הרהורים נוגים

[הוג]

הרהורים נוגים

טוב, אני פה לא הלכתי לשום מקום. גל האביב שסחף כה רבות מהותיקות פסח עלי ומצב רוחי כמו האביב המתעתע שלנו. פעם טוב, פעם ככה, פעם ממש רע. היום הייתי צריכה לבדוק משהו, וחיפשתי בכל מיני מקומות והגעתי גם ככה במקרה ליומן הישן שלי. אוקטובר 2000 התחלנו את טיפולי הפוריות. ארבע שנים ולא רואים את הסוף. ארבע שנים!!! וואלה לא הייתי מאמינה אם לא הייתי רואה שחור על גבי לבן-מצהיב "אוקטובר 2000, אולטרה סאונד ראשון ברמת מרפא." תקופת הטרום-טרום ה- IVF. אז עברו 4 שנים, וביוני הקרוב נהיה נשואים 6 שנים. ובפברואר האחרון מלאו עשר שנים להכרותינו. וכל יום שעובר אני מודה לאלוהים על המתנה הנפלאה הזו ששלח לי בדמות הגבר הזה.אני כל כך אוהבת אותו וכל כך מקווה להיות אם ילדיו. החיוך שלו, הידיים, המבט, המלים הנכונות, הדאגה, האכפתיות. אבל אני רוצה יותר מזה - אני רוצה להיות אמא. באמת רוצה. אני מודה שאני חוששת, אני מודה שהרמתי ידיים, אני מודה שאני נכון להיום פורשת מהמירוץ. די רוצה לנוח. אבל השעון הביולוגי הזה מתקתק במרץ ויום ההולדת ה - 35 עבר ואני וביציותיי לא נהיות צעירות יותר אבל עדיין - לא יכולה. אז אני פורשת קצת עכשיו והולכת לאסוף כוחות ומקווה להרים את המשוט בקרוב. וכמו ששווערצה פעם אמרה : הלו? אלוהים? אתה שומע? 4 שנים? נו לא נמאס גם לך?

 

[פינקי33]

כל כך מזדהה, רק שאנחנו מכירים

שנתיים וחצי, נשואים שנה וקצת ואני בת 34 אוטוטו ולא 35 אבל זה ממש לא משנה....

 

[a t i]

../images/Emo24.gifחשבתי שאני מאחרונות הותיקות

שעדיין לא עברו לפורום השכן, שקוראת הרבה ומגיבה מעט ופתאום ההודעה הזו שלך. אני כל כך מזדהה עם הקושי והתסכול - לפני חודש חגגנו שבע שנות נישואים. אנחנו מנסים כבר שלוש שנים. לפעמים נדמה לי שהחיים שלי הם כמו קליפ שחור לבן שבו פריט אחד צבוע אדום ומדגיש את כל השאר - תינוק מקסים. אבל בקליפ שלי גזרו את התינוק שעוד לא הגיע כך שהכל כל כך אפור וחסר טעם. תמיד משהו חסר. תמיד מתגנבת ריקנות. תנוחי לך, כי לפעמים שניה לפני הפריצה הגדולה צריך קצת שקט כדי לאסוף כוחות. קחי לך מה שאת צריכה כי את חשובה לא פחות מהתינוק המיוחל. הנה

גדול ממני ותפילה לאלוהים שישים לב כבר, שיקשיב.

 

[זוהרה האחרת]

אני כמובן כל כך מזדהה....

הלו? יש שם מישהו? 4.5 שנים זה לא מספיק? 9 הפריות, אין ספור הזרעות (לדעתי למעלה מ 20 לאורך השנים), שני הריונות כושלים. זה בצד הרע. בצד הטוב 13 שנים עם איש מקסים שמתוכם 7.5 אנחנו נשואים. אהבה גדולה, הערכה וחברות. מעל לכל זה עננה משייטת. תמידית, עוטפת, סמיכה. הוגי ואתי, אין לי מילים חכמות במיוחד לומר. אני רק יודעת, שלפעמים חייבים לעצור ולנוח, לשאוף אויר, לאגור כוחות. חצי שנה לא עשיתי טיפול, ואני יכולה להבין את הצורך הזה במנוחה, בחזרה לשפיות, בחזרה לחיים האלה שסובבים סביב נושא אחד בלבד. חיבוק ענקי ממני,

 

