הרגלי הרדמות רעים!

[גיא108]

הרגלי הרדמות רעים!

שלום, הנסיך שלי בן שנתיים וחצי, והרגלנו אותו להרדם אתנו, אחד מאתנו שוכב לידו במיטה ומספר לו סיפור ונשאר אתו עד שהוא נרדם (בד"כ גם הנסיך וגם אנחנו נרדמים), השאלה: איך משנים את ההרגל מבלי לפגוע בו? נולד לו אח חדש לפני חודש וחצי, אולי זה לא הזמן לשנות לו? לא רוצה לטעות אתו.תודה

 

[tiger mom]

השאלה אם ההרגל מפריע לכם

אם נוח לכם ככה, אז אין סיבה להפסיק. אם אתם רוצים להפסיק, אתם צריכיםל היות שלמים עם ההחלטה, כי זה לא קל. לדעתי השיטה הכי טובה היא קודם כל להסביר לו במהלך האחה"צ של היום הנבחר את השינוי. בגיל הזה הם מבינים הרבה ולא כדאי להפיל עליהם דברים בהפתעה. קחו את זה בהדרגתיות יש כמה שיטות: 1. במקום לשכב לידו, לשבת לידו ולחכות עד שהוא ירדם. אחרי שהוא מתרגל לשיטה הזו, אפשר לאט לאט להתרחק בחדר עד שיוצאים או אחרי השלב הזה ישר לצאת 2. אפשר להגיד לו שאת הולכת רגע לשירותים וחוזרת. ולחזור. אחרי דקה להגיד שאת הולכת רגע למטבח ולחזור. ככה במשך כמה ערבים להאריך את השהות שלך מחוץ לחדר חשוב שתבחרו שבוע שבו אין לכן ארועים מיוחדים ואפשר לשמור על שגרה (לא שבוע שבו אתם יוצאים ומשאירים בייביסיטר או יוצאים איתו בערב) וחשוב לבוא נחושים. ולהתמיד. אצל י בגיל שנה ו-10 גמתלתי אותה מזה שאני יושבת לידה עד שהיא נרדמת. הסברתי והיה בכי בערב הראשון והיא יצאה כל הזמן מהמיטה אבל אחרי 15 דקות היא הלכה לישון ומאז היא הולכת לישון לבד. בהתחלה תמיד הסברתי לה שאם היא צריכה אותי שתקרא לי ותמיד הגעתי מיד כשהיא קראה לי (גם כשאני יודעת שזה לשטויות). היה לי חשוב שהיא תבין שאני שם בשבילה גם אם אני לא איתה בחדר

 

[גיא108]

תודה

ננסה את זה, זה התחיל להפריע לי עכשיו כי אני נרדמת אתו בסביבות שמונה בערב, וצריכה להניק את אחיו...כמה זמן לקח לקטנה שלך לישון לבד? עניין של שבועות? חודשים?

 

[tiger mom]

אצלי זה היה ערב אד בלבד

זה מה שעשיתי: קודם כל, התבשלתי עם ההחטה הזו כמה ימים. כדי לדעת שאני באמת רוצה לעשות את זה ולאגור כוחות. בחרתי שבוע פנוי מארועים חריגים (חיכיתי שבוע שלם אחרי שהחלטתי שזה מה שאני רוצהלעשות בגלל שהייתה לנו חתונה שלקחנו אותה איתנו). ביום ראשון אחה"צ סיפרתי לה כמה פעמים שהיום היא הולכת לישון לבד. שאמא לא תשב איתה בחדר, אבל אם היא צריכה אותי ,שתקרא לי ואני אבוא. חזרתי על זה כמה פעמים והיא חזרה אחרי. הסברתי לה איך הולך להיות הסדר בערב: אחרי האוכל נעשה אמבטיה, אח"כ נשתה בקבוק ואח"כ את תכנסי למיטה, אני אקריא סיפור ואת תלכי לישון לבד. כשהגיע רגע האמת זה לא עבר חלק. אחרי הסיפור, כיביתי את האור, נתתי נשיקה, אמרתי לה שאם היא צריכה אותי שתקרא לי יצאתי מהחדר, היא באה אחרי בוכה. החזרתי אותה למיטה, חיבוק, נשיקה שוב הסבר. זה לקח 15 דקות (לא קלות), אבל בסוף היא נשארה במיטה, קרה לי, ביקשה עוד בקבוק והלכה לישן. מאז (כמעט שנה) היא הולכת לישון לבד (כשיו היא חזרה לבקש שני אשב איתה, אבל אחרי 2-3 דקות היא אומרת לי שאני יכולה ללכת)

 

[בוליפלג]

ההצעות של TIGER בהחלט טובות..

