האבנים היחידות שאני ממש מכיר היטב
הן אלה שהיו לי פעם בכליות...

זמן מה אפילו שמרתי צילומים שלהם והראתי לכל דיכפין בגאווה רבה! "ראו,ראו,אילו אבנים אני במו כוחי טיפחתי!" ועל זה נאמר:"מסיע אבנים יעצב בם". ההא,רגע,עכשיו הבנתי,אתה מתכוון לאבנים המתגלגלות? לא,לא,נורא מצטער,הם עושים יותר מדי רעש עבור האוזן שלי.האוזן שלי קשה לה עם דברים שמתגלגלים.גם רעמים לעיתים מעירים אותה מהשינה. בכל אופן,אם באבנים מתגלגלות עסקינן,האמן לי,שהיו רבות כאלה מאז המצאת הגלגל ואפילו עוד לפניו.טבען של אבנים שהן מתגלגלות,בייחוד במדרון,אבל האדם שרוצה להתפתח,כדאי לו לא להיות אבן ואם כבר אבן,מן הראוי שאיכשהו יפסיק להתגלגל במורד,מן הראוי שיפסיק להיות הסלע של סיזיפוס

עכשיו,משום מה,אני נזכר,כיצד השווה גורדגייף בין התבונה של ישו לתבונה של אבן.רוצה לומר,כנראה,שאלוהים נמצא בכל ולכן בכל יש תבונה. האנשת הטבע בסיפורי האחים גרים למשל מממחישה בדיוק את הדבר הזה.ילדים בגיל מסוים חווים את הטבע במשהו יוצא מגדר הרגיל,משהו מופלא ומסתורי. אחר כך הם לומדים שזה הכל שטויות,האדם הוא לא חלק מהטבע. לבסופעם ראשונה שאני שומע על דבר כזה,סרט "למתרגלים רוחניים".נדמה לי שיש דברים שכאלה רק במרכז שיווננדה.היית שם פעם? פעם הייתי שם בארוחת שבת ואחד המתרגלים הרגילים שם התחיל לפני הארוחה לשיר כל מיני שירי ילדים שכאלה מהסדרות שכולנו אוהבים ואז שמעתי קול רועם גוער בו:"מספיק לשיר שירים לא סטוויים במרכז!" הוא כמובן התגונן,"לא,כי השירים סטוויים המה" אבל לא עזר לו כלום. לצערנו,כלום באמת לא יכול לעזור.מישהו פעם מצא שכלום עוזר לו?שיקום!

אפשר להפיק תועלת מכל דבר,כל עוד יש דבר שיודע להפיק תועלת,כל עוד יש פרספקטיבות נכונות. להגביל את נקודת המבט שלנו בגלל תרגולים רוחניים,זה יהיה באמת חבל. לילה טוב.