[aviviti]

../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif כל כך כל כך מזדהה

פשוט הותרת אותי ללא מילים את לא מתארת לעצמך איך זה השאיר אותי דומעת וחסרת מילים

אני אישית אוספת את שברי ליבי כל יום מחדש, אני מאביסה אותי ואת בנזוגי הנפלא והמבורך בקלישאות ובאמונות נדושות, אני נאחזת באמונות מאמונות

שונות... .... ו.. ו.... אני פשוט ממשיכה להאמין בהוא שלמעלה שלבסוף יתעשת וישלח לנו את המתנה עם ה

שמחכה לתור לרדת אל כדור הארץ, לאילו שמתייסרים ומחכים ומצפים ומתכננים ומייחלים לזריחת ה

הגדולה האמיתית של חייהם

תהיי חזקה ונחושה

 

[blessed]

הוג היקרה

כבר 3 פעמים שאני כותבת ומוחקת, כותבת ומוחקת.נגעת לליבי ואני רוצה להגיד משהו ולא ממש יודעת איך ומה. אני לא מתיימרת להבין או להזדהות כי באמת שיחסית אליך אני בתחילת הדרך, אבל אני יכולה להבין שמדובר בעצב גדול ובתשישות נפשית ופיזית עצומה. תנוחי, קחי לך פסק זמן ותתנחמי בזרועות הגבר שאת אוהבת כל כך ואני מתפללת בשבילך שתצליחי לאסוף כוחות ולהרים מחדש את המשוט אבל הפעם לשיט קצר שבסופו יגיע האושר הגדול.

 

[neta2]

הוג יקירתי../images/Emo24.gif

אין לי מילים להוסיף, כי אמרת הכל. קחי לך זמן, קחי לך חופש להיות לצד אהובך, קחי לך חופשה ארוכה מהורמונים ומזריקות, מבטן נפוחה וכאבי השלילי, נוחי ותעשי את כל הדברים שאת אוהבת, קחי לך כי זה מגיע לך.מצטערת על תקופת זמן כה ארוכה, מבינה לליבך ומחבקת. ציברי כוחות חדשים ואין לי ספק שבקרוב גם תצליחי, פשוט אין לי ספק! מאחלת לך, ככ מאחלת שתצליחי ותספרי פה על תקופת חופש נפלאה שהביאה עמה את החלום המיוחל, הלוואי הלוואי והלוואי. מחכה להודעה השמחה שלך.

 

[אלינור 31]

ריגשת אותי עד דמעות - קבלי ../images/Emo24.gif

ענק ממני!!!! אני מאחלת לך מכל הלב שבקרוב מאוד תיקלטי ותשכחי את כל הסבל שעברת, אני יכולה בהחלט להזדהות איתך, אמנם אני "רק" חצי שנה בטיפולים אבל גם לי נמאס וכל חודש אני בוכה כל פעם מחדש שהמכשפה מגיעה.... את נשמעת מקסימה ובאמת מגיע לך להיות אמא, את תיהיי אמא הכי טובה בעולם!!! בנתיים תיהיי חזקה ואל תשכחי שאת החלק הקשה כבר עברת...מצאת - בעל מקסים - יש לך מושג כמה בחורות רוצות למצוא את החצי השני ולא מוצאות??? את מצאת, וזה בהחלט חשוב לא פחות מלהביא ילד.... תיקחי לך הפסקה ותנוחי, מגיע לך, תחזרי עם כוחות מחודשים ואל תרימי ידיים, בסוף זה יקרה!!! חיבוק גדול ממני אלינור

 

[שמחה על התמיכה]

הוג יקרה ../images/Emo42.gif

כל כך מבינה את הרהורייך... כמובן הרי חלק מהם גם הרהורי... הן מבחינת השנים שמנסים.. (אפילו אצלי עדיין קיימים יומנים ישנים שאני בודקת לראות כמה זמן עבר מאז..) וכן גם אני נשואה כבר 6.5 שנים.. וכמובן שגם אני מרגישה בדיוק כמוך לגבי האדם איתו חולקת אני את נישואיי.. כנראה שבכל זאת עדיין לא הגיע התור (ושואלת איתך את ה"למה?" ועם עוד רבות כאן...אילו רק היתה לנו הידיעה מתי, הכל היה נראה אחרת...) אבל בתוך הרהורי יש שמחה קטנה בלב לגבי בנות שהצליחו (כן, יש גם ספציפיות מזה הבית) כמובן כי זה מוכיח לנו שבסוף (נכון, השאלה מתי הסוף?) מצליחים, אבל בעיקר ההצלחה ההיא, ממלאה אותי בשמחה כה גדולה!! הוג - מאחלת לך המון הצלחה וצועקת גם אני לשם למעלה, "נווווו?"

