אני לא אוהב לקרוא חצאי ידיעות בעיתון
לכן הלכתי והקשבתי לכל הדיון (שעה וחצי - אני אעשה הכל רק כדי לא ללמוד) שפורסם
באתר בשבע.
חזרו על הנושא שני האקדמיים בפאנל ד"ר רות קלדרון ופרופ' גידי ספיר (שברגע שהבין לאן הפאנל הזה הולך רק רצה לברוח משם) - ישנה חוסר הבנה בסיסית אצל הרבנים שהשתתפו בפאנל של המושג "שוויון" (פרופ' ספיר, בחלק הכי מעניין ורלוונטי של הפאנל, עמד על כך שהמושג שוויון הוא מושג שנועד לטשטש דיון אמיתי בסוגיות אחרות).
שפירא (הזכור עוד מאמרותיו על ה"ניאו רפורמים"), מבין את המושג שוויון כמושג הלכתי-דתי - מבחינתו חוטא בריש גלי (במקרה זה הומוסקסואל), לא יכול להיות שווה ליהודי שומר תורה ומצוות (מעניין היה לשאול אותו אם הוא מרגיש אותו דבר לגבי מחלל שבת, אני משער שהוא היה עונה אותו דבר, רק עם הרבה פחות להט).
קלדרון מדברת על השוויון כמושג יותר ערכי-גלובלי - כל בני האדם שווים וברור שיש צורך בשוויון זכויות (היא גם הסכימה, בערפול, לכך שאין שוויון הלכתי) ללהט"ב. ה"טעות" של קלדרון הייתה שהיא ניסתה לערב את הערכים הגלובליים בערכים הלכתיים, באומרה "חביב אדם שנברא בצלם" על זה יצא שפירא וטען שזהו שקר - מבחינותו הלכתית יש שוני בין הומו (בהגדרה המאד ספציפית בראש הצר שלו למה זה "הומו") לבין סטרייט.
ובכל זאת הדברים שהוא אמר קשים. לא בגלל מה שהוא אמר, אני מסוגל להבין את הלוגיקה שלו, אלא בגלל טון הדיבור והלהט. בטון הדיבור שלו הייתה שנאה (שנאת האחר שהופנתה כלפי קלדרון "את לא תלמידת חכמים" הוא זעק בכל כוחו, ושנאה כלפי כל מה ששונה מדעתו), היה תיעוב והיה גועל.
את הדברים החמורים באמת אמר, לדעתי, גפני - "התורה מתייחסת לאלה שהם הומוסקסואלים ואומרת איך לנהוג כלפיהם". הקונטקסט בו הוא אמר אותם - כתגובה לדבריה של קלדרון על כך שיש לתת יחס שווה להומואים, המעמד שלו כנבחר ציבור, והכנס הציבורי בו הם נאמרו הופכים אותם, לדעתי, לקרובים מאד להסתה לרצח, והיו דברים מעולם.