הקרבה גדולה...

לקשמי

New member
הקרבה גדולה...

מי שעוקב אחרי ההודעות שלי כאן ובתפוז ובכלל יודע שאני מתרגלת יוגה, מדיטציה ושהתירגול הרוחני חשוב לי מאוד. עד היום, מדי יום ראשון בערב, הייתי משתתפת במפגש שבועי במרכז ליוגה שנקרא סטסנג. הסטסנג הוא מפגש שמתחיל עם חצי שעה של מדיטציה, נמשך עם שירה רוחנית (קירטן) ולימוד מתוך הכתבים. עד היום השתדלתי לא לפספס אף מפגש כזה שמלא באנרגיות טובות וחזקות ונותן לי המון כח. אבל כאמור גם חיפשתי עבודה לאחרונה. ואתמול מצאתי. עבודה טובה דווקא, שכר טוב ובמקצוע שאני מתמחה בו, קלדנות. אלא מה? מתברר שלצורך העבודה הזאת אני לא אוכל מעכשיו להשתתף בסטסנגים של ימי ראשון, שכל כך חשובים לי. העבודה היא במשמרות ודווקא ביום ראשון בערב צריכים אותי בעבודה. ניסיתי לסדר שאעבוד בבוקר באותו יום אבל זה ממש לא התאפשר. העניין הוא שמדובר בעבודה די זמנית, למשך 3 חודשים. טוב, לא בדיוק זמנית אלא מה שזמני כאן הוא שב-3 חודשים הראשונים המשרה תהיה די מלאה, 5 ימים בשבוע כולל מוצ"ש פעם בשבועיים. אחר כך יהיו 3 משמרות בשבוע, דבר שיקשה עליי להתפרנס רק מהעבודה הזאת. ודווקא בתקופת ה-3 חודשים האלה מגיעים למרכז ליוגה אנשים שכבר המון זמן לא ראיתי ושאני מתגעגעת אליהם והסטסנג זאת הזדמנות טובה לפגוש אותם. אז אני כל הזמן מתלבטת. כי מצד אחד באמת מדובר בעבודה טובה. אם הייתי מסרבת אתמול להתחיל לעבוד שם בטח הייתי מתחרטת על כך. מצד שני ההקרבה באמת גדולה וזה די עצוב... אז כאמור היום אני מתחילה לעבוד שם. ואולי אמצא בכל זאת דרך לשלב בין הפרנסה לצרכים הרוחניים שקיימים אצלי.
 
שאלה

האם יהיה לך שקט לעבוד ולדעת שאת עושה נכון או שהלב יהיה במקום אחר ? אולי רק התבוננות תיתן לך מענה ? ? ? בהצלחה, אמיר דרור
 

לקשמי

New member
כדי לדעת את זה...

אני צריכה קודם להתנסות בזה. כנראה שרק ביום ראשון הקרוב, בפעם הראשונה שאפסיד את הסטסנג בגלל עבודה, אוכל לדעת, על פי ההרגשה באותו זמן.
 

odelialah

New member
כמה שזה קשה...

פתמצאי מקום אחר שבו תעשי בימים אחרים, חוץ מזה אם את עושה משמרות תוכלי לסדר את ימי ראשון לעשות בוקר.. בהצלחה, אודליה
 

לקשמי

New member
תודה

לגבי משמרות, ניסיתי לסדר שאוכל לעבוד בבוקר בימי ראשון אבל זה לא הסתדר, גם אחרי מאמצים רבים. מה שכן הצלחתי לעשות (וגם זה בקושי) זה לסדר רק יום ראשון אחד שבו אעבוד בוקר, זה יהיה בעוד חודש בערך. לגבי למצוא מקום אחר, זאת גם אפשרות, אבל בינתיים אני מרגישה מחוייבות למקום הזה. כבר התחייבתי ואמרתי למעסיק שזה יהיה בסדר ושלא תהיה בעיה אז אני מרגישה צורך לעמוד מאחורי המילה שלי. אני לא אוהבת "לדפוק ברזים". אחרי שהתחייבתי אני לא חושבת שאוכל לעזוב באמצע ולהרגיש שלמה עם עצמי...
 

odelialah

New member
התכוונתי מקום אחר...

לעשות בו יוגה לא מקום עבודה אחר...
 
