הרהורים אחדים

[חי אדר]

הרהורים אחדים

החוקים שמבקשת שינוי לעשות אני במידה רבה שותף להם מבחינת, התוצאות שהן מבקשות להביא עימם. אולם, דומני כי הבעייה העיקרית נעוצה בגישה בה שינוי נתפסת כמי שעוינת את הדת בכללה. לטעמי, דבר זה מעיב בצורה ניכרת על הברכה העשויה לבא בכנפיה. לדעתי, יש להביא לשינויים הנדרשים לא בהכרזה על מלחמה רבתית. בדרך זו, עשוייה שינוי למצא עצמה מבחינת היחס של הציבור, כמו אל מרץ, אשר בעיניהם של רבים נתפסת כנוקטת בקו קיצון בכל מה שקשור לדת.

 

[עגנון]

ידידי - פרק קצר בדמגוגיה

ללא ליבוי, ללא שנאה, ללא תעמולה זולה, קשה מאוד לתפוס תאוצה ולתפוס את החשוב ביותר - הכסא. לכן, מפלגת שינוי דוגלת בשנאה. הדמגוגיה הוכיחה את עצמה לאורך ההסטוריה - אז למה לא להשתמש?

 

[אנדרי ז]

ולפרק קצר בסחיטה

ללא כפייה, ללא השתמטות, ללא אברכים בכלל לא זולים, קשה מאוד לתפוס תאוצה ולתפוס את החשוב ביותר - הכסף של הפראיירים. לכן, המפלגות החרדיות דוגלות בסחיטה. הסחיטה הוכיחה את עצמה לאורך ההסטוריה של המדינה - אז למה לא להשתמש?

 

[עגנון]

ובכן

בארמית יש ביטוי: אין הכי נמי, כלומר, כן גם זה. אבל זה לא עושה אותך בן-אדם טוב יותר, רק משאיר אותך אדם רדוף שנאה ומריר.

 

[אנדרי ז]

וכי אין לי על מה להיות מריר?

אם אתה אוהב שדופקים אותך יומם ולילה, אין לי בעיה ידידי, אתה מוזמן להמשיך להסתובב עם חיוך רחב ואפאתי על הפנים ולשיר don´t worry be happy.

 

[עגנון]

חבל

ידידי אנדרי, יש לך יחס מאוד שלילי למדינה, אני ראיתי את שירותי הצבאי כתרומה (ולא, לא לקקתי דבש) ולא כעול, ואת היותי אזרח באור חיובי. ביננו לא רק החרדים ממומנים מהמדינה, לא רק החרדים משתמטים מהצבא (עכשיו יש גם כאלו שהם בדיוק כמו החרדים לא משרתים מטעמי מצפון). אני לא מריר ולר מרגיש שדופקים אותי, יכול להיות שאני אפאתי , אבל אני בהחלט מעדיף זאת מלהיות רווי שנאה ומריר. אני ממליץ גם לך להיות קצת יותר חיובי, ולאהוב את המדינה ואת החיים, ולהפסיק לחיות ב"למה הוא כן, ואני לא?", כי זה אף פעם לא ייגמר (גם אם לא יהיו חרדים בעולם).

 

[אנדרי ז]

בקיצור, אתה פראייר

וזה רע לא רק ברמה המוסרית, אלא גם ברמה הקיומית של המדינה. כי מדינה לא יכולה להתקיים כששכבה מצומצמת סוחבת על גבה את כל השאר. בסופו של דבר הגב הזה יישבר מכובד הנטל. ואנחנו נלך כולנו על קביים, אבל מה, נישמע לעצתך ונחייך מאוזן לאוזן.

 

[עגנון]

אשיב לך

שוב אתה מתחמק, ברמה הקיומית תתקוף את כולם: את הערבים על אי השירות. את המשתמטים החילונים. את מעלימי המס. את הבדואים שרובם לא משרתים, וגוזלים אדמות מדינה. את סרבני השירות. ...והרשימה עוד ארוכה. רק הטענה שההטפלות לחרדים היא ממניעים דמגוגים, ואני לא רוצה לומר שאפילו גובלים באנטישמיות, עיין ערך תשדירי הבחירות של שינוי.

 

[אנדרי ז]

עד כאן, עם משמיצנים אין לי מה לדבר

ברגע שאתה מעלה את הטיעון האנטישמי הכל כך נדוש לא נראה לי שיש לי יותר מדי מה לדבר איתך. אם תרצה להעלות טיעונים פחות סהרוריים תחזור אליי.

 

[עגנון]

לפעמים האמת קשה

 

[אשרת]

כמה דברים לי אליך

א. לדעתי אין מה לבדואים לחפש בצה"ל- מהסיבה שהם תורמים יותר מהדוסים ומקבלים הכי פחות!! ב. הדוסים אינם ציוניים, אינם משרתים בצה"ל (מה שהבדואים והדרוזים כן עושים) , אינם משלמים מס הכנסה, מקבלים הכי הרבה וגוזלים אדמות מדינה!! ג. מאיפה קבלת את הרושם שלא כועסים גם על משתטים חילוניים? מבחינתי הם כמעט אותו דבר כמו החרדים רק שהם (המשתטים החילוניים) בשלב מסויים יצטרפו למעגל העבודה וישלמו מיסים כמו כולם!(בנוגד ל...) ד. מה אתה חושב שהם לא עוברים שטיפת מוח נגד החילוניים?

 

[אשרת]

תראה...

גם אני מאוד אהבתי את השרות הצבאי שלי וגם אני לא ממש לקקתי דבש. אבל בשלב כלשהו אתה מתחיל להרגיש שאתה מעין אזרח מסוג ב´. הדמינה הזאת מתיימרת להיות מדינה שווה. שכל האזרחים אמורים להיות שווים הן בחובות והן בזכויות. אז איך אני אמורה להרגיש שבעוד אני מרווחיה בשרות שלי (ויחסית הרווחתי הרבה) כמה מאות שקלים בעוד שאחוז לא מבוטל מאוכלוסיה מסויימת מקבל יותר ממני ועכשיו שאני לא זכאית לקבל הבטחת הכנסה ועוד צריכה לשלם ביטוח לאומי והם כן מקבלים למרות שגם אני וגם הם מוגדרים כתלמידים ????? במקום מסוים צריך להיות משהו שיעמוד לזכותי. ובמקום כל הזמן לסחוט ולסחוט מאיתנו הגיע הזמן קצת להחזיר מלחמה וזה לא עניין של להיות מריר או לא.... אני חושבת שזה עניין של צדק!