ישבתי בכיתי .. הוצאתי הכל .. הרגשתי נקיה כמו כלה שיוצאת מהטבליה במקווה ביום הכלולות שלה .. הרגשתי פתאום טהורה , הרגשתי שאני יכולה ללמוד הכל .. ואני אלמד .. וסוף סוף אני יכולה להסתכל על עצמי במראה ולדעת שאני לא משקרת לעצמי . לא . שרון
מוצאת את עצמי לפעמים מהרהרת על נושאים שבלב .. ומשום מה ... מרגישה צביטה כואבת בלב .. למה כל הרהור מסתיים בסופו כאב אחד גדול ...? למה אני לא יכולה להרהר על דברים ולגמור עם חיוך ענק מרוב על הפנים .. אולי , זה הטבע שלי לכאוב להרגיש רגשות עצובים .. להיות עצובה .. ועל מה .. ? כל פעם מחדש, מגלה פרצופים חדשים , כל פעם מחדש מגלה צבעים נוספים , כל פעם מחדש מוצאת עוד ועוד מסכות וזה עושה לי רע .. עושה לי רע בלב , עושה לי רע בנשמה .. עצוב . הבטחתי לעצמי שזהו , אני יותר לא לוקחת ללב , אבל כשאני מביטה על עצמי במראה . אני לא מסוגלת לשקר לי .. אך ורק אני יודעת את האמת .. שזה לא כזה קל .. שזה לוקח ממני אנרגיות רבות .. שזה כואב לי .. אפילו שאני אומרת שלא . אני חושבת שאלוהים עשה קצת טעות שבאתי לעולם .. הוא נתן ברשותי שק שלעולם לא נגמר . שק מלא ברגשות , שק מלא בכאבים ואכזבות וביחד גם אהבות ושמחות .. והכל בקצוניות .. או אוהבת כלכך .. או שונאת כלכך .. לא מצליחה ללמוד לאהוב בצורה אחרת מלבד אהבה של הלב .. לא מצליחה להבין איך עושים את זה .. איך לראות דברים בצורה אחרת .. איך לא לקחת יותר מידי ללב .. איך לא להכאיב לי .. אולי יש מבינכם שיגידו , האישה הזאת מזוכיסטית .. אבל תאמינו לי שלא . אם רק הייתם יודעים , את כמות והעוצמה של הרגש שיש בי .. הייתם מסוגלים להבין שאני בעצם מנסה כמה שפחות להכאיב לעצמי .. הרי מי הוא האדם שירצה להכאיב לעצמו .. ? לפעמים , אני אומרת חבל שעשיתי חבל שאמרתי חבל שהכרתי חבל שנתתי .. חבל על הכל .. אבל מיד אחר כך מבטלת את החבל .. ושמחה על כל מה שאמרתי כל מה שעשיתי על ההכרויות שלי . ועל מה שנתתי .. למרות המחיר של הכאב .. למרות הכל .. חשבתי לנוח קצת בצהרים .. אבל יותר מידי מחשבות .. לקחתי את הכבלה שלי לספסל שלי .. לנוח קצת . לקבל אנרגיות .. ישבתי בכיתי .. הוצאתי הכל .. הרגשתי נקיה כמו כלה שיוצאת מהטבליה במקווה ביום הכלולות שלה .. הרגשתי פתאום טהורה , הרגשתי שאני יכולה ללמוד הכל .. ואני אלמד .. וסוף סוף אני יכולה להסתכל על עצמי במראה ולדעת שאני לא משקרת לעצמי . לא . שרון
