הרבה זמן...

אדוה ר

New member
הרבה זמן...

היי בנות.
כבר הרבה זמן לא כתבתי, לא נכנסתי לפורום, ולצערי הרב לא הייתי במפגש... (וזה אומר שאתן הפסדתן עוגות טעימות.. :))

עברתי להולנד, אני מתחילה להתאקלם לאט לאט, אבל תחושת הבדידות במדינה חדשה לבד עדיין קצת מלווה אותי.. וכמובן, בדידות תמיד מחזירה אותי לאמא.
ואם זה לא מספיק, אז גם שברו לי את הלב על הדרך, מה שעוד יותר מחזיר אותי לאמא..

אני לא יודעת בדיוק מה לכתוב פה, באמת שלא, כי אני לא יכולה להצביע בדיוק על מה אני מרגישה.
אני פשוט צריכה אותה, וכועסת קצת על העולם, שלקח ממני את אמא.
זה נורמלי, זה מותר, זה סתם מעצבן.

אני מניחה שרק רציתי לחלוק, כי החברות שלי, כמה שהן מבינות ותומכות, הן לא בדיוק יודעות מה זה.

שבוע טוב לכולן
 

נילס15

New member


קודם כל WOW הולנד!?
והנה ההולנדים מקבלים את העוגיות שאנחנו הפסדנו...
( ואלא אם פספסתי משהו, לא פספסת מפגש כי המפגש האחרון שזכור לי זה הזה שבו לקחתי לצבא את כל העוגיות שלך שנשארו
)

דבר שני אני שולחת לך -

ברור שזה נורמלי לכעוס על העולם, חוץ מזה שאני מבינה אין לי יותר מידי מילות חכמה, סורי.
מקווה שיש גם המון הפתעות טובות שמחכות לך בארץ נעלי העץ


שלך נילס.
 

mykal

New member
בהצלחה, במקום החדש,

הכעס על העולם, הוא חלק מאג'נדת היתמות.

מה את עושה בהולנד? עם מי את מתרועעת או בקשר שם?
האם את יודעת את השפה?

חפשי דרך להקל עליך את ההתאקלמות.

לגבי חברות--אכן, מי שלא שם לא מבין , ואם מבין גם כל אחד מגיב אחרת,
והאבדן זהה--אבל הדרך להגיע אליו שונה, אחד זה בפתאומיות, ואחד זה מחלה ארוכה,
אחד קרוב מאוד, והשני רחוק.
ואחד מחצין והשני 'סגור'.
והעיצות--לא בהכרח מועילות.

מאחלת לך טוב. והתגברות גם על הבדידות.
 
שלום של אדוה

ברוכה השבה,
לתהליך ההגירה ולעיבוד האבל יש מן המשותף. בשניהם נאלצים להתמודד עם שינויים בתחומים רבים (חברתי, כלכלי, זהות אישית ועוד), בשניהם יש צורך להסתגל למצב החדש שנוצר, ולקיים תהליכים של אינטרקציה מתמדת ביני ובין עצמי וביני ובין הסובבים אותי. שניהם תהליכים שמעוררים מגוון תחושות - בלבול, חרדה, כעס, אשמה, בדידות, עצב, דכדוך, חוסר אונים, פחד ועוד.
לפעמים כשאנחנו נמצאים במצב של מצוקה, חרדה אנחנו באופן אינטואיבי (כמו רפלקס) חוזרים להורים, רוצים להיות כמו עובר ברחם, מוגן ועטוף.
יש בנו געגוע למקום היקר הזה שמקבל אותנו תמיד (בכל מדינה ובכל מצב), ומבין אותנו תמיד.

כשקראתי את דבריך, כעסתי איתך והתגעגעתי איתך.
שמחה שיש בך את הזכרונות של אמא להתרפק ואליהם להתעגעגע.
מאחלת לך הסתגלות קלה ונעימה במעונך החדש.
מועדים לשמחה,
ענבר
 

אשבל1

New member


מה שלומך כמה ימים אחרי?

מאחלת לך המון הצלחה, וסקרנית מה לקח אותך לאי שם...?
 
למעלה