אני חושבת שכאן יש שיעור מאוד חשוב

יש לך מטרת על מוצהרת: לחסוך כסף ולעשות את קורס היוגה. ובמקביל, יש לך רצונות עכשוויים (דוגמת המפגשים הללו). התנגשות בין השניים היא דבר שיש לצפות לו: לא תמיד ניתן להגשים מטרות מיידיות ומטרות ארוכות טווח בנשימה אחת. החשוב כאן הוא להסדיר את עדיפויות המטרות בעיני עצמך. את יכולה להחליט שלא משנה לך כמה זמן תצטרכי לחכות עד שהגעת לנקודה בה את יכולה לעשות את הקורס, גם אם זה מספר לא מבוטל של שנים, ולהחליט שעד שזה קורה את מעבירה את זמנך בתיאום עם המטרות הפנימיות קרובות הטווח שלך. מנגד, ייתכן שתחשבי על אותו קורס ליוגה כמשהו שאת רוצה שיתממש בהקדם, אבל אז המשמעות של כך היא ויתורים מסויימים כבר בהווה. אני יכולה לומר לך שהתלבטויות מהסוג הזה, של עתיד קרוב מול עתיד רחוק יותר, היו וישנן עבורי בשפע, ואני מדי יום מקפידה לסדר בעיני רוחי את המטרות שמניעות אותי. נאלצתי בעבר לחוות ויתורים למען מטרה מרוחקת, ואני יכולה להעיד על כך שאף כי זה לא נעים (ודורש אמונה שלמה שהמטרה הרחוקה אכן סבירה להתגשם), לפעמים זה פותח דלתות שלא ציפית להם. כדוגמא קונקרטית אני יכולה לתת דוגמא לעבודה שמאוד מאוד רציתי בזמנו. במקביל, היתה משלחת שעמדתי להשתתף בה, והיה קיים הסיכוי שהנסיעה תחבל בסיכויי להתקבל לאותה עבודה. עם כל הצער, ויתרתי על המשלחת. אני לא יודעת אם בדיעבד היא היתה מחבלת או לא , אבל זה סיכוי שלא הייתי מוכנה לקחת. ובאמת לבסוף התקבלתי לאותה עבודה.
 
כיוון שונה../images/Emo36.gif

אני דווקא רואה בזה הזדמנות עבורך! ייתכן והמרכז שבו את מתרגלת כבר לא מתאים להתפתחות שלך. אני דווקא הייתי חושב לקחת את ההזדמנות לנסות לתרגל בצורה אחרת, אולי במקום חדש, אולי פשוט להיות עם עצמך ולהתמודד לבד. הכל לטובה, החיים לפעמים מביאים אותנו למקומות לא צפויים אך בסופו של דבר מתברר שזה מה שנכון לנו. בהצלחה.
 
זהירות

זה שאתה רואה טוב ונאה, השאלה היא מה היא רואה ויותר מכל מה היא מרגישה. זהירות ממנטרות ! שבת שלום, אמיר דרור
 

לקשמי

New member
ובכן, יום ראשון הגיע...

הסיבה שלא נתנו לי לעשות משמרת בוקר ביום ראשון היא שבאותו זמן צריכה להיעשות עבודה שמיועדת ל"וותיקים" ושאני, כעובדת חדשה לא יודעת עדיין לעשות אותה. אז היום, נעניתי להצעתו של הבחור שעובד משמרת בוקר, להגיע יותר מוקדם ושהוא יסביר לי את אותה עבודה של יום ראשון בבוקר. לדבריו זה דבר מאוד מורכב ולוקח כמה ימים לפחות ללמוד את זה, אבל עדיף להתחיל כבר מעכשיו. כל זה במטרה שאוכל לעבוד את העבודה של יום ראשון בבוקר ולעשות גם את אותה משמרת ולפנות בכך את הערב של יום ראשון. אז עכשיו אני נמצאת בעבודה, בעוד רבע שעה בערך מתחיל הסטסנג שאותו אני נאלצת להפסיד. ואיך ההרגשה? לא אשקר, אני עצובה ומרגישה את הגוש הזה בבטן, כשאני חושבת על כך. באמת עצוב לי לא להיות שם. אבל אני צריכה גם את העבודה הזאת, לחסוך כסף. ובינתיים אני אמשיך ללמוד את אותה עבודה כך שכמה שיותר מהר אוכל לעבוד משמרות בוקר בימים האלה ולא להפסיד את הסטסנג ביום ראשון בערב.
 
למעלה