הרגשתי מושפלת

mazal4

New member
הרגשתי מושפלת

אני גרתי בעבר במשפחה אומנת , כיום נשואה, פגשתי את האמא הביולוגית לפני מספר שנים והיינו די בקשר טלפוני, בתקופה האחרונה היא היתה מאד חולה והייתי מתעדכנת מאחד הבנים שלה (אחי) מה מצבה, לפני כשלושה ימים הופיע בצג הטלפון שלי מספר טלפון של אחד האחים התקשרתי ודיברתי עם האח ואמר במילים האלו "אני לא יודע אם שמעת אבל אמא נפטרה אתמול בלילה והיום היתה הלוויה אני מאחל לך רק טוב" הייתי די המומה מהשיחה, ואני אומרת "לא שמעתי, אבל יש בצג בבית שלי שיחה ממך שלא נענתה" הוא אמר אני לא התקשרתי, הייתי המומה מישהו כן התקשר ורצה שאגיע ואני לא יודעת מי, אבל ההשפלה שבאותו רגע הרגשתי, שלא אמרו לי להגיע, ואפילו לא יכולתי ללוות את האמא שהביאה אותי לעולם לדרכה האחרונה, אני כל כך מתביישת, הסתכלתי למעלה וביקשתי ממנה סליחה, דיברתי עם האחות הבן של האמא מהמשפחה האומנת, לא נראה שהזיז לה, נשארתי לבד עם התחושה, את אף אחד לא עניין, מה שכן, אני גם לא יושבת שבעה, על מה ולמה? גם כך אף אחד לא מבין אותי, גם אני את עצמי לא מבינה, ממשיכה בחיים כרגיל, ומקווה שאלוהים יבין אותי ויסלח לי, אשמח לתגובתכם
 
עצוב שלא חשבו לשתף אותך..

כאב לי לקרוא את מה שכתבת. עצם המחשבה שלך ובקשת הסליחה מאמא אומרת המון על הרגישות שלך. מאחלת לך שלא תדעי צער
 

mykal

New member
עצוב לי שאת עצובה,

תנחומי באבלך.

ומכאן ננסה לחשוב בהגיון--
טוב שאת נשואה ואני מקוה שחייך היום טובים.
העובדה שהיית במשפחת אומנה--אומרת שהיו בעיות בבית,
וזה לא חדש לך. וכבר לא ניתן לשינוי.
חבל, שלא הודיעו לך--אבל זה הם ה'לא נעימים' ו'לא נחמדם'
אל תרגישי מושפלת, תביני שאת מרוחקת--זה ללא נעים, אבל כנראה עובדה לא חדשה.
את בסדר גמור, החלטת לא לשבת שבעה, אני מכבדת את החלטתך,
אבל אני הייתי עושה אחרת--השבעה היא לא בשביל אמך, ולא בשביל האחים,
היא בשבילך, לעכל את האובדן, ולהפנים את הפרידה--בשבילך,
אני הייתי יושבת בבית שלי ע"י בעלי, שחברות וחברים יבואו לנחם.
והייתי עלה לקבר בלעדי אלה שלא הודיעו לי.---בשבילי.

סומכת עליך שתבחני היטב מה נכון לך.
אלוהים כבר סלח לך.
שוב מאחלת לך נחמה, ומאחלת לך חיים טובים ושמחים בהמשך חייך.
אני כאן לחבק אותך, ולשמוע אותך במה שנוח לך להשמיע.
 

אשבל1

New member
עצוב

וחבל שאנשים לא מתחשבים, ולא מספיק רגישים, ובזמן הזה שהמצב יוצא דופן, תעשי מה שיעזור לך להתגבר, להתאבל, בדרך הכי טובה עבורך לעיבוד האובדן, להשלמה, להתמודדות עם הכאב
.
 

עדיה222

New member
MAZAL4

קבלי בבקשה את תנחומי על מות אמך. את בוודאי מוצפת ברגשות רבים, מעבר להשפלה, או בצד ההשפלה, רגשות עצב על מותה של אמך, רגשות החמצה, ואולי גם תוכחה עצמית ושאלות מוסריות הנוגעות למצב המסובך שלך. ובוודאי גם עולים הרבה זכרונות, והלב כואב על כל מה שלא נאמר או לא התברר. אלוהים שיבין אותך - האם הוא אותו אלוהים שכיוון את חייך כך שתגדלי במשפחה אומנת, ואת אמך תכירי רק כבוגרת?
מאחלת לך כוחות לעבור את הימים הבאים.
 
למעלה