הרגשת החמצה!
הי, אני כותבת כאן פעם ראשונה. יצא לי לבקר בפורום הזה מספר פעמים ומאחר שחוויתי אכזבה קלה לאחרונה החלטתי לשתף אתכם בה ולשמוע את דעתכם, בנים ובנות כאחד! אז כך... לאחרונה הכרתי בחור מקסים, אבל ממש! הוא מצחיק אותי וכייף לי להיות איתו, הוא גורם לי להרגיש מיוחדת והוא נראה בכלל לא רע, בקיצור אם עוד לא הבנתם - הבחור פשוט עושה לי את זה! מפה לשם תוך שבועיים וחצי יש רגשות עזים משני הצדדים (רגש ששנינו וכל אחד לחוד לא חשבנו שאנחנו יכולים לשחזר בעקבות מערכות יחסים שונות שחווינו בעבר). הכל הופך להיות יותר מדי טוב ואני די מרגישה מוזר ומפחדת שהכל יתפוצץ לי בפרצוף! ואכן זה קרה... הבחור שמאוד אוהב אותי (באמת! אני לרגע לא מפקפקת באמיתות דבריו!)ונמשך אלי וחושב שאני מקסימה ובלה בלה בלה פשוט מפחד להתאהב ולאבד את הראש! הוא פוחד שלא תהיה לו שליטה ואז יום אחד אני אקום ואלך והוא ישאר עם לב מרוסק (אגב הוא מרגיש שאנחנו לא באותו קצב בחיים ובאיזשהו מובן יש לי הרגשה כאילו הוא מרגיש נחות לעומתי). בקיצור מסתבר שהוא חווה בעבר מערכת יחסים מדהימה ופתאום הכל התפוצץ לו בפנים ומאז הוא פשוט נשבע לעצמו - לא עוד! מערכות יחסים (אחרי ההתפוצצות) לא היו רציניות והיו נטולות רגש ובשל כך אני "נפלתי" עליו בלי שהוא ידע איך "לעכל" אותי. כל זה לא נורא! אני בן אדם שורד, המודע לעצמו ואני יודעת שיש לי המון מה להציע ואני אמצא לי את האחד שידע להעריך ולקבל את מה שאני מוכנה להעניק, אבל...2 דברים מטרידים אותי: 1. הבן אדם ממש ממש מצא חן בעיני ואני בהחלט מרגישה פספוס רציני (כי אני נורא בררנית בכל הקשור לבנים). הרגשת הפספוס גם נובעת מהעובדה שיש ביננו משהו, אנו חשים משהו בלב אחד כלפי השני ובכל זאת הוא לא מאפשר לו ולי לנסות... לא ביקשתי הרבה! רק לנסות! מי יכול להבטיח לו גן של שושנים? מי יודע מה ילד יום? למה לא לנסות? 2. אנחנו עדיין בקשר כי הוא לא מוכן לוותר עלי כ"כ בקלות וכ"כ מהר והוא כל הזמן אומר שהוא אוהב אותי... זה פשוט התעללות בעצמו ובי גם יחד! ואני אומרת לעצמי למה אני לא מסוגלת לחתוך? אם לבן אדם יש תסביכים נפשיים שיפתור אותם בעצמו ואז שיכניס את עצמו למערכת יחסים חדשה. האמת שהצעתי עזרה, אבל אמרתי שאם בן אדם לא רוצה עזרה, אז אף אחד עם כל הרצון הטוב לא יוכל לעזור לו! מה עלי לעשות לדעתכם? לחתוך ולוותר? תודה רבה על ההקשבה וסליחה על האורך! שיהיה לכולנו סוף שבוע מהנה ורגוע... לבנת
הי, אני כותבת כאן פעם ראשונה. יצא לי לבקר בפורום הזה מספר פעמים ומאחר שחוויתי אכזבה קלה לאחרונה החלטתי לשתף אתכם בה ולשמוע את דעתכם, בנים ובנות כאחד! אז כך... לאחרונה הכרתי בחור מקסים, אבל ממש! הוא מצחיק אותי וכייף לי להיות איתו, הוא גורם לי להרגיש מיוחדת והוא נראה בכלל לא רע, בקיצור אם עוד לא הבנתם - הבחור פשוט עושה לי את זה! מפה לשם תוך שבועיים וחצי יש רגשות עזים משני הצדדים (רגש ששנינו וכל אחד לחוד לא חשבנו שאנחנו יכולים לשחזר בעקבות מערכות יחסים שונות שחווינו בעבר). הכל הופך להיות יותר מדי טוב ואני די מרגישה מוזר ומפחדת שהכל יתפוצץ לי בפרצוף! ואכן זה קרה... הבחור שמאוד אוהב אותי (באמת! אני לרגע לא מפקפקת באמיתות דבריו!)ונמשך אלי וחושב שאני מקסימה ובלה בלה בלה פשוט מפחד להתאהב ולאבד את הראש! הוא פוחד שלא תהיה לו שליטה ואז יום אחד אני אקום ואלך והוא ישאר עם לב מרוסק (אגב הוא מרגיש שאנחנו לא באותו קצב בחיים ובאיזשהו מובן יש לי הרגשה כאילו הוא מרגיש נחות לעומתי). בקיצור מסתבר שהוא חווה בעבר מערכת יחסים מדהימה ופתאום הכל התפוצץ לו בפנים ומאז הוא פשוט נשבע לעצמו - לא עוד! מערכות יחסים (אחרי ההתפוצצות) לא היו רציניות והיו נטולות רגש ובשל כך אני "נפלתי" עליו בלי שהוא ידע איך "לעכל" אותי. כל זה לא נורא! אני בן אדם שורד, המודע לעצמו ואני יודעת שיש לי המון מה להציע ואני אמצא לי את האחד שידע להעריך ולקבל את מה שאני מוכנה להעניק, אבל...2 דברים מטרידים אותי: 1. הבן אדם ממש ממש מצא חן בעיני ואני בהחלט מרגישה פספוס רציני (כי אני נורא בררנית בכל הקשור לבנים). הרגשת הפספוס גם נובעת מהעובדה שיש ביננו משהו, אנו חשים משהו בלב אחד כלפי השני ובכל זאת הוא לא מאפשר לו ולי לנסות... לא ביקשתי הרבה! רק לנסות! מי יכול להבטיח לו גן של שושנים? מי יודע מה ילד יום? למה לא לנסות? 2. אנחנו עדיין בקשר כי הוא לא מוכן לוותר עלי כ"כ בקלות וכ"כ מהר והוא כל הזמן אומר שהוא אוהב אותי... זה פשוט התעללות בעצמו ובי גם יחד! ואני אומרת לעצמי למה אני לא מסוגלת לחתוך? אם לבן אדם יש תסביכים נפשיים שיפתור אותם בעצמו ואז שיכניס את עצמו למערכת יחסים חדשה. האמת שהצעתי עזרה, אבל אמרתי שאם בן אדם לא רוצה עזרה, אז אף אחד עם כל הרצון הטוב לא יוכל לעזור לו! מה עלי לעשות לדעתכם? לחתוך ולוותר? תודה רבה על ההקשבה וסליחה על האורך! שיהיה לכולנו סוף שבוע מהנה ורגוע... לבנת