הרגע בו...

הרגע בו...

ברוכים הבאים לפינה החדשה! בפינה זו כל שבוע אבחר רגע שבו... ואתם תצטרכו להשלים אותו!

אז.. נתחיל:

הרגע שבו לא הפסקתי לצחוק כמה דקות ארוכות מהספר:
 
בוא נראה אם הבנתי נכון

יש מלא כאלה:
ספר אחד: "היינו יכולים להיהרג, או גרוע מכך, להיות מסולקים מבית הספר... יש משהו מאוד עקום בסדר העדיפויות שלה"
ספר שתיים: "מקום מוזר... אתם גרים כאן..."
ספר שלוש: בפונדק בהתחלה בפגישה עם הוויזלים (עם פרסי) "הארי, טוב לפגוש אותך... אני מקווה שמצבך בכי טוב" והתשובה של התאומים: "הארי! אמר פרד,דחף את פרסי הצידה וקד קידה עמוקה כמה טוב לראות את זיו פניך קשישי... "אמא... כמה מצוין לראות אותך כאן"
ספר ארבע: "הרמיוני את בת"
ספר חמש: "מי אתה מכיר שאיבד ישבן? שאלה בעניין המכשפה סגולת השיער", "לעיתים חרגנו מהכללים בקצה הבוהן אבל עכשיו לכבוד המנהלת החדשה שלנו..."
ספר שש: "ממתי אתה קורא לי אדוני?" "ממתי אתה קורא לי פוטר" (מקווה שזה משם ולא התבלבלתי)
ספר שבע: לא מצחיק... בכיתי שם
 

siriusgirl

New member
אם אני מזהה נכון

את "לכבוד המנהלת החדשה שלנו" כמחווה של התאומים לתפלצתרידג' אז
 

noga ke

New member
הראשון עדיין מצחיק אותי בהחלט

סדר עדיפויות עקום משהו, ללא ספק.
 
כל כך הרבה

מהזיכרון: קטע האסלות בספר הראשון "על תבכי ג'ני נשלח לך אסלה מהוגוורטס".
ספר שלישי כשהוא ניפח את מארג'. LOL כשסנייפ מנסה לגלות על מפת הקונדסאים.
רביעי-הטופי ודאדלי-בכלל כל הסיטואציה עם הויזלים והדורסלים.
השופט חסן מוטאפה שעשה שרירים לוילות.
ובדיחה סדיסטית של הלורד שהופיעה בגירסה אחת של גביע האש " אל תדאג זנב תולע, כל אוכלי המוות שלי יתנו את יד ימינם כדי לבצע את המשימה שאטיל אליך"-הוא לא מקבל קרדיט על השנינות שלו מספיק.
חמישי-נו כל הקטעים של התאומים מתעללים באמבריג' לרבות הזיקוקין, הבריחה-וכמובן הניסיון של כל בה"ס למרר לה את החיים. LOL LOL LOL. בין הקטעים המעולים של הספרים.
שביעי-"העובדה היא, שכשאתם יודעים מי רוצה, הוא נע מהר יותר מסיוורוס סנייפ, שבורח מבקבוק שמפו.".-כן לא הכי מצחיק אבל כל האוירה של השבעי היתה עגמומית כל כך..פתואום זו היתה חתיכת הקלה לשמוע את התאומים.
וכמובן, לי ג'ורדון ומקונגל במשחקי הקוידיץ'. זה היה גדול-נהנתי אפילו שאיני חובבת גדולה של ספורט.
 

siriusgirl

New member


רוח הקודנסאים במפה וה"שיח" שלהם עם סנייפ אדירים לחלוטין.
ולי ג'ורדן הוא אחד הקטעים היחידים בספר שאני עדיים ממש צוחקת בקול ממנו
 
טוב, מן הסתם היו המון

אבל היו אחד שבמיוחד-
"לא את הבת שלי, כלבה!" למה זה הצחיק אותי? כי הכל היה נורא רציני והכל היה כזה מלהיב וטוב כזה (טובים עומדים לנצח, הרעים עומדים להפסיד) ופתאום מולי אומרת את המשפט הזה? פשוט צחקתי בקול!

"זה שלך יש מנעד רגשי של כפית, זה אומר שלכולנו יש" (אחח, הרמיוני ספר שישי)
"הארי תהה בדממה כמה נמוך בנות מוכנות לרדת (ספר שישי, אחרי שהרמיוני מספרת לרון הנדהם על הדייט הבא שלה)

אבל הכי הכי?
"אציו האגריד" צחקתי. ממש חזק. אבל ממש.(ספר שביעי)
 

nhpiano

New member
לגמרי אציו האגריד!

אבל גם כמעט כל דבר שיוצא למיוריאל מהפה ו"אין צורך לקרוא לי אדוני, פרופסור" כמובן.

 

siriusgirl

New member
אבלאבל

בטוח שהמנעד הרגשי הוא מהספר השישי? חסרה לי אומגה 3, מת לי הזיכרון, הייתי בטוחה שזה מהמוקדמים יותר

וכמובן
על "אין צורך לקרוא לי אדוני, פרופסור" הזכור לטובה.
 

Rumbleroar

New member
ואי אפשר לשכוח את...

"למה לכם לחשוש מפני זה-שאין-לנקוב-בשמו? החשש האמיתי הוא מפני זה שאין לי קקי עמו - העצירות הקסומה שסוחפת את האומה!"
 

OKDeSign

New member
אני לא יכולה למזער את זה

מעבר לבערך כל דבר שיוצא לתאומים / רון מהפה
 

siriusgirl

New member
אוף,

זה כמו כשמישהו מבקש ממך לספר בדיחה. יש כל כך הרבה והן נמחקות לך מהראש ברגע שהשאלה צצה.
איך אפשר לזכור ממה צחקתי מרוב שהיו כאלו?

לנצח ישעשעו אותי:
מקגונגל עם "צריך לסובב לצד השני" -זה הרגע בו התאהבתי בה סופית, נדמה לי.
הרמיוני עם "לא לכולם יש מנעד רגשי של כפית כמו שלך, רון" -כמות הפעמים שהשתמשתי בציטטה הזו איומה לחלוטין
.
בל נשכח את "האח הידד לפרופסור וקטור" שמצחיק אותי דווקא כי הוצא כל כך מהקשרו (אבל זו לא רק אני, נכון?)'
והתאומים! החל מהרגע שהציעו לג'יני לשלוח לה אסלה בדואר, עבור בגללים ששלחו לפרסי וכלה ב...בעצם לא כלה בכלום, הם אדירים.
ויש עוד מלא, וברור שאני אזכר בהם מיד אחרי שתשלח ההודעה הזו
 
א' את תמיד יכולה להגיב בעוד הודעה

למה לא?

וב' לגמרי לא לבד, כמות הפעמים שסיננתי "האח הידד" בציניות שמישהו עצבן אותי היא לא נספרת בכלל..!!!
 

siriusgirl

New member
למה לא?

כי "זמן זה אוניות, אח קטן", ואינלי לא מזה ולא מזה

ׁׁ(עוד ציטוט חרוש לחלוטין).
 
למעלה