הקשבה

Shuye

New member
הקשבה

איך אני מחליף את הניתוח במדיטציה להקשבה ללא כל התערבות מצידי? מסתבר כי, אני לא עושה מדיטציה נכון. התחלתי לתרגל לפני יותר מחצי שנה, וכל מה שעשיתי במדיטציה היה רק לחפור ולנתח ולהבין למה. למרות שהגעתי למצבים מדיטטיבים ואף להתעוררויות, זה קרה רק שבאמת היה אצלי שקט. אני בן אדם שחושב הרבה, ונצמד למחשבות ונותן להן הרבה מאוד חשיבות ומשמעות, וכל ניסיון לצפות במחשבות או פשוט להקשיב ללא התערבות נכשל כי.. אולי אני פשוט רגיל להתערב, או שאני לא יודע מה זה באמת להתבונן במחשבות כמו שהן, בלי להצמד ולהתערב ולנווט ולהכחיש. איך אני מגיע למצב של התבוננות\הקשבה אמיתית במחשבות? או לפחות איך אני מתחיל שלא להצמד ולא להתערב?
תודה וחג שמח.
 

barak001

New member
יש אפשרות

להתחיל עם איזשהו קתרזיס שירגיע את המחשבות ואחרי זה לבצע את ההתבוננות. זה יכול להיות ג'יבריש, או מנטרה, או פעילות גופנית כלשהי. אפשר לעשות נניח קונדליני, ואחרי זה ויפסאנה. ועוד כל מיני קומבינציות. חוץ מזה, אני מאמין שאחרי תקופה מסויימת של תרגול, המצב ישתפר באופן טבעי, ויהיה לך יותר קל לגשת ישירות להתבוננות. ועוד נקודה - ההתבוננות במחשבות קשה מהתבוננות בתחושות הגוף למשל. זאת איכות קצת יותר מעודנת של התבוננות, וגם זה כנראה עניין של תרגול.
 

dharmax

New member
אינני מסכים להצעה.

אני כן מסכים עם כך שהתבוננות במחשבות קשה בהרבה מהתבוננות בתחושות. חוששני, שהשימוש בתרגולים שהצעת, לעומת זאת, הוא מעין הונאה עצמית. די קלאסית,אגב, ותואמת לגישה של אושו. זה תרגול פגום עד כדי סכנה משמעותית. ברכות
 
הייתי מבדילה

ברוח הדיון שהיה לנו על התערבות בתודעה: ישנן טכניקות שתפקידן להרגיע ולעזור למיינד להשתתק, וישנה התבוננות, למרות שהיא קשה, במכלול כפי שהוא מבלי לערוך בו מניפולציות. לדעתי, שימוש בטכניקות משקיטות יכול לתת את טעמה של חוויית השקט, של "מאחורי הפטפטת", שהיא בעלת ערך כשלעצמה. הבעיה היא אם מתמכרים לו, ואז יוצא שכרנו בהפסדנו. אלה טכניקות שכדאי שיהיו בארסנל ויש מה לקבל מהן, אבל לא כדאי להשתמש בהן באופן קבוע. הרעש במוח הוא לא דבר שכדאי לעקוף אותו ולחשוב שזו מדיטציה "טובה" - אז זה הופך להונאה עצמית.
 

dharmax

New member
אינני מסכים להצעה.

אני כן מסכים עם כך שהתבוננות במחשבות קשה בהרבה מהתבוננות בתחושות. חוששני, שהשימוש בתרגולים שהצעת, לעומת זאת, הוא מעין הונאה עצמית. די קלאסית,אגב, ותואמת לגישה של אושו. זה תרגול פגום עד כדי סכנה משמעותית. ברכות
 

barak001

New member
זאת אכן

המלצה של אושו...לא הייתי ממליץ על דעת עצמי איזו סכנה יש בשיטה הזו?
 

drall

New member
אושו צודק

במדיטציה הוא מבין. הוא המומחה. אפשר לחלוק עליו , אפשר לחלוק על כולם , אבל כדי להתנגד למשהו , צריך להבין אותו וחסידי גוואנקה ויתר שפוטי האנפאנה סוטרה , לא מסוגלים להבין אושו. אבל השיטה הזאת , בסופו של דבר גרמה למיליוני אנשים להבין מה זו מדיטציה אמיתית כשהם עוקפים בציפצוף את התעמולה הטרנסטנדלית , ואת הדימיון המודרך ואת כל יתר הכאילו מדיטציות. הפונדמנטליסטים הבודהיסטים יצאו מהחורים שלהם הרבה אחר כך ואני נוטה להאמין שאל החורים האלו הם יזחלו בחזרה. הטכניקות שלהם לא איי איי איי אטרקטיביות
 

drall

New member
טיפש או חכם

כנה אותי כרצונך כל זמן שאיני "רצף של אירועים" - אשרי
 

אינקה

New member
אתן לך דוגמה מהזן

אחד התרגילים הכי משמעותיים הוא כריעות, וכשההכרה מאוד לא צלולה עושים אלף (ושמונים) ליום. זה מאפשר להעביר את המוקד מהמחשבות ולהרגיע את ההכרה, או כמו שקוראים לזה באופן מסורתי - לעכל את ההבנה, לחזק את המרכז, הטנטיין. השאלה שנשארת היא האם הטכניקות שמציע אושו עושות את אותו הדבר. כאן נראה לי שיש צורך להתנסות בהן מתוך רגישות מספקת לתהליכים האנרגטיים המתחוללים. אם אכן כתוצאה מג'יבריש או קונדליני הטנטיין נוטל פיקוד על חשבון ה"ראש" (ואיני מוצא סיבה שלא מכיוון שלא מדובר בתרגול מחשבתי/שכלי), איני רואה הבדל בין התרגול שאושו מציע לבין כריעות זן שודאי לא תקרא להן 'תרגול פגום'.
 