 

[הוג]

מקסימות שלי../images/Emo23.gif

איך התקבצו כל כך הרבה בנות חזקות ומופלאות לתוך הבית הזה? אני בוכה מול המסך, ממש בוכה בדמעות אמיתיות - פעם האמנתי שזה יגיע ממש מהר, בגלל שאני ממש רוצה ואם רוצים משהו כל כך חזק ממקום כל כך טהור אז אין ספק בכלל שכל היקום יתגייס לעזרה. אבל ...כנראה היקום עסוק בדברים אחרים לא פחות חשובים. אז אני מתפללת פה על כל אחת ואחת - מי ייתן והיקום יעניק לכן את מה שליבכן חפץ.תמשיכו להיות חזקות. אני סלחו לי עייפתי מדי.

 

[שווערצה]

../images/Emo9.gif

אני לא צעקתי מספיק חזק... מקווה שאותך ישמעו

עברה עליכם תקופה לא קלה, עם משברים אישיים, אשפוזים ולחצים רבים! צר לי לשמוע שאת מרימה ידיים, ואני בהחלט מקווה שמדובר בפסק זמן בלבד, ושבסיומו תאזרי כוחות ותחזרי לחתור במרץ! שולחת לך מכאן

אגב - גם ארבע השנים שלי התחילו באוקטובר 2000

את חושבת שיש משהו בתאריך הזה?

 

[יעל301]

מה קורה היום כל הודעה שאני רושמת

לא נשלחת

 

[יעל301]

ואולי עכשיו - הוג יקירתי ../images/Emo24.gif

כל כך מבינה את שאת מרגישה אומנם לא ארבע שנים אנחנו בטיפולים אלא שנה וחצי שנראות כנצח, נשואים ארבע וחצי שנים ואחרי 4 טיפולים ,האמת שבטיפול האחרון כמעט והרמתי ידיים ,אבל שוב עולה אותה תחושה של אולי הפעם זה יצליח קחי את הזמן שלך יקירתי, תנוחי , תטיילית והעיקר תצברי כוחות חדשים , יום יבוא הוא ישמע את תפילתן של כל אחת מהבנות כאן כל אחת בתורה שלה יכולה רק לשלוח

ענק ממני

 

[Blue velvet]

אפשר להבין../images/Emo45.gif

כמה אפשר להתמיד במרוץ המטורף הזה, שגוזל כל כך הרבה אנרגיה ופולש לפינות האינטימיות ביותר? אני מודה, שמתוך השנתיים שאנחנו בעניין הזה, אולי רק חצי מהזמן היינו באמת בטיפולים. אני מעריכה אותך על ההתמדה, ויודעת שהגעתם לשלבים קשים מאוד. את מוכרחה לנוח, ולחיות כמו שצריך. אני מאחלת לך הנאה ומנוחה מפסק הזמן הזה, ומקווה שהוא יביא לכם את המיוחל באופן טבעי.

 

[זקיקית היחידה]

הוג יקרה

כל כך מזדהה. אני בסרט הזה כבר שלוש שנים (מתוכן שנה וחצי טיפולים). אני מאחלת לך רק דבר אחד: שתבשרי לנו כאן בעוד שבועות ספורים על הריון ספונטני. אני יודעת שזה נשמע כמו נס, ושנסים קורים רק לאחרים... אבל תאמיני...

 

[קינמוני]

עשית אותי ../images/Emo10.gif

מי כמוני יודע ומבין על מה את מדברת. הרי בדיוק לפני שנה הייתי במצב ייאוש הכי גדול שיכולתי להיות בו. האמת-בתוך תוכי כבר לא האמנתי שאהיה אמא מהזרע של בעלי. הרגשתי בדיוק כמוך. שנמאס לי ושאני רוצה לפרוש אבל ידעתי שאסור לי לוותר. לפחות שארגיש שמבחינתי-עשיתי את המקסימום. והנה, שנה אחרי... ואת יודעת איפה אני היום. אז מה שרציתי לומר לך-שמותר לך קצת לנוח מכל הדרך הארוכה הזו אבל לא לוותר. מבטיחה לך-בסוף זה מגיע (תראי כמה ותיקות הצליחו לאחרונה). שולחת לך

הכי ענק שיכול להיות ומקווה שגם היום שלך יגיע במהרה.