בכל מקרה, כל דרך שתבחרו, חשוב שתהיה הדרגתית. שימו לב שהעובדה שזה עתה נולד אח קטן, עלולה להקשות עליו את המשימה. מנקודת המבט שלו:"לא רק שעכשיו יש לו מישהו להתמודד מולו על תשומת הלב של ההורים, עכשיו הוא גם נדרש להפרד מהם 'מוקדם' יותר ולישון לבד במיטתו..".. בהצלחה. סביר שזה לא יהיה קל, אבל בעזרת אמונה והתמדה בדרככם, תמיד אפשר לשנות הרגלים.

 

[אילתית 2]

מסכימה עם טיגר..ומוסיפה משלי ../images/Emo13.gif

כמובן שזה חשוב אם זה מפריע או לא.... אצלי גם הגדולה היתה רגילה שאנחנו מרדימים אותה היא כבר היתה במיטת נוער מגיל שנה ו3 חודשים ככה שהיינו יושבים/שוכבים לידה מספרים סיפור מלטפים ואיתה עד שנרדמה..זה היה לי טוב ונוח כי היתה נרדמת ציק צק... כשהיתה בת שנה ו11 חודש נולד אחיה הקטן..ולא שינינו את ההרגל...בעלי היה מרדים אותה ואני עם הבייבי בערבים שהייתי איתם לבד גם לא היתה בעיה הייתי "מרדימה" את שניהם יחד היא שוכבת במיטתה אני יושבת עם הבייבי על המיטה שלה לידה ומניקה את הקטן ובו זמנית מספרת לה סיפור וככה שניהם היו נרדמים חדר חשוך..רק אור קטן לסיפור וזהו..תאמת די בקלות ולכן לא שינתי את ההרגל..עם הזמן והגיל היא כבר "נגמלה" לבד פשוט מספרים סיפור וזהו יוצאים מהחדר אומרים לילה טוב ונרדמת לבד (אם לא נרדמה בזמן הסיפור) מה שכן תמיד אוהבת לבחור בובה/דובי/כל משחק שבא לה..בוחרת ולוקחת אותו לישון איתה... שיהיה בהצלחה

 

[mevav1]

כשבתי הייתה בת פחות מ 4, אמרתי לה ככה:

מיתר...נכון את גדולה? נכון שאת כמעט בת 4? את יודעת שילדים בגילך נרדמים לבד....?? אף ילד מהגן שלך, לא נרדם לבד וכם לא%&* ולא $% ולכן, גם את לא צריכה להרדם איתי. אז בואי נראה כמה את גדולה ובוגרת שיודעת לספור ולצייר ו....מניתי פה את כל הדברים שהיא יודעת והלהבתי אותה כמה היא חכמה ויודעת וכו' והיא עצמה שיתפה פעולה..בקיצור, נתתי לה להבין כמה היא גדולה שיכולה להרדם לבד. ואז, אמרתי לה שמעתה, תרדמי לבד במיטה אחרי שתאכלי סימילאק ואחרי כל הדברים שאנו עושות יחדיו. וזהו, שמתי אותה במיטה, נתנו עוד נישוק וחיבוק ו...התפללתי שהיא תרדם לבד ואכן, היא נרקדמה לבד וככה כל הלילות מאז

אז נכון שבנכם יותר קטן, אבל כבר בגיל כזה, הם רוציםלחוש בוגרים וגדולים. לו הייתי חוששת מאיך היא תרדם בלעדיי וגם היה מבאס אותי להרדיםו להרדם יחד עמה, הייתי אולי מנסה זאת, אבל לא משנה, היא נהנתה ואני ובסוף הצלחתימ מבלי שתבכה ותתחנן וזה הלך חלק וזה מה ששווה פה. לדעתי, הדיבור הוא ימלת הקסם. אבל אם לא הולך, אל תעשו לו את זה כי זה עתה נולד לו אח חדש. בהצלחה.

 

[mamy78]

מסכימה עם טייגר רק שאצלינו

זה ארך כמה ימים עד שהיא הפנימה, זה לא היה קל היה הרבה בכי אבל בסוף היא התרגלה ואמרה לי אמא נכון שאני בוגרת והולכת לישון לבד, מאוד צריך להיות עיקבי בעניין כי לילה אחד שמפרים את השגרה צריך להתחיל הכל מהתחלה. היום לאחר אשפוז של שבוע בבית חולים חלה רגרסיה והיא חזרה לבכות במיטה ואני יושבת איתה עד שהיא נרדמת אבל נתתי לה (ולעצמי) "אולטימטום" עד יום ראשון להנות מהפינוק לפני שחוזרים לשגרה. בהצלחה