הקשבה

Shuye

New member
וזה באמת מה שקורה?

אתה רק מוסיף עוד ידע ועוד תובנות לזהות הקיימת?
 
אני משתדל שלא

כבר עשיתי את זה מספיק
 
אתה יודע מה

אתה גם יכול כרגע לעזוב את המחשבות לנפשן, המסכנות - מה אתה רוצה מהן?
בתור התחלה ללכת למקום בלי הסחות דעת גסות של טרדות היומיום, לשבת בניחותא לשמוע את הסביבה רוחשת סביבך, בלי שיפוט להסתכל על איזה אובייקט שאינו מעורר מדי, כמו איזה סלע, עץ, פרח, דומם או להתבונן בתופעת הנשימה כפי שהיא מתרחשת בלי להתערב או להתבונן בתחושות השונות שחולפות בגוף בלי ציפיות, בלי מטרות, סתם ככה יעלו מחשבות, ניתוחים, ביקורות - תפדלו ברגע שאתה שם לב אליהם, תחזור למושא תשומת הלב בסלחנות (השמיעה, הצפייה, הנשימה, או הגוף) הרי מה הקטע? מאוד קשה שלא להזדהות עם המחשבות ועם הדימוי העצמי, שהן בעיניך בשר מבשרך, סלע קיומך. אז תתחיל בקטן... הנה פרח, אל תקרא לו בשם, אל תשפוט אותו ליופי או כיעור, אל תנתח את צורתו, צבעו, ריחו.. פשוט תן לו להיות ותן לך להיות צופה עליו, בשלב הראשון
 

Shuye

New member
הוצאת לי את התחושה מהפה

"מאוד קשה שלא להזדהות עם המחשבות והדימוי העצמי." נשמע לי ממש תרגיל מעולה, זה מאוד יכול לתת לי את ההבנה של התבוננות מהי.
 
למעלה