הרגשה של תיסכול

[luch7]

הרגשה של תיסכול

שלום לכולם אני מעלה את הנושא כי זה מאד מציק לי עבדתי כמתמחה במשך שנה בתנאי שגר מחפירים ובמשך עבודתי כמתמחה הייתי עוזר מקצועי בעניני הנדסה לחוות דעת בית משפט. בסיום ההתמחות לא סיימתי את עבודתי על התיק ומתוך רצון להיות בסדר והוגן הצעתי את שירותי בערב וימי שישי. הגעתי למשרד במשך כ- פעם וסה"כ כ-100 שעות. אציין שבאותה תקופה אישתי ילדה והיה לנו הרבה ויכוחים על זה שאני הולך לעבוד ומשאיר אותם לבד. במשך התקופה ניסיתי לסגור עם מעסיקי את נושא שכר הטרחה וכל פעם היא מרחה אותי עם משהוא אחר. מעסיקי אישה קשה אבל בכל זאת אמרתי שאני אזרום איתה ואסתדר איתה בסוף. עך התיק היא קיבלה 120,000 ש"ח ש-85 אחוז מהתיק אני עשיתי. היא שילמה לי על החשבון 3,000 ש"ח ומאז אני מנסה להיפגש איתה והיא לא חוזרת אליי ומדברת איתי באיממיל בלבד. אני מרגיש מאד מתוסכל ואני מאד כועס עליה, על זה שהיא כביכול עבדה עליי ועל האמון שנתתי בה. אם יש למישהו טיפים להתגבר על התסכול. אני לא הולך לוותר ואני יעשה הכל כל מנת לקבלך את שכרי. אודה על התייחסותכם

 

[בדיחהקוסמית]

תיק תסכול ../images/Emo46.gif

זאת הזדמנות מצוינת בשבילך ללמוד משהו על עצמך, ולקבל פרספקטיבה חדשה קרה משהו בחיים שלא תיכננת, משהו שאתה מגדיר כלא טוב, לא הוגן, במיוחד אחרי שאתה נתת מעצמך מעל ומעבר. מתכון ברור למה שאתה מרגיש. אבל האם עלינו להיות שבויים של הנסיבות? הנה כמה מצביעים להתבוננות פנימית - כעס על האחר הוא התגובה שלך כלפי העולם. שים לב, זאת האנרגיה שלך, בפנים, והיא כמו רעל. היא שייכת לך, אין מה להאשים אחרים ברגש שלך. מה שהיה היה, ומה שאחרים עשו עשו. זה עבר, ועכשיו נשאר רק מה שבפנים. האם באמת כל הכעס הוא כלפי המעסיקה, או שיש גם כעס על עצמך, שהגעת למצב הזה והיית יכול לפעול אחרת? אפשר להגיע למסקנות אופרטיביות על איך לנהוג במצבים דומים, אבל לקבל את הבחירות שלנו בעבר, כי עשינו כמיטב יכולתנו והבנתנו באותה נקודה בזמן. המשך במהלך לקבל את מה שלדעתך מגיע לך, אבל אל תקשר בינו או תוצאותיו לרגשות שלך. כאילו אתה עושה את כל זה בשביל מישהו אחר. אתה יכול להתבונן בכל רגש שהוא, כשאתה מרגיש אותו, בין אם זה כעס, תסכול, או כל דבר. הוא יוצר בנו תחושה פיזית, וגורר מחשבות ואז גם פעולות או התנהגות, ובסופו של דבר עוד תחושה כללית רעה. אבל לפני שכל השרשרת מתרחשת, מספיק הזיהוי המוקדם שלו (לא משנה למה הוא קיים) והתבוננות בו - בשביל לקבל תובנה על מה הוא בעצם - אנרגיה פנימית שבאה והולכת, ואם לא מחזיקים בה היא תעזוב אותנו. הלהבה של כעס ותסכול תיעלם בלי הדלק והחמצן. תעשה ניסוי - דווקא ברגע רגוע יחסית, תצית-תעורר את הכעס/תסכול במכוון ובשליטה ע"י חשיבה ממוקדת בפרטי המקרה. אבל תישאר עירני למה שקורה בתוכך. תשאל את עצמך איפה הכעס? מהו הכעס? ותוכל להרגיש אותו, כמעט לגעת בו. תזכור שבעצם הזמנת אותו מלאכותית. תשהה במחיצתו כמה שצריך, אפילו אפשר לעוות את הפנים, למלמל, לצעוק, לרטון, לקלל, אם זה מה שבא. כשהוא יהיה מוחשי ובעצם מחוצה לך (הכעס הוא לא אתה) ועדיין לא מתפעל אותך הלאה, תפסיק לאחוז בו. תתבונן בו ובביטוי שלו, תנשום עמוק ותן לו ללכת לדרכו. תבחר להפסיק להגיב, תשים לב איך הבחירה היא בידך ותמיד היתה. אתה אינך הכעס, אתה אינך התסכול. הם כמו רוח שנושבת דרכך, והנה היא הלכה. הניסוי הזה ייתן לך מושג איך להתמודד עם התהליכים בפנים, ומן הסתם לא הכל ישתחרר בבת אחת, אבל תוכל להרגיש כאינדיקציה תחושה של הקלה מהמשא בכל פעם שקצת ישתחרר הכאב, תחושת רווחה. בהצלחה!