הרבה מהומה.. על מה?
חבר'ה, תראו: הגבול בין הברקה תסריטית ובין פרובוקציה הינו דק מאוד, אבל עדיין אפשר להבחין: לא איטן. הלשונות של יופלה הן ממש לא פרובוקציה. לצלם פרסומת של קסטרו כשכל הדוגמניות ערומות = פרובוקציה. בחורה מאוננת בפרסומת = פרובוקציה. וכמובן, פרובוקציה במדינה אחת תחשב לעניין של 'מה בכך' במדינה אחרת (שנאמר, "פרובוקציה זה עניין של גיאוגרציה"), אבל כל מנהל קריאייטיב בישראל יודע טוב מאוד בחושיו המחודדים איזה תסריט יגרום למהומה, ואיזה לא. תתקשרו להדר גולדמן ותשאלו אותו למה הוא לא עושה קריאייטיב, והוא יענה לכם "בשביל מה? השבועיים 'באזזז' אחרי כל פרסומת פרובוקטיבית עושה למען הלקוחות שלי את העבודה" (לא ציטוט). אז אחד יכול לומר שחדר מתים זו פרובוקציה ואחר לא (כמוני), אבל לא כל פרסומת עם אלמנט "חריג" כלשהו - יהיה זה דוגמנית סקסית, או ג'ינגל שונה, או שכל הפרסומת תשודר מהסוף אל ההתחלה, או פשוט טקסט - לא כל אחת נחשבת לפרובוקטיבית.
חבר'ה, תראו: הגבול בין הברקה תסריטית ובין פרובוקציה הינו דק מאוד, אבל עדיין אפשר להבחין: לא איטן. הלשונות של יופלה הן ממש לא פרובוקציה. לצלם פרסומת של קסטרו כשכל הדוגמניות ערומות = פרובוקציה. בחורה מאוננת בפרסומת = פרובוקציה. וכמובן, פרובוקציה במדינה אחת תחשב לעניין של 'מה בכך' במדינה אחרת (שנאמר, "פרובוקציה זה עניין של גיאוגרציה"), אבל כל מנהל קריאייטיב בישראל יודע טוב מאוד בחושיו המחודדים איזה תסריט יגרום למהומה, ואיזה לא. תתקשרו להדר גולדמן ותשאלו אותו למה הוא לא עושה קריאייטיב, והוא יענה לכם "בשביל מה? השבועיים 'באזזז' אחרי כל פרסומת פרובוקטיבית עושה למען הלקוחות שלי את העבודה" (לא ציטוט). אז אחד יכול לומר שחדר מתים זו פרובוקציה ואחר לא (כמוני), אבל לא כל פרסומת עם אלמנט "חריג" כלשהו - יהיה זה דוגמנית סקסית, או ג'ינגל שונה, או שכל הפרסומת תשודר מהסוף אל ההתחלה, או פשוט טקסט - לא כל אחת נחשבת לפרובוקטיבית.