dharmax

New member
->

כמו שציינה אישה ממאדים, היה דיון מעמיק בנושא, שהתחיל בקומונה, המשיך בסטסנג, וסוכם בקומונה. שם תוכל לראות התייחסות מדויקת ופרטנית לעניין הזה, ותוכל להתייחס. פה ישנו "רעש דרולי" :) ברכות
 

drall

New member
רעש דרולי הזכיר לי סיפור

לפני .... 8 שנים בערך .... האמת די בדיוק שבע שנים שמונה חודשים פחות שלושה ימים , הייתי בהופעה בקדיתא. זאת אומרת , שכבתי על הדשא והסתכלתי על הכוכבים והיתה שם הופעה שלא הפריעה לי במיוחד. והיו שם כמה זקנים היפים , ממזדנבי הפסטיבלים ואחד מתוכם התחיל באופן מתמשך עם זו שהיתה אז חברה שלי לעתיד. או לפחות זה מה שהיא טענה ואין לי סיבה מיוחדת לחשוב שהיא שיקרה בנושא הזה. אחרי שבועיים(?) או חודש (???) ישבתי בכניסה לסאטסאנג , או למעשה ביציאה כי הסאטסאנג כבר היה כמעט מאחורינו והזקן ההיפי הזה עבר לידי. אני באמת לא יודע , כנראה שלא היה לו מה להגיד , נניח "אהלן , זוכר אותי? ניסיתי להתחיל עם החברה שלך בקדיתא." לא נישמע מי יודע מה טוב. אז מה שהוא בכל זאת אמר לי היה "אל תדאג. בסוף יגיע השקט." שאלתי אותו בתימהון "שקט? בשביל מה?"
 
בוא נדייק

אין "כריעות" בזן (פשוט תהיה כן). יש השתחוויות. וזה לא עניין של סמנטיקה. כריעות יש מהרבה סוגים אבל המיינד של ההשתחוות הוא שונה.
 

אינקה

New member
קח קישור

ושים לב ל Prostrations. אנו משתמשים במילה "כריעה" כדי לתאר את התרגיל, אבל התרגום המדייק אינו נראה לי רלוונטי יותר מהמהות התרגול עצמו.
 
יותר מפעם אחת

קראתי את תוכנו של הקישור לפחות פעמיים ויותר מיזה, אני עסקתי בפרקטיקה הזו זמן רב. הסיבה שאני מתעקש על המילה "השתחוויות" ולא על המילה "כריעות" היא משום שכריעה היא שם פועל כללי שמתאר פעולות שונות שנעשות בתנוחת הגוף הזו בעוד שהשתחוות מתארת גם את הפעולה הגופנית הספציפית הזו (שנעשית בכריעה-- "כורע ומשתחווה") ואת המצב המנטלי והרגשי אליו היא מכוונת. לפי דעתי, ותקן אותי אם אני טועה, בחרת את המילה "כריעות" כדי לנתק אותה (את ההשתחוות) מההקשרים הדתיים הבודהיסטים שאולי יפחידו יהודים, לא בהכרח דתיים או מסורתיים, מהזן-בודהיזם. וסתם שאלה: למה לא לתת את המילה המדויקת לפעולה מסוימת ובמקומה להשתמש במילה אחרת שטווח משמעויותיה רחב יותר ובהכרח גם יכול להטעות?
 
מיהו מהו

ההקשר הדתי-בודהיסטי? הרי אין כאן השתחוות בפני אלוה או אני עליון האין הכוונה למצב רגשי ספונטני (לא כפוי או מלאכותי) של כניעה, ויתור והתמסרות? כריעה מזכיר לי - כרעי תרנגולת...מממממ (הומר סימפסון) תרנגולת.. או כמו שהומר ענה פעם לשאלת מארג' האם הוא רוצה בייקון או האם give me two of each animal! חאחאחאחאחא גדול ההומר הזה!
 

אינקה

New member
יש יש

טוב שהזכרת לי. בזן אומרים על הכריעות "אני קטן משתחווה לאני גדול".
 
1080

יסלח לי כבדו זה כבר קריעות כשאתה משתחווה לטבע הבודהה - הרוג אותו! וגם אותך באותה איבחה... "זה הקטן גדול יהיה" יחי הדואליות!
 

אינקה

New member
רק אם נקשרים למילים

אם אומרים "וואו, יש שני אני-ים! זה בטח חלק מהפילוסופיה של הזן!" - זו דואליות ובעיה. אבל אם שואלים "מי זה אני הקטן?" "מי זה אני הגדול?" זה כבר מוביל למשהו אחר לגמרי. לזה קוראים בזן "הייה אריה חד עין ולא כלב עיוור. כלב כשזורקים עצם רץ אחריה, אריה רץ אחרי הזורק". דרול לעומת זאת קורא לזה "אבחנה חדה בתחום האנרגטי" ;)
 
למעלה