 

[פּוֹנְג]

הוג... אמנם לא ארבע שנים

ועדיין לא צעקתי על אלוהים (אם כי זה רעיון לא רע בכלל

) אבל ריגשת אותי בנגיעות הרכות אך עמוקות האלו שלך בכאב שאישי לך ומשותף לכולנו. והגל שיש כאן הוא לא רק גל אביבי הוא גם גל ותיקי ואני מאחלת לך שהוא יסחוף גם אותך בקרוב כי מגיע לכולנו אבל יש כאלו שמגיע להן במיוחד.

 

[חדשה במערכת]

ועל זה אומרים את במקום הנכון

איפה אפשר לשפוך את הלב אם לא כאן. אנחנו נשואים כבר 5 שנים מכירים 6 שנים ו 4 שנים בטיפולים. אחרי הטיפול האחרון שלי כבר לא יכולתי לקבל את השלילי ושהמוקפאים לא שרדו את ההפשרה אז לקחתי לעצמי חופש גדול ואחרי חצי שנה החלטתי לחזור וכמובן שקופ"ח חשבה קצת אחרת אז לקח לי קצת יותר מזה כלומר כמעט שנה ועכשיו חזרתי לזה עם כל הכאבים ופתאום רגישות יתר למנגון, ותופעות לוואי שנגררות יחד עם זה והבעל שמעמיד פנים שכיף לו להזריק לי וסובל איתי את כאבי הרגישות והפריחות. ומקווים ביחד שזו באמת תהיה הפעם האחרונה שנעשה את זה כי את האמת גם אני לא יודעת מאיפה אני אקח עוד כוחות לפעם נוספת. אני בת 36 בעוד שבוע וחצי ובעלי בקרוב בן 32 כן הוא קצת יותר צעיר ממני ואני חושבת איזה מזל שהוא סובל אותי בתקופות כאלה כי לי הפחדנית ממחטים מאוד קשה עם זה. אז בואי נחזיק מעמד ביחד כולנו עד לבטא - 3 מספרים ובטן מתנפחת מהסיבה הנכונה ולא מזריקות מחזיקה לך אצבעות ועיספי לך כוחות כמה זמן שתזדקקי לו

 

[sab sab]

הוג../images/Emo24.gif יש אישור רק להפסקה קצרה

....מותר ורצוי לחדש את מלאי הכוחות עם פסקי זמן בתוך המירוץ הזה...אני כל כך מבינה אותך. אנחנו סופרים 11 שנות חברות-4 שנות נישואין-שנתיים של טיפולי IVF וניתוחים לא כל כך נחמדים כבונוס

אני יודעת שהדרך עלולה להיות עוד מפותלת אך אני גם יודעת שאני לא אוותר!!אין סיוכי!! כ-ו-ל-נ-ו נצליח עם התמדה ,סבלנות,תמיכה ופסקי זמן מזדמנים...

 

[LunaLi]

נגעת לי במקום הכי רגיש

גם אני פה לא הלכתי לשום מקום, רק משנה מדי פעם כינוי כדי לתת לעצמי תחושה של התחלה חדשה, אצלי בדיוק שנה מקבלת ההודעה שעוברים ל-IVF ואני כבר אחרי 6 סיבובים, והאחרון זה שהייתי בטוחה שיצליח שבר אותי ואני אפילו לא מצליחה לאגור את הכוח להתקשר לרופא ולקבוע תור להמשיך, היום אני יודעת ומרגישה שאי פוריות זו מחלה שפוגעת בגוף ובנפש, אני לא מי שהייתי לפני התחלת הטיפולים וכנראה שלעולם שוב לא אהיה, ולפעמים אני כל כך מתגעגעת לעצמי לפני...אבל אין ברירה כנראה שצריך להמשיך בדרך שתוביל למטרה למרות שגם מטרות יכולות להשתנות. אז לוותיקות שכבר לא חשבתי שנשארו - גם אני כאן ולכולנו - בהצלחה !